פני משה ברכות א. משנה
בג
Byבצלאל שמעון גינארד
Collection Logo
פני משה ומראה הפנים
תלמוד ירושלמי ברכות א׳:א׳:א׳-ב׳
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות. ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה: אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן. תני רבי חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת. ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין.
Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:1-2
From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Until the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until [astronomical] midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. And it is not only in this case that they said it! Rather, in all cases where the Sages said "only until midnight," the obligation remains until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — the obligation is until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — the obligation is until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight?" To distance a person from transgression. We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."

מאימתי קורין את שמע בערבין. תנא אקרא קאי דכתיב (דברים ו ז) בשכבך ובקומך, וה''ק זמן קריאת שמע דשכיבה אימת:

משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו אין יכולין לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן והיינו עד צאת הכוכבים. והא דלא קתני משעת צאת הכוכבים, מילתא אגב אורחיה קמ''ל שאם נטמאו הכהנים בטומאה שטהרתן תלויה בקרבן כגון צב ומצורע, אין כפרתן מעכבן מלאכול בתרומה דכתיב (ויקרא כב ז) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, ומוקמינן בפרק הערל (יבמות עד:) דהאי קרא בתרומה איירי ודרשינן ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מכעכבתו מלאכול בתרומה. ואע''ג דתנינן להא בהדיא בפרק י''ד דנגעים (מ''ג) העריב שמשו אוכל בתרומה, אורחיה דהתנא לאשמעינן בקצרה אף למאי שמפורש במקום אחר:

עד סוף האשמורת הראשונה. זהו שליש הראשון של לילה, שהלילה נחלק לשלשה משמרות, ומכאן ואילך לא מקרי תו זמן ק''ש דשכיבה ולא קרינן ביה בשכבך. ומקמי צאת הכוכבים נמי לא דאכתי יממא הוא ולאו זמן שכיבה:

עד שיעלה עמוד השחר. דכל הלילה מיקרי זמן שכיבה, והלכה כרבן גמליאל לפי שלדינא גם חכמים מודו ליה ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדלקמן. ומיהו לכתחילה משהגיע עונת קריאת שמע של ערבית אסור לאדם לסעוד וכל שכן לישן עד שיקרא קריאת שמע ויתפלל:

מעשה ובאו בניו מבית המשתה. בני רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דאמרי רבנן עד חצות, והכי קאמרו ליה הא דאמרי רבנן עד חצות דוקא קאמרי ותו לא, ופליגי עלך ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דילמא רבנן כוותך סבירא להו והא דאמרי עד חצות לסייג הוא דקאמרי. ואמר להו אין רבנן כוותי ס''ל ומשום סייג הוא דקאמרי וחייבים אתם לקרות:

ולא זו בלבד. כולא מילתא דרבן גמליאל הוא דאמר לבניו:

הקטר חלבים. של כל הקרבנות:

ואיברים. של עולת תמיד של בין הערבים והוא הדין לכל איברי העולה שנזרק דמן ביום:

מצותן. להעלות כל הלילה דכתיב (ויקרא ו ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד בקר:

וכל הנאכלין ליום אחד. כגון תודה וחטאת ואשם וכיוצא בהן שהן נאכלין ליום ולילה, זמן אכילתן עד שיעלה עמוד השחר והוא המביא לידי נותר:

אם כן למה אמרו חכמים. בכל אלו עד חצות:

כדי להרחיק את האדם מן העבירה. שלא יבא לאכלן אחר שיעלה עמוד השחר ויתחייב כרת, וכן להקטיר החלבים אחר כך והן כבר נפסלו בלינה אם היו למטה מן המזבח, לאפוקי אם היו על המזבח אין לינה מועלת בראש המזבח לחד מאן דאמר בפרק ט' דזבחים (פז:). וכן בקריאת שמע שלא יאמר עדיין יש לי שהות לקרות ובתוך כך תעבור עונתה:

תלמוד ירושלמי ברכות א׳:א׳:א׳-ב׳
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות. ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה: אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן. תני רבי חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת. ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין.
Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:1-2
From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Until the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until [astronomical] midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. And it is not only in this case that they said it! Rather, in all cases where the Sages said "only until midnight," the obligation remains until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — the obligation is until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — the obligation is until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight?" To distance a person from transgression. We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."
תלמוד ירושלמי ברכות א׳:א׳:א׳
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות. ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:1
From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Until the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until [astronomical] midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. And it is not only in this case that they said it! Rather, in all cases where the Sages said "only until midnight," the obligation remains until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — the obligation is until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — the obligation is until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight?" To distance a person from transgression.