(ב) ...רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו:
(2) Rabbi Hanina, the vice-high priest said: pray for the welfare of the government, for were it not for the fear it inspires, every man would swallow his neighbor alive. R. Hananiah ben Teradion said: if two sit together and there are no words of Torah [spoken] between them, then this is a session of scorners, as it is said: “nor sat he in the seat of the scornful…[rather, the teaching of the Lord is his delight]” (Psalms 1:1); but if two sit together and there are words of Torah [spoken] between them, then the Shekhinah abides among them, as it is said: “then they that feared the Lord spoke one with another; and the Lord hearkened and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that feared the Lord and that thought upon His name” (Malachi 3:16). Now I have no [scriptural proof for the presence of the Shekhinah] except [among] two, how [do we know] that even one who sits and studies Torah the Holy One, blessed be He, fixes his reward? As it is said: “though he sit alone and [meditate] in stillness, yet he takes [a reward] unto himself” (Lamentations 3:28).
(כא) מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃
(21) For silver—the crucible, for gold—the furnace, And a man is tested by his praise.
פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושרש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את לבו לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן מבלי מאוס ברע ובחור בטוב.
דלכאורה, פירוש הכתוב הוא דהאיש ניכר מתוך אופן החילול שבני אדם מהללים אותו. ולזה בא רבינו יונה להוציא מפירוש זה ומבאר ד"איש לפי מהללו", היינו מתוך מה שהאדם מהלל ... כלומר, אם אנו באים להעמיד למבחן, את אפיו של האדם, עיקר השאלה היא: תנועת ההתבטלות שלו, להיכן הוא נוטה? - דתנועת התבטלות של האדם, נובעת היא מכוח הכרת החשיבות ... אבל האמת היא כי במבחן זה, של "איש לפי מהללו" נכללת היא שאלה מוקדמת לשאלה הנ"ל. כי עלינו לדעת, שלכוח זה של הכרת החשיבות, נמצא בנפש התנגדות גדולה. יש בה בנפשו של אדם נטייה חריפה לזלזול. לעומת כוח הכרת החשיבות, נמצא הוא בנפש מהלך שאינו רוצה לסבול שום חשיבות, ובזילותא ניחא ליה. שמו של הכוח הזה, המתפרץ בחזקה, להפקיע את עצמו מידיה של החשיבות הוא: "ליצנות".
(ג) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה':
(3) Rabbi Shimon said: if three have eaten at one table and have not spoken there words of Torah, [it is] as if they had eaten sacrifices [offered] to the dead, as it is said, “for all tables are full of filthy vomit, when the All-Present is absent” (Isaiah 28:8). But, if three have eaten at one table, and have spoken there words of Torah, [it is] as if they had eaten at the table of the All-Present, blessed be He, as it is said, “And He said unto me, ‘this is the table before the Lord’” (Ezekiel 41:22).
(ד) וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
אלא שהקליפות הן נחלקות לשתי מדרגות זו למטה מזו המדרגה התחתונה היא שלש קליפו' הטמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל ונקראו במרכבת יחזקאל רוח סערה וענן גדול וגו' ... ממדרגה השנית שבקליפות וסטרא אחרא שהיא קליפה רביעית הנקראת קליפת נוגה ... והיא בחי' ממוצעת בין שלש קליפות הטמאות לגמרי ובין בחי' ומדרגת הקדושה ולכן פעמים שהיא נכללת בשלש קליפות הטמאות ]כמ"ש בע"ח שער מ"ט ריש פ"ד בשם הזהר[ ופעמים שהיא נכללת ועולה בבחי' ומדרגת הקדושה דהיינו כשהטוב המעורב בה נתברר מהרע וגובר ועולה ונכלל בקדושה כגון ד"מ האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו ... או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה ועולה לה' כעולה וכקרבן ... אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ונפשו הבהמית שהוא בחי' יסוד המים מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת התאוה הנה ע"י זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלש קליפות הטמאות ...:
(ל) וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעָבְדְּ֒ךָ בֶּאֱמֶת.
(לא) וְהַנְחִילֵֽנוּ
(לב) ה' אֱלֹקֵֽינוּ
(לג) בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן
(לד) שַׁבַּת קָדְשֶֽׁךָ.
(לה) וְיָנֽוּחוּ בָהּ כָּל יִשְׂרָאֵל
(לו) מְקַדְּ֒שֵׁי שְׁמֶֽךָ.
(31) And give us as our inheritance,
(32) Adonoy our God,
(33) in love and in pleasure
(34) Your holy Shabbos;
(35) and may Israel rest thereon—
(36) the sanctifiers of Your Name.
וְהַנְחִּילֵנּו ה' אֱלקֵינּו בְשִֹּמחָה ובְשָֹשֹוֹן מֹועֲדֵי קָדְשֶּך וְיִּשְֹמְחּו בְך יִּשְֹרָאֵל מְקַדְשֵי שְמֶּך:
(32) You shall not profane My holy name, that I may be sanctified in the midst of the Israelite people—I the LORD who sanctify you, (33) I who brought you out of the land of Egypt to be your God, I the LORD. (1) The LORD spoke to Moses, saying: (2) Speak to the Israelite people and say to them: These are My fixed times, the fixed times of the LORD, which you shall proclaim as sacred occasions.
(א) ולא תחללו וגו׳. כידוע מאמרם ז״ל בקידושין דפ״א סקבא דשתא ריגלא. מש״ה הזהיר כאן שלא יחולל ש״ש בשמחת המועד כמו באוה״ע בימי חגיהם מרבים הוללת רעה. ולא כן ישראל עם ה׳: