פני משה ברכות א:

איתא חמי. ומתמה הש''ס עלה בא וראה, מאי האי דקאמר הא משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן יממא הוא ועם כוכביא הוא, כלומר מיד אחר סוף היום ועם צאת הכוכבים שהוא התחלת הלילה, ואלו משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבת מאוחר הרבה הוא דכבר שעה ותרתי בליליא הוא, והיכי את אמר קרובין דבריהן להיות שוין:

תיפתר. הא דקאמר משעה שבני אדם נכנסין לאו בכל בני אדם קאמר אלא דאיכא אינשי דאכלי בהאי שעתא כגון באילין כופרנייא דקיקייא. באלו בני כפרים הקטנים שאין להם מלאכה כל כך ויש להן פנאי להכין סעודה מבעוד יום:

דאורחיהן מסתלקא עד דהוא יממא. כלומר שדרכן להסתלק ממלאכתן בעוד היום גדול וזמן התחלת סעודה שלהם מקודם הוא:

דצדי לון מיקמי חיותא. לפי שכבר מוכן להם מקודם צרכי מזון הסעודה וממהרין לאכול ובסוף היום יכולין ליכנס לסעודתן בלילי שבת:

קודם לכן. קודם צאת הכוכבים:

אם כן למה קורין אותה בבהכ''נ. בעוד שהוא יום:

מתוך דבר של תורה. ולא לצאת ידי חובת ק''ש והלכך כשיגיע זמן ק''ש צריך לחזור לקרותה לצאת ידי חובתו:

צריך לברך. לפי שברכת המזון מן התורה כדכתיב (דברים ח י) ואכלת וכו' וכלומר בהא פשיטא לן דאפי' מספק צריך שיברך:

ספק התפלל. וכן בספק התפלל או לא פשיטא לן לאידך גיסא שאל יתפלל מספק מכיון דתפילה מדרבנן היא:

ודלא כר' יוחנן וכו'. וטעמיה לפי שאין תפילה מפסדת, ולדידיה אם ספק הוא לו צריך שיתפלל שהרי אינו מפסיד בזה:

ספק קרא ספק לא קרא. אלא הא דקמיבעיא לן אם הספק הוא בק''ש אם קרא או לא מהו שיקרא מספק, מי נימא הואיל וק''ש מדאורייתא דינה כברכת המזון או דילמא מכיון שיכול לצאת ידי חובתו בפסוק ראשון לבד אינו צריך לחזור ולקרות כולה מספק:

נשמעינה מן הדא. ברייתא דלעיל:

וקודם לכן ספק הוא. כלומר וכי ספק לאו בכלל קודם לכן ג''כ הוא, שהרי אם קרא בין השמשות נמי קודם לכן הוא וזהו ספק מיקרי, דמספקא לן אם יום הוא ולא יצא או לילה הוא ויצא ואפ''ה את אמר דצריך לחזור ולקרותה בזמנה דהא לא יצא ידי חובתו קתני, וא''כ הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא דצריך לקרות:

סימן לדבר כו'. כמו גופה, הא דתנינן בתוספתא דלעיל ומסיים שם (בר' פ''א ה''א) ואע''פ שאין ראייה לדבר וכו' משום דקרא לאו לענין ק''ש משתעי:

והכתיב עד צאת הכוכבים ולא מיעוט כוכבים שנים. בתמיה כלומר והלא מיעוט כוכבים אינו אלא שנים וקרי להו לילה והיכי קאמרת דשנים ספק:

קדמייא לא מתחשב. הכוכב הראשון שהוא ודאי יום לא קחשיב ליה, ועד צאת הכוכבים דקאמר אשנים האחרונים הוא דקאי: