Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

Mistakes?

Source Sheet by Zack Isakow
More info מידע נוסף
Created May 29, 2014 · 815 Views · נוצר 29 May, 2014 · 815 צפיות ·

  1. Devarim - Deuteronomy - Chapter 5

     

     

     

     

     

    Shemot - Exodus - Chapter 20

     

    א. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:

    God spoke all these words, to respond:

    ו. אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית  עֲבָדִים

    "I am the Lord your God, Who took you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.

     

    ב. אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:"

    I am the Lord, your God, Who took you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.

    ז. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּני

    You shall not have the gods of others in My presence

     

      ג. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי: You shall not have the gods of others in My presence.

    ח. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:

    You shall not make for yourself a graven image, or any likeness which is in the heavens above, which is on the earth below, or which is in the water beneath the earth.

     

     

     

     

    ד. לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל | וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם | מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם | מִתַּחַת לָאָרֶץ:

    You shall not make for yourself a graven image or any likeness which is in the heavens above, which is on the earth below, or which is in the water beneath the earth.

    ט: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי:

    You shall not prostrate yourself before them, nor worship them, for I, the Lord your God, am a zealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and the fourth generations of those who hate Me.

     

     

     

     

     

     

    ה. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי:

    You shall neither prostrate yourself before them nor worship them, for I, the Lord, your God, am a zealous God, Who visits the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and the fourth generation of those who hate Me,

    י. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי

    And [I] perform loving kindness to thousands [of generations] of those who love Me and to those who keep My commandments.

     

     

     

     

    ו. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי:

    and [I] perform loving kindness to thousands [of generations], to those who love Me and to those who keep My commandments.

    יא. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:

     You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold blameless anyone who takes His name in vain.

     

     

     

     

     

    ז. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:

    You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold blameless anyone who takes His name in vain.

    יבשָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ

    Keep the Sabbath day to sanctify it, as the Lord your God commanded you.

     

    ח. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ

    Remember the Sabbath day to sanctify it.

    יגשֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ  כָּל מְלַאכְתֶּךָ

    Six days may you work, and perform all your labor,

     

     

     

    ט. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל מְלַאכְתֶּךָ:

    Six days may you work and perform all your labor,

    יד. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה | וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ

    but the seventh day is a Sabbath to the Lord your God; you shall perform no labor, neither you, your son, your daughter, your manservant, your maidservant, your ox, your donkey, any of your livestock, nor the stranger who is within your cities, in order that your manservant and your maidservant may rest like you.

     

     

     

     

    י. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת | לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה | וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

    but the seventh day is a Sabbath to the Lord, your God; you shall perform no labor, neither you, your son, your daughter, your manservant, your maidservant, your beast, nor your stranger who is in your cities.

    טו. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

    And you shall remember that you were a slave in the land of Egypt, and that the Lord your God took you out from there with a strong hand and with an outstretched arm; therefore, the Lord, your God, commanded you to observe the Sabbath day.

     

     

     

     

     

     

    יא. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

    For [in] six days the Lord made the heaven and the earth, the sea and all that is in them, and He rested on the seventh day. Therefore, the Lord blessed the Sabbath day and sanctified it.

    טז. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן | יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

    Honor your father and your mother as the Lord your God commanded you, in order that your days be lengthened, and that it may go well with you on the land that the Lord, your God, is giving you.

     

     

    יב. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

    Honor your father and your mother, in order that your days be lengthened on the land that the Lord, your God, is giving you.

    יז. לֹא תִרְצַח ס וְלֹא תִנְאָף ס וְלֹא תִגְנֹב ס וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא

    You shall not murder. And you shall not commit adultery. And you shall not steal. And you shall not bear false witness against your neighbor.

     

     

    יג. לֹא תִּרְצָח: ס לֹא תִּנְאָף: ס לֹא תִּגְנֹב: ס לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר:

    You shall not murder. You shall not commit adultery. You shall not steal. You shall not bear false witness against your neighbor.

    יח. וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:

     And you shall not covet your neighbor's wife, nor shall you desire your neighbor's house, his field, his manservant, his maidservant, his ox, his donkey, or anything that belongs to your neighbor.

     

     

     

     

    יד. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶך ס לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:

     You shall not covet your neighbor's house. You shall not covet your neighbor's wife, his manservant, his maidservant, his ox, his donkey, or whatever belongs to your neighbor."

  2. Makkot 23B-24A

    R. Simlai when preaching said: Six hundred and thirteen precepts were communicated to Moses, three hundred and sixty-five negative precepts, corresponding to the number of solar days [in the

    year], and two hundred and forty-eight positive precepts, corresponding to the number of the members40 of man's body. Said R. Hamnuna: What is the [authentic] text for this? It is, Moses commanded  us torah, an inheritance of the congregation of Jacob,41 ‘torah’ being in letter-value, equal to  six hundred and eleven,1 ‘I am’ and ‘Thou shalt have no [other Gods]’ [not being reckoned, because] we heard from the mouth of the Might [Divine].

