Elijah
SD
BySteven L Denker
מלכים ב ב׳:א׳-י״ז
(א) וַיְהִ֗י בְּהַעֲל֤וֹת ה' אֶת־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָ֑יִם וַיֵּ֧לֶךְ אֵלִיָּ֛הוּ וֶאֱלִישָׁ֖ע מִן־הַגִּלְגָּֽל׃ (ב) וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ אֶל־אֱלִישָׁ֜ע שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י ה' שְׁלָחַ֣נִי עַד־בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע חַי־ה' וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּרְד֖וּ בֵּֽית־אֵֽל׃ (ג) וַיֵּצְא֨וּ בְנֵי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בֵּֽית־אֵל֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם ה' לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃ (ד) וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ אֱלִישָׁ֣ע ׀ שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י ה' שְׁלָחַ֣נִי יְרִיח֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר חַי־ה' וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּבֹ֖אוּ יְרִיחֽוֹ׃ (ה) וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם ה' לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃ (ו) וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י ה' שְׁלָחַ֣נִי הַיַּרְדֵּ֔נָה וַיֹּ֕אמֶר חַי־ה' וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּלְכ֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ (ז) וַחֲמִשִּׁ֨ים אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֤י הַנְּבִיאִים֙ הָֽלְכ֔וּ וַיַּֽעַמְד֥וּ מִנֶּ֖גֶד מֵרָח֑וֹק וּשְׁנֵיהֶ֖ם עָמְד֥וּ עַל־הַיַּרְדֵּֽן׃ (ח) וַיִּקַּח֩ אֵלִיָּ֨הוּ אֶת־אַדַּרְתּ֤וֹ וַיִּגְלֹם֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֵּחָצ֖וּ הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וַיַּעַבְר֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בֶּחָרָבָֽה׃ (ט) וַיְהִ֣י כְעׇבְרָ֗ם וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל־אֱלִישָׁע֙ שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע וִ֥יהִי נָ֛א פִּֽי־שְׁנַ֥יִם בְּרוּחֲךָ֖ אֵלָֽי׃ (י) וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה׃ (יא) וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃ (יב) וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃ (יג) וַיָּ֙רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָפְלָ֖ה מֵעָלָ֑יו וַיָּ֥שׇׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃ (יד) וַיִּקַּח֩ אֶת־אַדֶּ֨רֶת אֵלִיָּ֜הוּ אֲשֶׁר־נָפְלָ֤ה מֵֽעָלָיו֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֹּאמַ֕ר אַיֵּ֕ה ה' אֱלֹקֵ֣י אֵלִיָּ֑הוּ אַף־ה֣וּא ׀ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֗יִם וַיֵּֽחָצוּ֙ הֵ֣נָּה וָהֵ֔נָּה וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֱלִישָֽׁע׃ (טו) וַיִּרְאֻ֨הוּ בְנֵי־הַנְּבִיאִ֤ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֙אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ (טז) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶ֩יךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶ֒יךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ ה' וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת (הגיאות) [הַגֵּיאָי֑וֹת] וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ (יז) וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֥וּ שְׁלֹשָֽׁה־יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃
II Kings 2:1-17
(1) When the LORD was about to take Elijah up to heaven in a whirlwind, Elijah and Elisha had set out from Gilgal. (2) Elijah said to Elisha, “Stay here, for the LORD has sent me on to Bethel.” “As the LORD lives and as you live,” said Elisha, “I will not leave you.” So they went down to Bethel. (3) Disciples of the prophets at Bethel came out to Elisha and said to him, “Do you know that the LORD will take your master away from you-a today?” He replied, “I know it, too; be silent.” (4) Then Elijah said to him, “Elisha, stay here, for the LORD has sent me on to Jericho.” “As the LORD lives and as you live,” said Elisha, “I will not leave you.” So they went on to Jericho. (5) The disciples of the prophets who were at Jericho came over to Elisha and said to him, “Do you know that the LORD will take your master away from you-a today?” He replied, “I know it, too; be silent.” (6) Elijah said to him, “Stay here, for the LORD has sent me on to the Jordan.” “As the LORD lives and as you live, I will not leave you,” he said, and the two of them went on. (7) Fifty men of the disciples of the prophets followed and stood by at a distance from them as the two of them stopped at the Jordan. (8) Thereupon Elijah took his mantle and, rolling it up, he struck the water; it divided to the right and left, so that the two of them crossed over on dry land. (9) As they were crossing, Elijah said to Elisha, “Tell me, what can I do for you before I am taken from you?” Elisha answered, “Let a double portion-b of your spirit pass on to me.” (10) “You have asked a difficult thing,” he said. “If you see me as I am being taken from you, this will be granted to you; if not, it will not.” (11) As they kept on walking and talking, a fiery chariot with fiery horses suddenly appeared and separated one from the other; and Elijah went up to heaven in a whirlwind. (12) Elisha saw it, and he cried out, “Oh, father, father! Israel’s chariots and horsemen!” When he could no longer see him, he grasped his garments and rent them in two. (13) He picked up Elijah’s mantle, which had dropped from him; and he went back and stood on the bank of the Jordan. (14) Taking the mantle which had dropped from Elijah, he struck the water and said, “Where is the LORD, the God of Elijah?” As he too struck the water, it parted to the right and to the left, and Elisha crossed over. (15) When the disciples of the prophets at Jericho saw him from a distance, they exclaimed, “The spirit of Elijah has settled on Elisha!” And they went to meet him and bowed low before him to the ground. (16) They said to him, “Your servants have fifty able men with them. Let them go and look for your master; perhaps the spirit of the LORD has carried him off and cast him upon some mountain or into some valley.” “Do not send them,” he replied. (17) But they kept pressing him for a long time, until he said, “Send them.” So they sent out fifty men, who searched for three days but did not find him.
מלאכי ג׳:ד׳-כ״ד

(ד) וְעָֽרְבָה֙ לַֽה' מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיֹּֽת׃ (ה) וְקָרַבְתִּ֣י אֲלֵיכֶם֮ לַמִּשְׁפָּט֒ וְהָיִ֣יתִי ׀ עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִ֠יר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִי אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ (ו) כִּ֛י אֲנִ֥י ה' לֹ֣א שָׁנִ֑יתִי וְאַתֶּ֥ם בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב לֹ֥א כְלִיתֶֽם׃ (ז) לְמִימֵ֨י אֲבֹֽתֵיכֶ֜ם סַרְתֶּ֤ם מֵֽחֻקַּי֙ וְלֹ֣א שְׁמַרְתֶּ֔ם שׁ֤וּבוּ אֵלַי֙ וְאָשׁ֣וּבָה אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר ה' צְבָא֑וֹת וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֥ה נָשֽׁוּב׃ (ח) הֲיִקְבַּ֨ע אָדָ֜ם אֱלֹקִ֗ים כִּ֤י אַתֶּם֙ קֹֽבְעִ֣ים אֹתִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה קְבַֽעֲנ֑וּךָ הַֽמַּעֲשֵׂ֖ר וְהַתְּרוּמָֽה׃ (ט) בַּמְּאֵרָה֙ אַתֶּ֣ם נֵֽאָרִ֔ים וְאֹתִ֖י אַתֶּ֣ם קֹבְעִ֑ים הַגּ֖וֹי כֻּלּֽוֹ׃ (י) הָבִ֨יאוּ אֶת־כׇּל־הַֽמַּעֲשֵׂ֜ר אֶל־בֵּ֣ית הָאוֹצָ֗ר וִיהִ֥י טֶ֙רֶף֙ בְּבֵיתִ֔י וּבְחָנ֤וּנִי נָא֙ בָּזֹ֔את אָמַ֖ר ה' צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֧א אֶפְתַּ֣ח לָכֶ֗ם אֵ֚ת אֲרֻבּ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי׃ (יא) וְגָעַרְתִּ֤י לָכֶם֙ בָּֽאֹכֵ֔ל וְלֹא־יַשְׁחִ֥ת לָכֶ֖ם אֶת־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־תְשַׁכֵּ֨ל לָכֶ֤ם הַגֶּ֙פֶן֙ בַּשָּׂדֶ֔ה אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ (יב) וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ {פ}
(יג) חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר ה' וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ׃ (יד) אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹקִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י ה' צְבָאֽוֹת׃ (טו) וְעַתָּ֕ה אֲנַ֖חְנוּ מְאַשְּׁרִ֣ים זֵדִ֑ים גַּם־נִבְנוּ֙ עֹשֵׂ֣י רִשְׁעָ֔ה גַּ֧ם בָּחֲנ֛וּ אֱלֹקִ֖ים וַיִּמָּלֵֽטוּ׃ (טז) אָ֧ז נִדְבְּר֛וּ יִרְאֵ֥י ה' אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיַּקְשֵׁ֤ב ה' וַיִּשְׁמָ֔ע וַ֠יִּכָּתֵ֠ב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י ה' וּלְחֹשְׁבֵ֖י שְׁמֽוֹ׃ (יז) וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ ה' צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ׃ (יח) וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹקִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃ {פ}
(יט) כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כׇל־זֵדִ֜ים וְכׇל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ ה' צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף׃ (כ) וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק׃ (כא) וְעַסּוֹתֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפּ֣וֹת רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר ה' צְבָאֽוֹת׃ {פ}
(כב) זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃ (כג) הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם ה' הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ (כד) וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃
הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא

Malachi 3:4-24
(4) Then the offerings of Judah and Jerusalem shall be pleasing to the LORD as in the days of yore and in the years of old. (5) But [first] I will step forward to contend against you, and I will act as a relentless accuser against those who have no fear of Me: Who practice sorcery, who commit adultery, who swear falsely, who cheat laborers of their hire, and who subvert [the cause of] the widow, orphan, and stranger, said the LORD of Hosts.
 (6) For I am the LORD—I have not changed; and you are the children of Jacob—you have not ceased to be. (7) From the very days of your fathers you have turned away from My laws and have not observed them. Turn back to Me, and I will turn back to you—said the LORD of Hosts. But you ask, “How shall we turn back?” (8) Ought man to defraud God? Yet you are defrauding Me. And you ask, “How have we been defrauding You?” In tithe and contribution. (9) You are suffering under a curse, yet you go on defrauding Me—the whole nation of you. (10) Bring the full tithe into the storehouse, and let there be food in My House, and thus put Me to the test—said the LORD of Hosts. I will surely open the floodgates of the sky for you and pour down blessings on you; (11) and I will banish the locusts from you, so that they will not destroy the yield of your soil; and your vines in the field shall no longer miscarry—said the LORD of Hosts. (12) And all the nations shall account you happy, for you shall be the most desired of lands—said the LORD of Hosts.
 (13) You have spoken hard words against Me—said the LORD. But you ask, “What have we been saying among ourselves against You?” (14) You have said, “It is useless to serve God. What have we gained by keeping His charge and walking in abject awe of the LORD of Hosts? (15) And so, we account the arrogant happy: they have indeed done evil and endured; they have indeed dared God and escaped.” (16) In this vein have those who revere the LORD been talking to one another. The LORD has heard and noted it, and a scroll of remembrance has been written at His behest concerning those who revere the LORD and esteem His name. (17) And on the day that I am preparing, said the LORD of Hosts, they shall be My treasured possession; I will be tender toward them as a man is tender toward a son who ministers to him. (18) And you shall come to see the difference between the righteous and the wicked, between him who has served God and him who has not served Him. (19) For lo! That day is at hand, burning like an oven. All the arrogant and all the doers of evil shall be straw, and the day that is coming—said the LORD of Hosts—shall burn them to ashes and leave of them neither stock nor boughs. (20) But for you who revere My name a sun of victory shall rise to bring healing.-h You shall go forth and stamp like stall-fed calves, (21) and you shall trample the wicked to a pulp, for they shall be dust beneath your feet on the day that I am preparing—said the LORD of Hosts. (22) Be mindful of the Teaching of My servant Moses, whom I charged at Horeb with laws and rules for all Israel. (23) Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of the LORD. (24) He shall reconcile parents with children and children with their parents, so that, when I come, I do not strike the whole land with utter destruction.

Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of the LORD.

“Eliyahu HaNavi, Eliyahu HaTishbi, Eliyahu HaGiladi…”
“Elijah the Prophet, Elijah the Tishbite, Elijah the Giladite…”
“Bi’mehera Yavo Elaynu, im Mashiach ben David.”
“May he soon come to us, accompanying the Messiah, Son of David.”

סנהדרין קי״ג א:י״ב
מיד (מלכים א יז, יג) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד חי ה' אלקי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו' בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמטרא וקם ואזל
Sanhedrin 113a:12
The verse relates Elijah’s reaction: Immediately: “And Elijah the Tishbite, who was of the inhabitants of Gilead, said to Ahab: As the Lord God of Israel lives, before whom I stand, there shall not be dew or rain these years, but according to my word” (I Kings 17:1). Elijah prayed for mercy and they gave him the key to rainfall enabling him to dictate when it would rain, and he arose and went.
ברכות ד׳ ב:כ״ה-כ״ו
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַתְיָא ״אֶחָד״ ״אֶחָד״. כְּתִיב הָכָא ״וַיָּעׇף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְהִנֵּה מִיכָאֵל אֶחָד (מִן) הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים בָּא לְעָזְרֵנִי״. תָּנָא: מִיכָאֵל — בְּאַחַת, גַּבְרִיאֵל — בִּשְׁתַּיִם, אֵלִיָּהוּ — בְּאַרְבַּע, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת — בִּשְׁמֹנֶה. וּבִשְׁעַת הַמַּגֵּפָה, בְּאֶחָת.
Berakhot 4b:25-26

Rabbi Yoḥanan said: This is derived through a verbal analogy between the words one and one. Here, it is written: “And one of the seraphim flew to me” (Isaiah 6:6), and there, it is written: “And behold, Michael, one of the chief ministers of the king, came to my aid” (Daniel 10:13). Since the verse from Daniel refers to Michael as “one,” which aggadic midrash interprets as “the unique one,” so, too, “one of the seraphs” described in Isaiah must also refer to the unique one, Michael. This discussion in the Gemara concludes with a Tosefta that arrives at a hierarchy of angels based on the number of flights required by each to arrive at his destination. It was taught in a Tosefta: Michael, as stated above, in one flight; Gabriel, in two flights; Elijah the Prophet, in four flights; and the Angel of Death, in eight flights. During a time of plague, however, when the Angel of Death seems ubiquitous, he arrives everywhere in one flight.

בראשית רבה ע״ז:א׳

(א) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לב, כה), (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָאֵל, יְשֻּׁרוּן, הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִין שֶׁבָּכֶם. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הִקְדִּים וְעָשָׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְאֵלִיָּהוּ מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר גְּשָׁמִים, וְאֵלִיָּהוּ עוֹצֵר גְּשָׁמִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וְאֵלִיָּהוּ מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, וֶאֱלִישָׁע מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, וֶאֱלִישָׁע פּוֹקֵד עֲקָרוֹת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט, וֶאֱלִישָׁע מְבָרֵךְ אֶת הַמּוּעָט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר, וֶאֱלִישָׁע מַמְתִּיק אֶת הַמָּר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר, וֶאֱלִישָׁע הִמְתִּיק אֶת הַמָּר בְּמָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵין כָּאֵל, וּמִי כָּאֵל, יְשֻׁרוּן, יִשְׂרָאֵל סָבָא, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בּוֹ (ישעיה ב, יז): וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ, אַף יַעֲקֹב וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ.

Bereshit Rabbah 77:1

(1) "Jacob was left alone. And a man wrestled with him" (Genesis 32:25). "O Jeshurun, there is none like God, Riding through the heavens to help you" (Deutronomy 32:25), Rabbi Berakhyah quoted Rabbi Yehudah, son of Rabbi Simon: "There is none like God," and who is like God? Jeshurun, the most pleasant and praiseworthy among you. You find that all that the Holy Blessed One will do in the coming future, [God] preemptively did through the righteous in this world. The Holy Blessed One revives the dead, and Elijah revives the dead. The Holy Blessed One stops the rain, and Elijah stops the rain. The Holy Blessed One blesses the destitute, and Elijah blesses the destitute. The Holy Blessed One revives the dead, and Elisha revives the dead. The Holy Blessed One remembers the barren, and Elisha remembers the barren. The Holy Blessed One blesses the destitute, and Elisha blesses the destitute. The Holy Blessed One sweetens what is bitter, and Elisha sweetens what is bitter. The Holy Blessed One sweetens the bitterest of the bitter, and Elisha sweetens the bitterest of the bitter. Rabbi Berakhyah quoted Rabbi Simon: "There is none like God," and who is like God? Grandfather Israel. Just as, regarding the Holy Blessed One, it is written, "None but the LORD shall be Exalted in that day" (Isaiah 2:17), even for Jacob [it is written], "Jacob was left alone."

סנהדרין צ״ז א:י״ד-צ״ז ב:ב׳
תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד בא אמר ליה בתחילתו או בסופו אמר ליה איני יודע כלה או אינו כלה אמר ליה איני יודע רב אשי אמר הכי א"ל עד הכא לא תיסתכי ליה מכאן ואילך איסתכי ליה
Sanhedrin 97a:14-97b:2
The school of Eliyahu taught: Six thousand years is the duration of the world. Two thousand of the six thousand years are characterized by chaos; two thousand years are characterized by Torah, from the era of the Patriarchs until the end of the mishnaic period; and two thousand years are the period of the coming of the Messiah. That is the course that history was to take, but due to our sins that time frame increased. The Messiah did not come after four thousand years passed, and furthermore, the years that elapsed since then, which were to have been the messianic era, have elapsed. Elijah the prophet said to Rav Yehuda, brother of Rav Sala Ḥasida: The world will exist no fewer than eighty-five Jubilee cycles, or 4,250 years. And during the final Jubilee, the son of David will come. Rav Yehuda said to Elijah: Will the Messiah come during the beginning of the Jubilee or during its end? Elijah said to Rav Yehuda: I do not know. Rav Yehuda asked: Will this last Jubilee cycle end before the Messiah comes or will it not yet end before his coming? Elijah said to him: I do not know. Rav Ashi says: This is what Elijah said to him: Until that time do not anticipate his coming; from this point forward anticipate his coming. Elijah did not inform Rav Yehuda of the date of the coming of the Messiah.
פסחים י״ג א:ח׳
אָמַר לָהֶם: לְדִבְרֵיכֶם, אַף תְּלוּיוֹת לֹא יִשָּׂרְפוּ — שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֵם. אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר מוּבְטָח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לֹא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטּוֹרַח.
Pesachim 13a:8
He said to the Sages: According to your statement, that you take into account this unlikely scenario, one should not even burn teruma in abeyance, as perhaps Elijah the Prophet will come on Shabbat and establish prophetically that the teruma is not ritually impure, and render it ritually pure. They said to him: That possibility is no source of concern, as the Jewish people have already been assured that Elijah will come neither on a Friday nor on the eve of a Festival, due to the exertion involved preparing for the upcoming holy day. Consequently, Elijah will certainly come neither on Friday, nor on Shabbat itself, which is Passover eve.
עירובין מ״ג ב:ג׳
שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ׳״, וְהָא לָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ מֵאֶתְמוֹל.
Eruvin 43b:3
The Gemara answers: It is different there, as the verse stated: “Behold I will send you Elijah the prophet, before the coming of the great and dreadful day of the Lord; and he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers” (Malachi 3:23–24). This verse teaches that Elijah will arrive the day before the coming of the Messiah. Since Elijah did not come the previous day, the Messiah will not come today, and therefore he may drink.
פסחים ע׳ ב:ה׳
תַּנְיָא, יְהוּדָה בֶּן דּוֹרְתַאי פֵּירַשׁ הוּא וְדוֹרְתַאי בְּנוֹ, וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בַּדָּרוֹם. אָמַר: אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא חֲגַגְתֶּם חֲגִיגָה בַּשַּׁבָּת, מָה הֵן אוֹמְרִים לוֹ? תְּמֵהַנִי עַל שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן שֶׁהֵן חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְדַרְשָׁנִין גְּדוֹלִים, וְלֹא אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל חֲגִיגָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
Pesachim 70b:5
It was taught in a baraita: Yehuda ben Dortai separated himself from the other Rabbis, he and Dortai his son, and went and settled in the south so that he would not be obligated to bring the Paschal lamb, seeing that he was at a great distance from Jerusalem. He did this because he disagreed with the Rabbis with regard to the Festival peace-offering of the fourteenth, which in their view does not override Shabbat. He said: If Elijah will come and say to the Jewish people: For what reason did you not sacrifice the Festival peace-offering on Shabbat, what will they say to him? I am astounded at the two most eminent scholars of the generation, Shemaya and Avtalyon, who are great sages and great expositors of the Torah, and yet they did not tell the Jewish people that even the Festival peace-offering of the fourteenth overrides Shabbat.
מדרש משלי י״ט:ג׳
(משלי יט כא): "רבות מחשבות בלב איש" - אמר רבי יוסי הגלילׂי: כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד אבשלום אחיו, שהיה מחשב בליבו ואמר 'אם הורג אני דוד אבי, אני נוטל המלוכה לנפשי', והוא אינו יודע שמחשבתו של המקום קודם לשלו, שנאמר "ועצת ה' היא תקום". ד"א זה אדניה בן חגית, שהיה מתייעץ ואומר 'אני גדול משלמה, ואני נאה למלכות', והוא אינו יודע שעצת הקב"ה קודמת לשלו, דכתיב "ועצת ה' היא תקום". ד"א זה המן הרשע, שהיה מחשב בליבו ואומר 'למחר אני משכים ואומר למלך מעשה מרדכי, והוא משלימו בידי', והוא אינו יודע שמחשבתו של הקב"ה קודמת לשלו, שנאמר 'ועצת ה' היא תקום'. ד"א "רבות מחשבות בלב איש" זה פרעה הרשע, שהיה מתייעץ ואומר 'אני מאבד כל זכורי ישראל, כדי שלא ירבו ויעמדו עליו', שנאמר (שמות א כב): "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולא היה יודע שעצת הקב"ה קודמת לשלו, דכתיב (שמות א ז): "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד". אמר רבי חייא: מהו "במאד מאד"? כפליים כיוצא בהם. כתיב (שיר השירים ב טו): "אחזו לנו שועלים" - אלו מצרים גדולים, "שועלים קטנים" - אלו מצרים קטנים, שהיו קשין לישראל יותר מן הגדולים, שהיה אחד מהם נכנס לביתו של ישראל, ורואה את התינוק ומוסרו להריגה. "מחבלים כרמים" - אלו ישראל הגדולים, "וכרמינו סמדר" - אלו היונקים. אמר רבי שמעון: מפני מה נמשלו ישראל לכרם? אלא, מה הכרם הזה בתחילה אדם מעדרו, ואחר-כך מנכשו, ואחר כך מסמכו, וכשהוא מוציא את האשכול חוזר וקוטפו, ואחר-כך עוצרו ומוציא ממנו יין, כן הם ישראל, כל רועה ורועה שהוא עומד עליהם צריך לנהוג עמהם. ומניין שנקראו ישראל כרם? שנאמר (ישעיהו ה ז): "כי כרם ה' צבאות בית ישראל וגו'", מה נטיעה זו, משעה שאתה נוטעה מקומה ניכרת, כך נטע הקב"ה מלכות בשבטו של יהודה, עד שיציץ מלך המשיח, שנאמר (בראשית מט י): "לא יסור שבט מיהודה". אמר רב הונא: שבע שמות נקרא משיח, ואלו הן: ינון, צדקנו, צמח, מנחם, דוד, שילה, ואליהו: ינון מנין? שנאמר (תהלים עב יז): "לפני שמש ינון שמו". צדקנו מנין? דכתיב (ירמיהו כג ו): "וזה שמו אשר יקראו: ה' צדקנו". צמח מנין? שנאמר (זכריה ו יב): "הנה איש צמח שמו". מנחם מנין? שנאמר (ישעיהו נא ג): "כי ניחם ה' ציון". דוד מנין? שנאמר (תהלים יח נא): "ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם". שילה מנין? שנאמר (בראשית מט י): "עד כי יבוא שילה". אליהו מנין? שנאמר (מלאכי ג כג): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
Midrash Mishlei 19:3
... R’ Huna said: the Messiah is called by seven names, and they are – magnified, Our Righteousness, Shoot, Consoler, David, Shiloh, and Eliyahu. Magnified from where? As it says, “May his name be forever; before the sun, his name will be magnified…” (Tehillim 72:17) Our Righteousness from where? As it says, “…and this is his name that he shall be called, The Lord is our righteousness.” (Yirmiyahu 23:6) Shoot from where? As it says, “…Behold a man whose name is the Shoot…” (Zechariah 6:12) Consoler from where? As it says, “For the Lord shall console Zion…” (Yeshayahu 51:3) David from where? As it says, “…and He performs kindness to His anointed; to David and to his seed forever.” (Tehillim 18:51) Shiloh from where? As it says, “…until Shiloh comes, and to him will be a gathering of peoples.” (Bereshit 49:10) Eliyahu from where? As it says, “Lo, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of the Lord…” (Malachi 3:23)
מדרש אגדה, במדבר כ״ה:י״ג:ד׳
אמר ריש לקיש הוא פינחס הוא אליהו, אמר לו הקב"ה אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום ביני וביניהם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא (מלאכי ג' כ"ג):
Midrash Aggadah, Numbers 25:13:4
Resh Lakish said: Pinchas and Eliahu are one and the same. The Holy One of Blessing said to him: you established peace between Me and the children of Israel, so too even in the future you will establish peace between Me and them, as it is written "behold I am sending to you Elijah the prophet" (Malachi 3:23)
גבורות השם ל״ט:י״ח
ושבת שלפני הפסח נקרא "שבת הגדול". והרבה דברים באו על זה. ואין לך לומר רק לפי שמפטירין בו "וערבה לה'" (מלאכי פרק ג), ובו כתיב (שם פסוק כג) "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", ומפני זה נקרא "שבת הגדול". ופירוש זה, כי יציאת מצרים נקרא "גדול" על שם גדלות מעשיו הנוראים שעשה ופעל כאשר יצאו ממצרים. ולעתיד לעולם הבא יקנו ישראל עוד מדריגה יותר עליונה, ויעשה הקב"ה עוד גדולות על כל גדולות, נוראות על כל נוראות. שכאשר זכו ישראל למדריגת יציאת מצרים שעשה גדולות עמהם, יזכו למדריגה יותר עליונה שיעשה עמהם גדולות לעולם הבא. ולפיכך שבת שלפני פסח נקרא "שבת הגדול", כי כל שבת הוא מעין וזכר העולם הבא, שנקרא "שבת" גם כן. ולפיכך השבת שהוא קודם הפסח הוא זכר לשבת הגדול, שהוא יום הגדול והנורא, לפי שאותו שבת הגדול, שהוא עולם הבא שיהיה לעתיד, קודם וראשון במעלה ליציאה.
Gevurot Hashem 39:18
And the Shabbat before Passover is called Shabbat haGadol, and many words have come about this, but none explain it except that we read as a haftara that day "And they will be pleasing to haShem" (Malachi 3:4-24) and there it says (Malachi 3:23) "before the coming of the great [haGadol] and the awesome day of haShem:" For this reason it is called Shabbat haGadol. And the explanation that the Exodus from Egypt was called great on account of the greatness of God's awesome acts that God did and acted when they left Egypt, and in the future, in the world to come, Israel will aquire even higher levels, and the Holy Blessed One will do even greater deeds than all the great deeds, and even more awesome than all the awesome deeds. And as Israel merited the level of the Exodus from Egypt when great deeds were done with them, they will merit an even higher level and and deeds will be done in the n world to come. And thus the Shabbat before Passover is called Shabbat haGadol, for every Shabbat is a source and remembrance of the world to come which is called Shabbat as well, and thus the Shabbat preceding Pesach is a remembrance of the great Shabbat that will be the "great and the awesome day of haShem."
קב הישר ט״ז:א׳
אִיתָא בַּסֵּפֶר "סוֹד הָרָזִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אִם עָבַר אָדָם בַּסֵּתֶר, לֹא יְגַלֶּה אוֹתָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעָבַר חֵרֶם, הוּא מַכְרִיז מְגַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאָכִי ג, כג): "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְגוֹ'", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם".
Kav HaYashar 16:1
It is written in Sodei HaRazim (by the author of the Roke’ach): Regarding all the transgressions in the Torah, if a person commits them in private, the prophet Eliyahu will not reveal them. But if someone violates a ban (cheirem) then he does announce it and reveal it. For it is written, “I am going to send you Eliyahu the prophet, etc.” (Malachi 3:23). And it is written immediately afterwards, “And I will strike the land [with] a ban.”
משנה עדיות ח׳:ז׳
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. כְּגוֹן אֵלּוּ, אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם:
Mishnah Eduyot 8:7
Rabbi Joshua said: I have received a tradition from Rabban Yohanan ben Zakkai, who heard it from his teacher, and his teacher [heard it] from his teacher, as a halakhah [given] to Moses from Sinai, that Elijah will not come to pronounce unclean or to pronounce clean, to put away or to bring near, but to put away those brought near by force and to bring near those put away by force. The family of Beth Tzriphah was on the other side of the Jordan and Ben Zion put it away by force; and yet another family was there, and Ben Zion brought it near by force. It is such as these that Elijah will come to pronounce unclean or to pronounce clean, to put away or to bring near. Rabbi Judah says: to bring near, but not to put away. Rabbi Shimon says: to conciliate disputes. And the Sages say: neither to put away nor to bring near, but to make peace in the world, for it is said, “Behold I send to you Elijah the prophet”, etc., “and he shall turn the heart of the fathers to the children and the heart of the children to their fathers” (Malachi 3:23-2.
מדרש תנחומא, משפטים י״ח:י׳
וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה לֶעָתִיד, נִפְרָע מִן הַשָּׂרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַלְאָךְ הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ לְהַבְרִיחַ מִפְּנֵיכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד, אֲנִי מַנְהִיג אֶתְכֶם וְאֵלִיָּהוּ אֲנִי מְשַׁלֵחַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (מלאכי ג, כג).
Midrash Tanchuma, Mishpatim 18:10
And so He would do in the future, He would punish their guardian angels and then the kings of the nations, as it is said: And it shall come to pass in that day, that the Lord will punish the host of the high heaven on high, and the kings of the earth upon the earth (Isa. 24:21). The Holy One, blessed be He, said to Israel: In this world I will send an angel to make the peoples of the world flee from you, but in the future I will lead you and I will send Elijah before you, as it is said: Behold, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and terrible day of the Lord (Mal. 3:24).
ספרי דברים שמ״ב:ז׳
לפני מותו - וכי תעלה על דעתך שלאחר מיתה היה משה מברך את ישראל? אלא מה ת"ל לפני מותו? - סמוך למיתתו. כיוצא בו אתה אומר (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים... וכי עלתה בדעתך שלאחר ביאה היה אליהו מתנבא להם לישראל? מה ת"ל לפני בא יום ה'? סמוך לביאתו:
Sifrei Devarim 342:7
"before his death"; Would it enter your mind that Moses blessed Israel after his death? What, then, is the intent of "before his death"? Close to his death. Similarly, (Malachi 3:23-24) "Behold, I send you Eliyah the prophet before the coming of the great and awesome day of the L-rd, and he will return the heart of fathers to sons." Would it enter your mind that Eliyahu would prophesy to Israel after the coming (of that day)? What, then, is the intent of "before the coming of the day of the L-rd"? Close to its coming.