מגדל בבל

לג

(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃

(ב) וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

(ג) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃

(ד) וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃

(ה) וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃

(ו) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃

(ז) הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃

(ח) וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃

(ט) עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)

Genesis 11:1-9

(1) Everyone on earth had the same language and the same words.

(2) And as they migrated from the east, they came upon a valley in the land of Shinar and settled there.

(3) They said to one another, “Come, let us make bricks and burn them hard.”—Brick served them as stone, and bitumen served them as mortar.—

(4) And they said, “Come, let us build us a city, and a tower with its top in the sky, to make a name for ourselves; else we shall be scattered all over the world.”

(5) The LORD came down to look at the city and tower that man had built,

(6) and the LORD said, “If, as one people with one language for all, this is how they have begun to act, then nothing that they may propose to do will be out of their reach.

(7) Let us, then, go down and confound their speech there, so that they shall not understand one another’s speech.”

(8) Thus the LORD scattered them from there over the face of the whole earth; and they stopped building the city.

(9) That is why it was called Babel, because there the LORD confounded the speech of the whole earth; and from there the LORD scattered them over the face of the whole earth.

תיחום היחידה
מבחינה ספרותית - פרק י"א פס' א' - ט' מתום המבול ועד לפירוט תולדות שם, עד תרח ואברהם אבינו בפרק י"ב.
מבחינה דידקטית - את היחידה הזו ניתן ללמד בשיעור אחר, סה"כ תשעה פסוקים. כן אתייחס לכך שהמבול הסתיים ונח ובניו התרבו, נוכל לעבור בקצרה על שמות הצאצאים של נח, ונדגיש כפי שכתוב בפרק י"א פס' א' "ויהי כל הארץ שפה אחת".
סיכום היחידה הכוללת - "נח והמבול" - "עשרה דורות מנח ועד אברם" - ליחידה הזו אמורים להקדיש 3 שיעורים על פי תוכנית הלימודים - כאמור, בשיעור הקודם למדנו על תולדות נח ובניו לאחר המבול, את השיעור הזה נפתח בפירוט קצרצר של שמות ומס' צאצאי נח, והדגשה של הדיבור בשפה אחת. לנושא "מגדל בבל" אקדיש שיעור אחד.

בעיות פרשניות מרכזיות

מה זו שפה אחת ודברים אחדים?

רש"י על בראשית י״א:א׳

(א) שפה אחת. לְשׁוֹן הַקֹּדֶש: (ב) ודברים אחדים. בָּאוּ בְעֵצָה אַחַת וְאָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים, נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר עַל יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר וּדְבָרִים אֲחָדִים – אָמְרוּ אַחַת לְאֶלֶף ותרנ"ו שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל, בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סְמִיכוֹת (ב"ר):

Rashi on Genesis 11:1

(1) שפה אחת ONE LANGUAGE — The Holy Tongue (Hebrew) (Midrash Tanchuma, Noach 19). (2) ודברים אחדים AND ONE SPEECH — They came with one plan, saying: “He has no right to select the heavenly regions exclusively for Himself; let us ascend to the skies and make war upon Him”. Another explanation (of דברים אחדים which is taken to mean “words referring to “One”): words regarding the Sole Being (God) in the Universe. Another explanation of ודברים אחדים is: they spoke דברים חדים “sharp” words; they said, “Once in every one thousand six hundred and fifty six years (the period that elapsed from the Creation to the Flood) there is a heaven-shaking, just as there was in the days of the Flood. Come. then, and let us make supports for it” (Genesis Rabbah 38:6).

אבן עזרא על בראשית י״א:א׳

(א) שפה אחת. בפתח קטן תחת האל"ף כשהוא מוכרת ואם היא נסמך יבוא בפתח גדול ובספר הדקדוק בארתי למה חסר דל"ת אחת. והפלגה היתה נראת משקול הדעת כי אחר מאת שנה אחר המבול היתה. ונקרא פלג כי בעת הולדו נפלגה הארץ כתרגום ארמית חצי. וכמוהו פלגי מים הם חלקי המים שהנהר יחולק. וכן אי כבוד. גם עמנואל שהוא בן הנביא. גם דברי סדר עולם נכונים ועליו נסמוך וא"כ הוא היה אברה' מבוני המגדל ואל תתמה כי נח ושם היו שם כי לא מת שם עד שהיה יעקב אבינו בן חמשים ויותר. וטעם שפה אחת לשון אחת. והקרוב אלי שהי' לשון הקדש ושם אדם וחוה וקין גם שם ופלג לעדים: (ב) וטעם דברים אחדים. בעבור שימצא היום בכל לשון דברים שלא יבינום כל אנשי הלשון ובימים ההם דברי חכם וכסיל היו אחדים והם רבים מגזרת אחד:

Ibn Ezra on Genesis 11:1

...

*איפה המקום בו קרה הסיפור?

אבן עזרא על בראשית י״א:ב׳

(א) וזה שאמר הכתוב בנסעם מקדם. לאות כי הרי אררט במזרח: (ב) וטעם וימצאו בקעה. שבקשו מקום טוב לבנות מדינה עד שמצאו זאת הבקעה. ופי' בקעה ערבה ישרה הפך הרכסים. וכן כבהמה בבקעה תרד ויתכן שהיא בין הרים וכאילו נבקעו בתוך:

Ibn Ezra on Genesis 11:2

...

*מה היתה מטרת הבנייה?

אבן עזרא על בראשית י״א:ד׳

(א) ומלת הבה. כמו תנה ושרשו יהב והעד השלך על ה' יהבך ובעבור שידברו בה הרבה תמצא כן לשון רבים הה נתחכמה גם לנקבה הבה נא אבא אליך: (ב) ואל תתמה על מלת וראשו בשמים. כי הנה כן דבר משה ערים גדולות ובצורות בשמים ואלה הבונים ראו בעצתם שלא יפרדו והשם לא יעץ כן והם לא ידעו:

Ibn Ezra on Genesis 11:4

...

רד"ק על בראשית י״א:ד׳

(א) הבה נבנה לנו עיר, העיר לשבת והמגדל להיות צופים משם למרחק לראות ענין מקניהם ובהמתם, וגם יהיה אור לרועים שינהגו מקניהם לרעות במדברות רחוק מהעיר ויהיה להם המגדל לאות ולסימן שידעו לשוב אל העיר. (ב) וראשו בשמים, ר"ל שיהיה המגדל גבוה, כמו ערים גדולות ובצורות בשמים ר"ל בגובה האויר. (ג) ונעשה לנו שם, כלומר אם יהיה לנו מקום גבוה בזאת העיר יהיה לכל אחד ממנו שם שאם יצא חוץ מגבול הזאת יזכור העיר וישוב אליה, או יזכר אחד לחברו מהיוצאים וישובו אליה, כי אם לא נעשה כן אולי נפוץ על פני כל הארץ שהיוצאים ממנו ישכחו החברה וישארו שם במקום לכתם, וישבו שם זה למזרח וזה למערב, זה לצפון וזה לדרום, וחברותינו תתפזר, נהיה נפוצים הנה והנה:

Radak on Genesis 11:4

(1) ויאמרו הבה נבנה לנו עיר, the purpose of the city was residential, the purpose of the Tower was to serve as an observation tower enabling the people in the city to keep track of where their flocks and herds were grazing. It would also serve as a beacon for shepherds who were far away to find their way home by focusing on the Tower. (2) וראשו בשמים, an exaggeration describing that the Tower would be very tall. We find a similar exaggeration when Moses described the walls of Canaanite cities in Deuteronomy 1,28 as “reaching into heaven.” (3) ונעשה לנו שם, they meant that as a result of having a permanent residence instead of being nomads, they would acquire a far greater reputation of being people to be reckoned with. If they were to travel, and when asked would refer to this city as their home town, this would impress people over the globe. Not only that, the fact that the traveler himself compared his home town with whatever other town or settlement he would encounter, would remind him of his home town comparing favourably with the place he had just visited, and he would be sure to return home. It would act as both a physical and psychological magnet to draw the traveler back home.

* "וירד ה'" - למה ה' צריך לרדת - הוא רואה מכל מקום?

רש"י על בראשית י״א:ה׳

(א) וירד ה' לראות. לֹא הֻצְרַךְ לְכָךְ, אֶלָּא בָא לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעוּ הַנִּדּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּ וְיָבִינוּ, מִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא: (ב) בני האדם. אֶלָּא בְנֵי מִי? שֶׁמָּא בְנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה, וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל:

Rashi on Genesis 11:5

(1) 'וירד ה לראות AND THE LORD CAME DOWN TO SEE — He really did not need to do this, but Scripture intends to teach the judges that they should not proclaim a defendant guilty before they have seen the case and thoroughly understand the matter in question. This is to be found in Midrash of R. Tanchuma. (2) בני האדם THE CHILDREN OF MAN (ADAM) — But whose children could they have been (except the children of man, i.e. human beings) — perhaps the children of donkeys or camels? But it means the children of Adam Harishon who proved himself ungrateful when he said, (Genesis 3:12) “The woman whom Thou gavest to be with me, [she gave me of the tree etc.]”. These people, also, were ungrateful, rebelling against the One who had showered kindness upon them and had rescued them from the Flood (Genesis Rabbah 38:9).

רד"ק על בראשית י״א:ה׳

(א) וירד ה', בהשגחת האל במעשה השפלים יכנה הכתוב בענין הזה בלשון ירידה, וכן בענין סדום, לפי שירידה היא אצל כבודו להשגיח בתחתונים, אלא שכן ראה האל יתברך באדם מפני שתוף השכל אשר בו. (ב) לראות, וכן אמר בענין סדום ואראה. ואונקלס תרגם זה בענין נקמה ושל סדום בענין דין, ופי' הנה כפי משמעו להשגיח במעשיהם ובמחשבתם ולבטלם ועוד נפרשנו בענין סדום. (ג) אשר בנו, אשר החלו לבנות. (ד) בני האדם, באמת בני האדם שהולכי' אחר תאות לבם ולא יפנו למעשה האל כי הוא ראה לישוב הארץ ממזרח למערב והם חושבים לישב במקום אחד מן הארץ לבד ולבטל רצון האל. והנה בענין המבול לא אמר לשון ירידה אלא לשון ראיה "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ" לפי שענין הירידה הוא בענין השתדלות לחקור הדבר ולהשגיח עליו, וענין המבול היה מפורסם מאד והיה בכל העולם, ודבר סדם לא היה אלא בארצם ולא היה נודע לכל כי אם בארצם ובאשר סביבותיהם, ועל הכל דברה תורה כלשון בני אדם:

Radak on Genesis 11:5

(1) 'וירד ה, When G’d, from time to time, takes a closer look at what His creatures on earth are doing, such an activity is generally introduced by the expression וירד ה', “G’d descended.” Relative to G’d’s stature, His involving Himself with the problems of sinful men is below what His dignity could command. [a venerable Torah sage is exempt from involving himself with the taking home of lost property and looking for its owner. If this is so out of consideration for the scholar’s dignity, how much more could we expect that G’d does not bother with us? Ed. (compare Deut. 22,4)] (2) לראות, we encounter the same term when G’d “descended to see” if the reports which had reached Him about the wickedness of the people of Sodom were as serious as He had heard. (Genesis 18,21) Onkelos distinguishes between the meaning of the words here and in Genesis 18, describing His action here as לאיתפרעא, “retribution,” and the action of G’d vis a vis the Sodomites as דין, “justice.” (3) אשר בנו, which they had commenced building; [they never got to finish it. Ed.] (4) בני האדם, they are appropriately referred to as בני האדם, “children of Adam,” having followed their own instincts and inclinations instead of heeding G’d’s instructions, just as their forefather Adam had done. G’d had wanted them to populate the earth, and they had chosen to concentrate in a miniscule part of the earth. It is interesting that before G’d brought on the deluge, the Torah did not describe Him as “descending” as it did here or in connection with the Sodomites. Instead, the Torah there spoke about what G’d had seen, i.e. ראיה, instead of ירידה. (Genesis 6,5) The reason is that the deluge was something everybody knew about, seeing it was experienced by everybody. The whole point of G’d “descending,” is in order to examine a state of affairs which is not so widely known, so that it needs investigation. Something known to everybody does not require examination to determine if it is true. Concerning all these expressions, the bottom line is that the Torah uses a syntax familiar to people on earth, even if it does not accurately reflect G’d’s thoughts and feelings.

אבן עזרא על בראשית י״א:ה׳

(א) ומלת וירד ה'. בעבור שכל מעשה התחתיי' תלוים הם בכח הגבוהים ומהשמים יתכנו כל העלילות על כן נקרא השם רוכב שמים היושבי בשמים. וכדרך לשון בני אדם אמר הכתוב וירד:

Ibn Ezra on Genesis 11:5

...

* האם הקב"ה מתייעץ עם המלאכים? עם מי הקב"ה מתייעץ, למה?

רש"י על בראשית י״א:ז׳

(א) הבה נרדה. בְּבֵית דִּינוֹ נִמְלַךְ מֵעַנְוְתָנוּתוֹ יְתֵרָה: (ב) הבה. מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה – הֵם אָמְרוּ הָבָה נִבְנֶה, וְהוּא כְנֶגֶדָּם מָדַד וְאָמַר הָבָה נֵרְדָה: (ג) ונבלה. וּנְבַלְבֵּל; נוּ"ן מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהֵ"א אַחֲרוֹנָה יְתֵרָה, כְהֵ"א שֶׁל נֵרְדָה: (ד) לא ישמעו. זֶה שׁוֹאֵל לְבֵנָה וְזֶה מֵבִיא טִיט, וְזֶה עוֹמֵד עָלָיו וּפוֹצֵעַ אֶת מֹחוֹ:

Rashi on Genesis 11:7

(1) הבה נרדה COME, LET US GO DOWN — He took counsel with His Judicial Court because of His exceeding meekness (Sanhedrin 38b) (2) הבה COME — measure for measure: they had said “Come, let us build“; He meted out to them correspondingly saying. “Come let us go down” (Midrash Tanchuma, Noach 18) (3) ונבלה means AND LET US CONFOUND The נ is the plural prefix, and the ה at the end is additional to the root as the ה in ונרדה. (4) ולא ישמעו — THEY MAY NOT UNDERSTAND — One asks for a brick and the other brings him lime: the former therefore attacks him and splits open his brains.

אבן עזרא על בראשית י״א:ז׳

(א) הבה נרדה. דבור השם עם המלאכים: (ב) ומלת ונבלה שם שפתם. כל המדקדקים אומרים שהוא מבנין נפעל. וכמוהו ונבקה רוח מצרים וכן אבלה נבלה וזה רחוק. כי מה טעם נרד ותתבלבל לשונם ולשונם לא נבלה בעבור הירידה. רק ונבלה כמו ונעשה. והראיה שאמר בסוף כי שם בלל ה' וזה דקדוקו הוא מבנין הפעיל. והי' ראוי להיותו שלם ונבלילה. ובבילוע הכפל ונבלה על משקל ונסבה את ארון ה' ובחסרון הכפל ונבלה שם ויפה תרגמו הזקנים ואבלה תחת ונבלה. ואילו הי' כדברי המדקדקים למה חסרו הנו"ן. ויש אומרים שנהפך לבם לשנוא זה את זה וכל אחד חידש לשון. ויש אומרים כי המלמד לאדם דעת שכחם דעת לשונם. והנכון בעיני שנפוצו משם ואחר שנפוצו מלך נמרוד על בבל וקמו מלכים אחרים ובימים רבים במות הדור הראשון נשכח הלשון הראשון. והשם הפיצם והוא טוב להם וכן אמר ומלאו את הארץ:

Ibn Ezra on Genesis 11:7

...

* מה החטא של בני מגדל בבל - הרי תקשורת ושפה אחידה - הם טובים, לא?