  3. Shevous 20B

    An objection was raised: Vain and false [oaths] are one. Does not this imply that just as a vain oath is in the past tense, so a false oath is in the past tense;13 hence, ‘[I swear] I have eaten’ and ‘[I swear] I have not eaten’ are false oaths!14 — Is this an argument? This is in its own category, and that is in its own category.15 And what is the meaning of: ‘They are one’? That they were pronounced in one utterance; as it has been taught [in another connection]: Remember16 [the Sabbath day], and Keep17 [the Sabbath day] were pronounced in a single utterance, — an utterance which the mouth cannot utter, nor the ear hear.

  4. Ramban, Devarim 5: 11

    (יא): והתחיל לבאר להם שמור במקום זכור, על דרך הפשט. 
    ועל דעת רבותינו (שבועות כ ב): בדבור אחד נאמרו, וביאר להם זה, כי הם כולם יודעים זכור והוא יודיעם כי שמור נאמר עמו. 
    וכן על דרך האמת בדבור אחד נאמרו, כי היה הקול בזכור ושמור, כי התורה ברית עולם ערוכה בכל ושמורה, והוא השומע זכור והם שמור, והמשכיל ידע זה ממה שרמזנו שם (שמות כ ח):

    ובאר כאשר צוך ה' אלוהיך - 

    קודם מתן תורה במרה שם שם לו חק ומשפט, לשון רש"י

    ואם כן, גם מצות כבוד אב ואם יהיה במרה, והרב לא הזכיר שם אלא שבת פרה אדומה ודינין. 

    והנראה בעיני על דרך האמת בזה גם בכל משנה תורה, כי משה ידבר כמפי הגבורה, כמו שאמר (להלן יא יג יד): והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו, ואין משה הנותן מטר על פני הארץ, ולא הנותן עשב בשדה, אבל הדבור בתורה בזכור, ובמשנה תורה בשמור, ולכן יאמר משה בכל מקום במשנה תורה "ה' אלוהיך",

  5. (ב) אמר אברהם המחבר... ואחרים רבים תמצא מלות שונות. רק הטעם שוה. וכאשר אמרתי לך שפעם יאחזו דרך קצרה ופעם ארוכה. כך יעשו פעמים להוסיף אות משרת או לגרוע אותו. והדבר שוה. אמר השם ותכלת וארגמן. ומשה אמר תכלת וארגמן. אמר השם אבני שהם. ומשה אמר ואבני שהם. וכאלה רבים ושניהם נכונים. כי הכתוב בלא וי''ו אחז דרך קצרה ולא יזיק. גם הכתוב בוי''ו לא יזיק בעבור שהוסיף לבאר. והנה הוי''ו שהיא נראית במבטא הפה אין אדם מבקש לו טעם למה נגרע ולמה נכתב ולמה נוסף. כי זה וזה נכון. והנה על הנראה שיבוטא בו לא יבקש עליו בכתב טעם. א''כ למה נבקש טעם בנח הנעלם שלא יבוטא בו. כמו מלת לעולם למה נכתב מלא או למה חסר. והנה בני הדור יבקשו טעם למלא גם לחסר. ואילו היו מבקשים טעם לאחד מהם. או שהמנהג היה לכתוב הכל על דרך א' הייתי מחריש. והנ' אתן לך משל אמר לי אדם א' כתוב לרעי וזה כתוב. אני פלוני אוהבך לעולם. וכתבתי פלני בלא וי''ו. אהבך גם כן בלא וי''ו. לעלם חסר. ובא ראובן ושאלני למה כתבת חסרים. ואני אין לי צורך לכתוב רק מה שאמר לי. ואין לי חפץ להיותם מלאים או חסרים אולי יבא לוי ויודיעני איך אכתוב. ולא ארצה להאריך רק המשכיל יבין ועתה אפרש לך השאלות הנזכרות. דע כי עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפ' הזאת השם אמרם כלם.

  6. R. Zadok ha-Cohen of Lublin, Pri Tzadik, Kedushat ha-Shabbat, article 7

     

    נאמר דברות אחרונות במשנה תורה שאמר משה מפי עצמו ומכל מקום הוא מכלל תורה שבכתב. מלבד שגופי המצות קיבל כבר בהר סיני מפי ה’ גם הדברים עצמם שיצאו מפי עצמו דלא נאמר בהם וידבר ה’ מקודם גם זה תורה שבכתב. שכל דבריו גם כן הם תורה שלימה כמו שיחתן של אבות וכדומה מה שנאמר בתורה שבכתב. אבל מה שכתוב אלה הדברים וגו’, שהם דברי עצמו מזה הוא השורש לתורה שבעל פה מה שחכמי ישראל אומרים מפי עצמם.

     

    The latter version of the Decalogue, that in Sefer Devarim, was said by Moshe, on his own account. Nonetheless, it is part of the Written Law. In addition to the mitzvot themselves that Moshe had already received at Sinai, by the word of God, these words as well [in Sefer Devarim], which were said on his own account, which are not prefaced with the statement, “And God said…”, these, too, are part of the Written Law. For all of his (i.e. Moshe’s) are also a complete “torah”, just like the dialogues of the patriarchs and other similar passages are considered part of the Written Law. But the material that begins “And these are the things” (i.e. the first verse of Sefer Devarim and the rest of the book that follows), material that was said on his own account, represents the root of the Oral Law, the things that the sages of Israel say of their own account.1

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה