Like this? Login or register to create your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

Rosh Chodesh traditions - Nissan 5776 - Fraenkelufer 

Source Sheet by דף מקורות מאת Josh W
1 like 1 סימון אהבתי · Likeאהבתי
  1. (א) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ (ב) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃

    Der Ewiger sprach zu Mose und Aaron in Ägypten: Dieser Monat soll die Reihe eurer Monate eröffnen, er soll euch als der erste unter den Monaten des Jahres gelten.

  2. (טו) וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַה' עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃ (ס)

    Auch soll man einen Ziegenbock als Sündopfer für den Ewiger herrichten, zusätlich zu dem regelmäßigen Brandopfer und dem dazugehörenden Trankopfer.

  3. בן איש חי, ויקרא

    א. כתבו הפוסקים (טור או"ח תיז): הטעם דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח (ראש חודש), מפני דארו רבותינו ז"ל (פרד"א, פרק מה), דשלש רגלים נתנם הקב"ה לישראל על שם אבותינו; והיה רוצה ליתן י"ב ראשי-חדשים להיות מועדים ורגלים גמורים, על שם י"ב שבטי ישראל; ואחר שחטאו ישראל בעגל, הפסידו דבר זה. ולכך, הנשים שלא חטאו בעגל, הם זכו לר"ח יותר מן האנשים, ולכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה בר"ח אלא רק אוכל- נפש בלבד, עד כאן דבריו. ובזה יובן בס"ד הכתוב בקהלת ז', פסוק כח: "ואשה בכל אלה לא מצאתי, לבד ראה זה מצאתי". פרוש – "בכל אלה" הוא עוון העגל שאמרו (שמות לב, ח) "אלה אלהיך ישראל" - לא מצאתי חטא לאישה, ולכן "לבד ראה זה מצאתי", פרוש, ראשי-חדשים שהם מספר "זה", אשר מקודשים ע"פ הראיה; וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה כ, א) על הפסוק (שמות יב, ב): "החדש הזה לכם ראש חדשים" - אמר לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה: כזה ראה וקדש - מצאתי להנשים חלק בו יותר מן האנשים. ובזה יובן הטעם מה שאמר הכתוב (משלי יב, ד): "אשת חיל עטרת בעלה", הואיל וזכתה בר"ח שהוא ראש ועטרה לחדש, כך תהיה עטרת בעלה. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב (תהלים קיח, כב): "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פנה", פרוש, האישה נקראת "אבן" כי היא קרקע עולם; כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד, ב); "מאסו הבונים" - החכמים שנקראים "בונים", כמו שאמרו (ברכות סד, א) אל תקרי "בניך" אלא "בוניך", והיינו שתיקנו כל יום ברכה, לברך "שלא עשני אישה"; אך באמת "הייתה לראש פנה", כי זכתה לראש-חודש, מה שלא זכו לו האנשים.

    Ben Ish Hai, Vayikra

    1. We have learned that the reason that women should do no work on Rosh Chodesh is this: God gave the three festivals to Israel on account of our forefathers, and also wanted to give the twelve new months as complete festivals in themselves too, on account of the twelve tribes. Yet since the people sinned with the golden calf, they lost this [gift]. Therefore, the women, who did not take part in the sin, merited this festival far more than the men, and are considered in a holier position, doing no work apart from that necessary for food. This is the meaning of the verse “A woman in all these [eleh] I did not find; see, I only found this [zeh].” (Kohelet 7:28). Eleh is the sin of the calf… which the women were not part of, and zeh is Rosh Chodesh, of which there are twelve, and which are sanctified by seeing, as it says, “This [zeh] is the beginning of your months.” (Exodus 12:2)... and the women have more part in this than the men… a clue to this is also found in the verse “The stone which the builders rejected shall be the cornerstone.” (Psalms 118:22) That is, the woman, who is a ‘stone’ since she is the foundation of the world, was rejected by the scholars, who are known as ‘builders’ and who say daily “Blessed are you who has not made me a woman”, and yet she merits to celebrate Rosh Chodesh rather than the men.

  4. ב. הכופה לאשתו שתעשה מלאכה בר"ח, אפילו במקום שנהגו לעשות - איסורא קעביד. הטעם שנהגו הנשים איסור מלאכה בר"ח מלבד טעם הנזכר - לפי שהנשים מושרשים במלכות, ויש בר"ח עילוי למלכות, אשר לא נמצא עילוי זה בתפארת שבו משרשים האנשים; לכך, הנשים יהיה להם יום זה ליום טוב יותר מן האנשים; מיהו, אם האיש רוצה לנהוג בעצמו שלא לעשות מלאכה בר"ח, רשאי, ותחשב לו לצדקה; וליכא בזה משום חשש כל הפטור מן הדבר ועושהו, נקרא הדיוט; ועיין "יוסף אומץ", סימן כ' ו"שיורי-ברכה", סימן תי"ז; ומזה תבין כמה וכמה צריכה האישה להיזהר בקדושת ר"ח - כי בכמה מצוות, הנשים טפלות לאנשים, ורק בזאת הנשים הם עיקר יותר מן האנשים.

    2. It is forbidden to force a woman to work on Rosh Chodesh, even in places where they do not have this custom. Apart from what I have mentioned above, the reason women rest on Rosh Chodesh is that the root of woman is in malchut, and Rosh Chodesh is a time of increased malchut, which is not present in Tiferet, the root of man. Therefore, this is a festival for women far more than for men. However, if a man wishes to also abstain from work on Rosh Chodesh, this is considered righteous - this does not fall under the category of “All who are exempt from something and do it are called idiots.” From this you can understand how much more so a woman should care for the holiness of Rosh Chodesh, since in many commandments they are treated as inferiors, and only in this are they superior.

  5. י. מצווה להרבות בסעודת ר"ח; ואם חל בחול, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול; ואם חל בשבת, עושה גם כן מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת, יוסיף לפחות בפירות, שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח. וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשולחן, ויהיה מסב בדרך כבוד. ואם חל ר"ח בשבת - איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון; ואע"פ שלא נהגו כן - הזהיר בזה, תבוא עליו ברכה. וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור: אם חל ר"ח בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח.

    10. It is a mitzvah to feast well on Rosh Chodesh. If it falls on a weekday, one should eat more than usual; if it falls on Shabbat, one also eats more than one would usually eat on Shabbat. Those too poor to do so should at least buy a fruit to eat on Rosh Chodesh. The feast should also be at a [special] table, and one should lean honourably. It is said in the Talmud Yerushalmi that when Rosh Chodesh lands on Shabbat one should feast on Sunday, and even though this is not our custom, those who do so are blessed. And Rabbi Yaabetz wrote that in this case one should have a fourth meal on Shabbat itself, in honour of Rosh Chodesh

  6. יא. מנהג ותיקין להדליק נרות בליל ר"ח; ואפילו בקיץ שיושבים על הגג וזורח אור הכוכבים באוויר. וכתב הרב חסד לאלפים, שהוא נהג להדליק בשבת שבעה נרות, וביוה"כ שישה, וביו"ט חמישה, ובר"ח ארבעה, כמספר העולים לספר תורה, עיין שם. ובביתנו המנהג להדליק שבעה - הן ביוה"כ, הן בימים טובים – ובר"ח ארבעה, וכן בחוה"מ ארבעה. ואותם שדרכם להדליק בשבת שני נרות, ידליקו בר"ח גם כן שני נרות; שאם ידליק נר אחד, במה ניכר ר"ח על ימות החול? דהא בחול נמי דרכם להדליק נר אחד, דוודאי לא ישבו בחול בחושך; מיהו, העניים אין להעמיס עליהם שני נרות בר"ח, אלא ידליקו נר אחד באותו נר שמדליקים בו בשבת; כי ודאי גם העניים יש להם נרות מיוחדים לשבת להדליק בהם, ובזה ניכר כבוד ר"ח.

    11. There is an ancient custom to light a candle on the evening of Rosh Chodesh, even in the summer when one sits on the roof and starlight fills the sky. Rabbi Chesed Le’alafim used to light seven candles on Shabbat, six for Yom Kippur, five for the festivals, and four on Rosh Chodesh, like those called to the Torah. However, in our house the custom is to light seven candles usually, and four on Rosh Chodesh. Those whose custom is to light two candles on Shabbat should light two on Rosh Chodesh, for if they only light one, how is it different to a weekday? For even on a weekday they light a candle and don’t sit in the dark. However, the poor don’t have to suffer to light two candles on Rosh Chodesh, but rather should light one candle in the same place as they do on Shabbat, for even the poor have special candles for Shabbat, and that is sufficient.

  7. ברכת הלבנה יאמר בשמחה ובנחת ושפה ברורה, כי הוא כמקבל פני שכינה; ולכן חסידים ואנשי-מעשה נוהגים לטבול ביום קודם ברכת הלבנה, והוא מנהג יפה, בפרט אם אינו טהור מתשמיש-המיטה. ואם הוא בתענית, טוב שיטעם איזה דבר קודם ברכת הלבנה. ולא יברך עד שיהיה ודאי לילה ותהיה זריחתה נכרת על גבי קרקע... סומא לא יברך, משום דאיכא פלוגתא בזה וספק ברכות להקל; אלא יעמוד אצל החזן המברך ויאמר לו שיכוון עליו, ויצא ידי חובה בשמיעה. והרואה ע"י בתי-עיניים – יברך, אע"פ שלא יכול לראות בלא בתי-עיניים. וצריך לברך תחת אויר הרקיע ולא תחת הגג; ורק אם אי אפשר לו בכך משום שהוא חולה או סיבה אחרת, יברך תחת הגג; וטוב לעמוד על מקום חלול מתחתיו אם אפשר לו בכך.

    22-24. One should recite the blessing of the moon with joy and serenity and in a clear voice, as if one is receiving the divine presence. This is why pious ones bathe in a mikveh before the blessing, and this is a good custom… and one should not bless before it is certainly night and one can see the moon… even if there is a small cloud covering it, one should not bless... The blind do not say the blessing, since it is questionable whether they are obliged to, but should rather stand next to the chazzan as he blesses and be included by hearing. As for those who wear “eye houses”, they do bless, even though they cannot see without these houses. The blessing is recited under the sky, not under a roof. Only if one is very ill or for some other reason cannot stand outside, can one stand under a roof, although it is better to stand under a hole in the roof, if possible.

  8. אומרים שלוש פעמים "שלום עליכם", ופרשתי בס"ד הטעם בסה"ק "מקבצאל" - דאיתא במדרש תנחומא (קדושים טו): כשבכה עשו על הברכות, ירדו מעיניו שלש דמעות; השנים ירדו, והשלישית נקשרה בין עיניו. ובזה פרשתי בס"ד הטעם דנותנים הצדקה בכל יום שני שלישים ושליש - להגן מקטרוג שלש דמעות אשר השנים ירדו, והשלישית נקשרה בין עיניו; ולזה אמר: "והיה מעשה הצדקה שלום", שיהיה לנו שלום בה מקטרוג דמעות עשו שמספרו "שלום", ולכן עתה אומרים שלש פעמים "שלום". גם פרשתי: כדי לעורר זכות יעקב אבינו ע"ה ששמו כפול, ואם הוא מלא בוא"ו, מספרו "שלום", והוא היה חי בחלקי נפש רוח נשמה שלו, לכן אומרים שלוש פעמים "שלום". ובזה פרשתי: "ואמרתם כה לחי"(שמואל א כה,ו) - הוא יעקב שלא מת(תענית עה:), "ואתה שלום וביתך שלום, וכל אשר לך שלום".

    28. During the blessing of the moon, one turns to a neighbour and says “Shalom Aleichem” three times. The reason for this is that when Esav cried at not receiving a blessing, three tears fell from his eyes, and the third tear rested on his eye. This is why I have instructed that one give tzedaka daily, first two-thirds and then one-third, is to protect us from these tears… we should find peace, shalom, from the tears of Esav, whose name equals shalom, and therefore we say shalom three times. I have explained that this is in order to connect to the merit of our father Jacob, because twice the value of his name [plus six] is shalom

  9. חולין ס׳ ב:ה׳-ל׳

    רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א, טז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז, ב) יעקב הקטן שמואל הקטן (שמואל א יז, יד) דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח, יא) לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

    The moon said to God: ‘Sovereign of the Universe, can two kings share a single crown?’ God replied: ‘Go and make yourself smaller.’ ‘Sovereign of the Universe,’ she said to him, 'because I made a proper claim before you, am I to make myself smaller?’ He said to her, 'Go, and you will rule over both the day and the night.' She said 'What good is a lamp in broad daylight?' He said, 'Go! Israel shall use you to count the days and the years.' (The moon went on complaining).... On seeing that the moon would not be consoled, the Holy One said 'Bring an atonement for me for making the moon smaller.'

  10. ליקוטי הלכות - אורח חיים - ראש חודש א אות ג

    וְעַל-כֵּן אָז יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְזֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה וְעַל-כֵּן יֵשׁ לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה וְתִקּוּנָהּ, כִּי זֶה שֶׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנָהּ וּמִלּוּאָהּ, כִּי אֲזַי מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת מֵאַחַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְחָרֵט עַל מִעוּטָהּ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה, עַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ דַּיְקָא שֶׁאָז מַתְחִיל תִּקּוּן הַלְּבָנָה וּמִלּוּאָהּ, בְּחִינַת הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה כַּנַּ"ל:

    Likutei Halachot - Orach Chayim - Rosh Chodesh 1:3

     

    The only reason we can have Rosh Hashanah is that it falls on Rosh Chodesh. This is because of God’s mercy, since it was on Rosh Chodesh that God Himself said “bring me atonement”, therefore we have an opportunity to also ask for mercy. We find that the essence of Rosh Chodesh is the renewal of the moon, because God’s appeal for atonement is its own tikkun, and the moon begins to grow since He is sorry for having decreased its size. That is why we can have Rosh Hashana, only because it falls on Rosh Chodesh, which is a time for fulfilment and atonement.

  11. גַּם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה, כִּי אָז אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשְׁלָה תְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים, שֶׁלְּכֻלָּם בָּא הִרְהוּר תְּשׁוּבָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁאוֹמְרִין חֲצִי הַלֵּל, דְּהַיְנוּ הַלֵּל בְּדִלּוּג, כִּי כֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁאֵין יָכוֹל לֵילֵךְ כַּסֵּדֶר מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא רַק בְּדִלּוּג, כִּי צָרִיךְ לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ עַל כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק, "מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יְדוּדוּן יְדוּדוּן". וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ גַּם בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת כַּסֵּדֶר וְצָרִיךְ לְדַלֵּג לְמַפְרֵעַ. וְאֶפְשָׁר לְרַמֵּז גַּם כֵּן עַל בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי הַבַּעַל תְּשׁוּבָה אֵין הִלּוּכוֹ כַּסֵּדֶר וְדֶרֶךְ הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר לִפְעָמִים לְמַפְרֵעַ, כַּמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם עַל פָּסוּק "וְהוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת" שֶׁבִּתְחִלָּה מְסַיְּעִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה לֵילֵךְ וְלָרוּץ בְּדַרְכֵי ה' וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְאָז חוֹזֵר לְאָחוֹר וְחוֹזֵר לֵילֵךְ כַּסֵּדֶר.

    Rosh Chodesh itself is a time for the beginning of repentance, since the Holy One Himself said “bring me atonement,” and from then on repentance disseminated into the entire created world. For our Holy Rabbi wrote that everyone thinks of repentance on Rosh Chodesh. This is why we say the “half Hallel”, that is, we ‘skip’ parts of Hallel, since those doing Teshuva don’t ascend in a steady way, from step to step, but skip and jump over several steps… this is why the reading of the Torah on Rosh Chodesh skips back and forth. It hints at this theme of repentance which is central to Rosh Chodesh, because those doing Teshuva do not move in a straight line, but sometimes go backwards, and then forwards again.

  12. ברכת האילנות לחודש ניסן:

    בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת, כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.

    ​The Blessing of Trees (said over flowering fruit-trees in the month of Nissan):

    Blessed are you, God King of the Universe, who has nothing missing in the world, and who created good creations and good and pleasant trees for us to enjoy.

נוצר בעזרת בונה דפי המקורות של ספאריה www.sefaria.org/sheets
Add Highlight
Create New
Save