איסור גניבה

ByJoseph Fink

NCSY Sports Chabura

ויקרא י״ט:י״א

(יא) לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃

Leviticus 19:11

(11) You shall not steal; you shall not deal deceitfully or falsely with one another.

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:א׳

(א) כָּל הַגּוֹנֵב מָמוֹן מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה וּלְמַעְלָה עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִגְנֹב".

Mishneh Torah, Theft 1:1

(1) Anyone who steals property worth a penny or more transgresses the prohibition: "You shall not steal" (Exodus 20:15). One does not incur the penalty of lashes by breaking this prohibition, since the atonement for stealing is obtained by payment of the principal and the fine; the Torah requires the thief to repay. It makes no difference whether one steals the property of a Jew or a non-Jew, or whether one steals from an adult or from a minor.

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:ג׳

אֵיזֶה הוּא גַּנָּב זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן אָדָם בַּסֵּתֶר וְאֵין הַבְּעָלִים יוֹדְעִים. כְּגוֹן הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לְתוֹךְ כִּיס חֲבֵרוֹ וְלָקַח מְעוֹתָיו וְאֵין הַבְּעָלִים רוֹאִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

Mishneh Torah, Theft 1:3

Who is a thief? One who takes a person's property secretly without the owner's knowledge, as when he puts his hand into someone's pocket and takes money out without the awareness of the owner, and so on. If, however, one took something openly, publicly, forcibly, he is not deemed a thief but a robber. Hence, if an armed robber stole something, he is not considered a robber but a thief, even though the owner was aware of the action at the time the robber was stealing.

ויקרא י״ט:י״ג

(יג) לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃

Leviticus 19:13

(13) You shall not defraud your fellow. You shall not commit robbery. The wages of a laborer shall not remain with you until morning.

משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:א׳

(א) כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יג) "לֹא תִגְזל".

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:1

(1) Anyone who robs another of a penny's worth breaks a prohibition, as it is written: "You shall not rob" (Leviticus 19:13).

משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ג׳

אֵי זֶהוּ גּוֹזֵל זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן הָאָדָם בְּחָזְקָה כְּגוֹן שֶׁחָטַף מִיָּדוֹ מִטַּלְטְלִין אוֹ שֶׁנִּכְנַס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים. אוֹ שֶׁתָּקַף בְּעַבְדּוֹ וּבִבְהֶמְתּוֹ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. אוֹ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל.

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:3

Who commits robbery? One who takes a man's property by force, as when he snatches an object from his hand or enters his premises without permission and takes utensils, or seizes his servant and animal and makes use of them, or enters his field and eats its products, or commits anything of the sort; he is deemed a robber, in the sense that it is written: "He snatched the spear out of the Egyptian's hand" (II Samuel 23:21).

בבא קמא ע״ט ב:ז׳-ח׳

שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן?

אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת

Bava Kamma 79b:7-8

§ The Gemara concludes its discussion of theft with several aggadic statements. His students asked Rabban Yoḥanan ben Zakkai: For what reason was the Torah stricter with a thief than with a robber? Only a thief is required to pay the double, fourfold, or fivefold payment, not a robber. Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to them in response: This one, the robber, equated the honor of the servant to the honor of his Master, and that one, the thief, did not equate the honor of the servant to the honor of his Master. The robber fears neither God nor people, as he is not afraid to rob in public. The thief does not fear God but he does fear other people, which demonstrates that he is more concerned about humans than God. As it were, the thief establishes the eye below, i.e., God’s eye, as though it does not see, and the ear below, i.e., God’s ear, as though it does not hear. The Gemara cites verses that describe people who imagine that God does not see their actions, as it is stated: “Woe to them who seek deeply to hide their counsel from the Lord, and their works are in the dark, and they say: Who sees us, and who knows us?” (Isaiah 29:15). And it is written: “And they say: The Lord will not see, neither will the God of Jacob give heed” (Psalms 94:7). And it is written: “For they say: The Lord has forsaken the land, and the Lord does not see” (Ezekiel 9:9).

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:א׳

Mishneh Torah, Theft 1:1

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:1

(1) Anyone who robs another of a penny's worth breaks a prohibition, as it is written: "You shall not rob" (Leviticus 19:13).

ר׳ חיים:
גניבה היא המעשה לקיחה. גזילה היא ההפסד ממון.
לכן אבידה היא עם גזילה כי למרות שאין מעשה לקיחה, אבל יש הפסד ממון אם הוא לא מחזיר את החפץ האבוד.

בבא מציעא ס״א ב:ב׳

לא תגנוב על מנת למיקט, לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל

Bava Metzia 61b:2

The Gemara asks: Why do I need the prohibition: “You shall not steal” (Leviticus 19:11), that the Merciful One wrote? This is yet another prohibition against taking money by illegitimate means, and it could be derived from the other prohibitions mentioned previously. The Gemara answers that it is necessary for the Merciful One to write that prohibition for that which is taught in a baraita: “You shall not steal” applies in all circumstances, even if you do so only in order to aggravate the victim; “you shall not steal” applies in all circumstances, even if you do so in order to pay the double payment as a gift to the person from whom you stole.

שיטה מקובצת על בבא מציעא ס״א ב:ג׳

על מנת למקט: יש מפרשים דמיירי שהוא אינו רוצה לעכב הגנבה בידו אלא הוא גונב כדי לצערו. ולא נראה דהא מעשים בכל יום שעושים כך. לכך יש מפרשים דודאי בדעתו לעכב הגנבה בידו אבל אינו גונב בשביל שום הנאה אלא כדי לצערו.

Shita Mekubetzet on Bava Metzia 61b:3

...

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט שמ״ח:א׳:א׳

או כדי לצערו: ומלשון הרמב"ם בס' המצות נראה דאפינו רצונו להשיב הגניבה נמי הוי ע"מ למיקט ע"ש.

Ketzot HaChoshen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 348:1:1

...

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט שמ״ח:א׳:א׳

ונסתפקתי בגונב ע"מ למיקט אם הו"ל דין גנב ממש להתחייב באונסין או נימא כיון דבדעתו להשיבו ואינו עושה אלא ע"מ לצערו לשעה נהי דאיסורא עביד אבל אין בו דין גנב להתחייב באונסין:

Ketzot HaChoshen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 348:1:1

...

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:ב׳

(ב) אָסוּר לִגְנֹב כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה. וְאָסוּר לִגְנֹב דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ לִגְנֹב עַל מְנָת לְהַחְזִיר אוֹ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם הַכּל אָסוּר שֶׁלֹּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ:

Mishneh Torah, Theft 1:2

(2) According to the law of the Torah, it is forbidden to steal the smallest amount. It is likewise forbidden to steal in jest, or to steal with the intention of returning the object or paying for it. All this is forbidden, lest one may become addicted to it.

מנחת חינוך רכ״ד:א׳:א׳

נראה מדבריו דע"מ למיקט אינו איסור תורה

Minchat Chinukh 224:1:1

...

מנחת חינוך רכ״ד:א׳:א׳

לדידי צ"ע כיון דקרא סתמ' כתיב לא תגנובו ממילא משמע דבכל ענין אסור דהכל בכלל גנבה אך דעת הרהמ"ח נרא' דגם זה הוא בכלל לא תגנובו.

Minchat Chinukh 224:1:1

...

ספר המצוות, מצוות לא תעשה רמ״ד:א׳

לא תגנוב על מנת למקט פירוש לצער הבעלים ולהכאיבן ואחר כן תשיבהו לו לא תגנובו על מנת לשלם ארבעה וחמשה.

Sefer HaMitzvot, Negative Commandments 244:1

...

ספר החינוך רכ״ד:ג׳

(ג) מדיני המצוה: שאסור מן התורה לגנב אפילו על מנת להחזיר או על מנת למקט, כלומר להכעיס בעל הגניבה ולהבהילו לשעה ולהחזיר לו הדבר אחר כך.

Sefer HaChinukh 224:3

(3) From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Bava Metzia 61b) that it is forbidden from the Torah to steal even in order to return [what was stolen] or in order to vex - meaning to say, to anger the owner of the stolen item, to confound him temporarily, and to give the thing back to him afterwards. And so did they say in Sifra Kedoshim, Section 2:1-2, "Because it is written [with respect to] theft (Exodus 22:3), 'he shall pay double,' we know the punishment. From where is the warning? [Hence,] we learn to say, 'You shall not steal.' 'You shall not steal,' even in order to vex'; 'You shall not steal,' even in order to pay four or five [times the price]."

ר׳ חיים:
דווקא אסור לגנוב על מנת למיקט/על מנת לשלם כפל כי אין הפסד ממון בכך. אבל בוודאי אין איסור לגזול על מנת למיקט/לשלם.

משנה תורה, הלכות גניבה ב׳:א׳

(א) הַגּוֹנֵּב אֶת הָעַכּוּ''ם אוֹ שֶׁגָּנַב נִכְסֵי הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) "יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ" לְרֵעֵהוּ וְלֹא לַהֶקְדֵּשׁ לְרֵעֵהוּ וְלֹא לְעַכּוּ''ם.

Mishneh Torah, Theft 2:1

...

משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ב׳

(ב) וְאָסוּר לִגְזל כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה אֲפִלּוּ עַכּוּ''ם אָסוּר לְגָזְלוֹ אוֹ לְעָשְׁקוֹ. וְאִם גְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ יַחְזִיר:

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:2

(2) According to biblical law, it is forbidden to rob the smallest quantity. It is prohibited to rob or defraud even a heathen, an idolater. If a man did rob or defraud him, he must make restitution.

רש"י על סנהדרין נ״ז א:י״ד:ג׳

ישראל בכותי מותר - ד״לא תעשוק את רעך״ כתיב ולא כותי. ומדרבנן איכא למאן דאסר משום חילול השם.

Rashi on Sanhedrin 57a:14:3

...

מנחת חינוך רכ״ד:ב׳:א׳

אך נ"ל לכאורה אף להסוברים גזלת כותי דרבנן מכל מקום גנבת עכו"ם אפשר מן התורה אסור להסוברים דאף ע"מ למיקט... מזה נראה דהתורה לא אסרה זה מדין ממון לבד רק המדה הגרועה הזאת בעצמה התורה אסרה... כדי שלא ילמוד מדה הגרועה הזאת אם כן אף לעכו"ם אסור כדי שלא ירגיל בזה וע"ז הקפידה התורה.

Minchat Chinukh 224:2:1

...

ר׳ חיים:
דווקא אסור לגנוב מנכרי כי יש איסור במעשה גניבה. אבל אין איסור כזה לגזול מנכרי כי אין מוסג של הפסד ממון לגבי נכרים.

בבא קמא כ״ז ב:ט״ז

בן בג בג אומר אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל.

Bava Kamma 27b:16

Rav Kahana raises an objection to Rav Yehuda’s opinion based on a baraita: Ben Bag Bag says: Do not enter another person’s courtyard secretly to take what is rightfully yours without permission, lest you appear to him as a thief trying to steal his property. Rather, break his teeth, i.e., take it by force, and say to him: I am taking what is mine. Evidently one may take justice into his own hands.

בבא קמא כ״ח א:א׳-ב׳

א״ל...בן בג בג יחידאה הוא ופליגי רבנן עליה.

מאי שבור את שיניו? בדין.

Bava Kamma 28a:1-2

You can keep this question to yourself, as it poses no difficulty at all. Ben Bag Bag states an individual opinion in this regard, and the Rabbis disagree with him. Rabbi Yannai says an alternative response to Rav Kahana’s objection: What does the baraita mean by the phrase: Break his teeth? It means sue him in judgment.

ספר מצוות גדול, לאוין קנ״ה:א׳

בן בג בג אומר לא תגנובו משלך מבית אחרים אלא שבור את שיניו ואומר לו שלי אני נוטל... (להלכה)

Sefer Mitzvot Gadol, Negative Commandments 155:1

...

ר׳ חיים:
לפי בן בג בג, דווקא אסור לגנוב מגנב כי יש מעשה לקיחה. אבל מותר לגזול מגנב כי זה אין הפסד ממון כי הממון שלך היא.

בבא קמא כ׳ א:י״ז-י״ט

א"ל הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך:

היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר. אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר זה נהנה וזה חסר.

לא- צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר.

Bava Kamma 20a:17-19

§ In connection to the principle stated in the mishna, that if the animal derives benefit the owner of the animal pays for the benefit that it derived, the Gemara relates: Rav Ḥisda said to Rami bar Ḥama: You were not with us at night within our boundary when we raised dilemmas concerning exceptional matters. Rami bar Ḥama said to him: What are the exceptional matters you discussed? Rav Ḥisda said to him: With regard to one who resides in another’s courtyard without his knowledge or permission, must he pay him rent for living there or does he not need to pay him rent? The Gemara asks: What are the circumstances of this question? If we say that the case concerns a courtyard that does not stand to be rented out, i.e., if the squatter would not have lived there the owner would have kept it vacant, and the man squatting there is someone who would not have rented other living quarters because he has other lodgings available to him for free, then it is a case where this one, the squatter, does not derive benefit, and that one, the owner, does not suffer a loss; in that case certainly no payment is necessary. Rather, say that the discussion concerns a case of a courtyard that stands to be rented out, and the man squatting there would have rented other living quarters. If so, then this is a case where this one derives benefit and that one suffers a loss, and in that case he certainly must make payment. The dilemma was not with regard to either of these circumstances. The Gemara explains: No, it is necessary to raise the dilemma in the case of a courtyard that does not stand to be rented out, but the man squatting there would have rented other living quarters had he not squatted in this property. What is the halakha in this case? Is the squatter legally able to say to the owner of the courtyard: What loss have I caused you, as you would not have rented it out anyway? Or perhaps the owner of the courtyard is legally able to say to the squatter:

תוספות על בבא בתרא י״ב ב:י״א:ב׳

ועוד הא דכופין על מדת סדום בזה נהנה וזה לא חסר היינו בשכבר דר בחצר חבירו שאינו מעלה לו שכר. אבל הא פשיטא שיכול למחות בו שלא יכנס לדור בביתו אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דהוה זה נהנה וזה לא חסר.

Tosafot on Bava Batra 12b:11:2

...

חושן משפט קע״ד:א׳

האחין או השותפין שבאו לחלוק השדה וליטול כל אחד חלקו, אם היתה כולה שוה לגמרי חולקין לפי המדה בלבד ואם אמר א' תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לשדה אחר שלי ויהיה הכל שדה א' שומעין לו וכופה אותו על זה שעיכוב בדבר זה מדת סדום היא.

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 174:1

...

טור, חושן משפט קע״ד:ב׳

היה לאחד מהם שדה אצל שדה המשותף ואומר תנו לי חלקי אצל שדה שלי בלא גורל כתב הרמב"ם אם כולו שוה עידית או זיבורית שומעין לו וא"א הרא"ש ז"ל פסק שאין שומעין לו אע"פ שאין חלק אחד שוה על חבירו כלום אלא יכולין להעלותו עליו הרבה אע"פ שאינו שוה כל כך לאדם אחר יאמרו בעינינו הוא שוה כל כך.

Tur, Choshen Mishpat 174:2

...