רד"ק על בראשית י״א:ח׳

(א) ויפץ ה', במה שבלבל לשונם הפיצם, כי כיון שלא הבינו איש לשון חברו בטלה הסכמתם ולא יכלו לבנות והלכו כל כת מהם שהיו בלשון אחד לצד אחד וישבו העולם ממזרח שמש עד מבואו מעט מעט כמו שהיו הולכים ורבים, וברחב הארץ ישבו לפאת צפון ברוב לפי שהפאה ההיא ממוזגת יותר מפאת דרום כי פאת דרום לרוב חמימותה אין יכולים בני אדם לשבת ברובה אלא במעט ממנה לצד קו השוה. (ב) ויחדלו לבנות העיר, כל שכן המגדל אבל העיר בנו אותה קטנה ממה שהחלו אותה כי כת אחד מהם נשארו שם אבל חדלו לבנותה גדולה כמו שהחלו, ואותה שבנו קראו שמה בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם נחלקו הלשונות, בעודם שם ביחד היו בטלים ומתערבים:

Radak on Genesis 11:8

(1) 'ויפץ ה, G’d did not scatter the people by physically depositing them in different parts of the earth. By mixing up their languages, the people themselves started moving away from one another, in accordance with their ability to understand one another, Seeing that they were unable to communicate with one another coherently, their building project had to be aborted at any rate. The dispersal process was gradual, as methods of transportation were severely limited. People moved predominantly north from Mesopotamia, rather than to the desert regions in the southern Arabian peninsula. (2) לבנות העיר, if they stopped building the city, they most certainly also stopped building the Tower. The city, of smaller dimensions than originally planned, remained, seeing that one group of people speaking the same language remained there.

העמק דבר על בראשית י״א:ח׳

(א) ויפץ ה׳ אתם וגו׳ ויחדלו לבנת העיר. ולא כתיב המגדל דאפי׳ היה נבנה המגדל היה בטל תכליתו להשגיח על הנבדל מהם. אחרי אשר נתבלבלו בלשונם. ולא ידעו אחד דברי רעהו אבל עדיין היה אפשר להסכים ברצון אחד לשבת יחד מש״ה הודיע הכתוב שממילא נפרדו לגמרי:

Haamek Davar on Genesis 11:8

...

מפת האיזור הנלמד:

תשובות לשאלות אפשריות:


ש: מה זו שפה אחת ודברים אחדים?
השפה בה שוחחו – לשון הקודש למשל. ודברים אחדים – בהתייחס לתוכן.
ש: איפה המקום בו קרה הסיפור?
איזור הרי אררט, בבקעה בין ההרים. (קישור לנלמד בשיעורים קודמים - המקום בו נחה תיבת נוח, תוך התייחסות למפה).
ש: מה היתה מטרת הבנייה?
מקום בו יוכלו להיות מוגנים, לצפות על מי שמגיע אליהם, לזכור מאין הגיעו – כדי שישארו יחד.
ש: למה ה' צריך לרדת – הוא רואה מכל מקום?
סיבות שונות המובאות בפרשנות:
רש"י – ללמד את השופט לבדוק, לפני שהוא גוזר גזר את דין.
רד"ק – "ירידה" מלשון השגחה.
אבן עזרא – כתב בלשון בני אדם.
ש: האם הקב"ה צריך להתייעץ?
רש"י – לומדים ענווה מהקב"ה.
אבן עזרא – אכן, דבר עם המלאכים.
ש: מה היה חטא מגדל בבל?
המטרה שלהם, למרוד, לעשות ההיפך ממה שכיוון הקב"ה.

האם יש מקבילות רלוונטיות בתנ"ך
אולי בעניין הגאווה של האדם, והחומריות - הייתי מקשרת את משתה המלך אחשוורוש.

סיכום כללי
סיפור מגדל בבל מובע באמצעות תשעה פסוקים בלבד. שניתן ללמוד בשיעור אחד, אך השאלות שיכולות לעלות מקטע זה, וההתייחסות לערכים בין אדם לחברו בעקבות קטע זה, יכולים להיות מעבר לרצף המקרא.
מטרות אליהן אכוון:
- הכרת רצף האירועים, הכרות עם פרשנים.
- מיומנויות - התמצאות במקרא, קריאת הפשט, שאילת שאלות, ניסיון להבנת תשובות מהפשט, ומפרשנים. הפרדה בין מה שלמדנו בגן, לבין למידה עצמאית.
- התייחסות לערכים הנלמדים מהתורה.
יכול להיות שאם אלמד את הנושא הזה בכיתה אותה אני מחנכת, אתייחס למס' נושאים ערכיים שעולים מהקטע הזה:
תקשורת בין בני אדם
"התייעצות" הקב"ה עם המלאכים
הרעיון להתאחד סביב מטרה אחת