לפיכך, ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה, ובמחשבה טהורה, ובדעה נכונה כדי להנצל מהן ויזהר מן הייחוד....
וכל הנזהר בדברים אלו מביא קדושה וטהרה יתירה לנפשו, וממרק נפשו לשם הקדוש ברוך הוא שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני." (ויקרא יא:מד)
אף על פי שמותר לאכול אוכלין טמאין ולשתות משקין טמאים, חסידים הראשונים היו אוכלין חולין בטהרה ונזהרין מן הטומאות כולן כל ימיהם, והן הנקראים פרושים.
ודבר זה קדושה יתירה היא ודרך חסידות, שיהיה נבדל אדם ופורש משאר העם ולא יגע בהם ולא יאכל וישתה עמהם, שהפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים, וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות, וקדושת הנפש גורמת להדמות בשכינה, שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני י"י מקדשכם."(ויקרא יא:מד)
וכן ממטרות התורה הטהרה והקדושה. כוונתי בכך הזנחת התשמיש וההתרחקות ממנו
ומיעוטו ככל האפשר כמו שאבאר. כאשר ציווה יתעלה לקדש את האומה לקבלת התורה, ואמר: "וקידשתם היום ומחר," (שמות יט:י) אמר: "אל תיגשו אל אשה." (שם פסוק טו) הנה ביאר כי הקדושה, הזנחת התשמיש כמו שביאר... וכמו שקראה התורה קיום המצוות הללו "קדושה וטהרה," כך קראה את העברה על המצוות הללו ועשיית הרעות
.טומאה," כמו שאבאר"
וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה.