קרן הצבי חלק ב' - הקדמה לספר

הקדמה לספר קרן הצבי

''אלף תודות, השתחוויות וקידות, לאל תעודות, היוצר יחד לבות, וזוכר חסדי אבות, אשר בזכות אבותי הקדושים, החכמים ופרושים, נתן חלקי בתורתו הקדושה, קהלת יעקב מורשה, ונפל חלקי בנעימים, לחלק שלל את עצומים, ומצדיקי הרבים ככוכבים מאירים, ונתחדש לי בעזרת ה' חידושים רבים, בדברי קדמונינו הקדושים והטהורים. ולא מחכמתי כי נבונותי, כי אם חסדו עלי גבר, ומה יסכון גבר'' (מתוך הקדמת המנ''ח).

בשל מגיפת הקורונה שמשתוללת כעת בעולם כולנו נאלצנו להסתגר תקופה ארוכה בבתים, והמעבר מכתיבת הספר והלימוד מספסלי ביהמ''ד לבית הזכירה לי נשכחות מהעבר, מהתקופה שהיתה לפני שזכיתי ללמוד בהיכל ה' ישיבת מרכז הרב בירושלים.

בהיותי בן כמעט שש עשרה עמדתי על דעתי בפעם הראשונה והתחלתי ללמוד גמרא מחוץ למסגרת בית הספר. במהלך החופש הגדול למדתי כל יום דף אחד במטרה לגמור את מסכת ברכות עד י''ז אלול, וכשסיימתי בפעם הראשונה את מסכת ברכות חשבתי לעצמי שהשנה בעז''ה אעשה דבר גדול ואגמור ללמוד גם את מסכת סנהדרין. וכעבור שנה בט''ז אלול ביארצייט של זקני דוד צבי שטרן ז''ל באמת עשיתי סיום על מסכת סנהדרין, רק שבניגוד למה שהרהרתי בליבי בשנה שעברה ללמוד את מסכת סנהדרין בלבד הספקתי ללמוד את כל המסכתות משבת עד סנהדרין, וכעבור עוד קצת יותר מחצי שנה בא' ניסן היה מעמד גדול ברוב עם בו זיכני ה' לעשות סיום על כל הש''ס.

כשסיימתי ללמוד את הש''ס חיפשתי ספר נוסף ללמוד שמקיף בקיאות רבה ללא צורך בפתיחת יותר מדי ספרים, ובכולל ערב שבו למדתי המליצו לי ללמוד את הספר מנחת חינוך, כעבור חודש וחצי בתאריך כ''ב סיון שנת תשע''ז הגיע לידי הספר מנחת חינוך בפעם הראשונה ומאז למדתי בו ימים ולילות על אחד השולחנות בביתי, ימים רבים במצטבר גם למדתי י''ב שעות ויותר רק בספר מנ''ח תוך כדי שהשארתי שאריות ללימוד קבוע בהלכה גמרא משנה ורמב''ם מסביב, והכל התגמד ליד המנ''ח. כמו כן יש להעיר שזכיתי לראות במו עיני את דברי חז''ל (אבות ג,ה) שכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וככל שהשתדלתי יותר התפנה לי יותר זמן.

כעבור שנה וקצת זיכני ה' ללמוד בהיכלו בישיבה הקדושה מרכז הרב, שם הצטמצם הזמן הפנוי הרב שהיה לי ללמוד מנ''ח מחמת סדרי הלימוד בישיבה ובדיוק התחלתי לעשות חזרות על לימוד המנ''ח, ולאחר שסיכמתי לעצמי את הדברים חשבתי לעצמי שאפשר לשתף גם אחרים שיוכלו ליהנות מהסיכומים. כשנה לפני שנכנסתי לישיבה ביקרתי בכמה מקברי רבותינו הקדושים שבגליציה וביניהם גם קברי אבותי שלא זכו לעלות לארץ הקודש, וכשהייתי שם קיבלתי על עצמי להשתדל בעיקר בלימוד תורתם של רבותינו שבגליציה, ובאותה תקופה גם נפטרו סבי גואל איובי וסבתי אהובה שטרן ולכן התחלתי לכתוב סיכומים בגליונות על הספר מנחת חינוך. עם הזמן הצטברו עוד ועוד גליונות ובנוסף גם הצטברו חידושים רבים שעלו על הכתב סביב הסוגיות בספר מנחת חינוך עד שכעבור זמן הכל הצטבר לספר שלימים כונה בשם קרן הצבי חלק א'.

גם זכיתי להבין את מה שאמרו חז''ל (שבת פג,ב), לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת וכו'. שהרבה דברים ששמעתי בילדותי והספקתי לפני כמה שנים כבר לשכוח פתאום עלו ברגע המתאים כדי שאוכל לשלבם במהלך נצרך בסוגיא.

ובשנת תש''פ בשבת שלאחר פורים הישיבה נסגרה באופן זמני ונאלצנו להסתגר בבתים למשך חודשיים וחצי, ושוב חזרתי ללמוד על אותו שולחן עליו למדתי ימים ולילות ושוב עשיתי חזרות על ספר מנ''ח תוך כדי שכתבתי הרבה מהעמודים בספרי קרן הצבי חלק ב'. וידוע מה שאמרו חז''ל (תענית יא,א) שאבני ביתו וקירות ביתו של אדם מעידים עליו ליום הדין מה עשה בביתו ולאלו צרכים השתמש בכל חפץ. ומבואר בגמרא (חולין כד,א) שכל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה. ובימים אלו ממש הגעתי לחמש שנות לימוד מאז היום בו עמדתי על דעתי והתחלתי ללמוד, ובמבט לאחור נזכרתי בכמות השעות שביליתי בחברת אותו השולחן בשנים שלפני כן, וברוך ה' שזיכני לראות ברכה בלימוד ולהיות יום יום מחובשי בית המדרש.

וכל זה כתבתי כדי להדגיש ללומדים את מאמר חז''ל הידוע (קידושין סו,א) שהתורה מונחת בקרן זווית וכל הרוצה יבוא וייטול, אין לי סיפורי מופתים ומעולם לא ישנתי שעתיים בלילה, גם לא זכור לי ששכחתי פעם אחת ללכת לישון או לאכול. היה רק דבר אחד שעליו הקפדתי, להשתדל ללמוד תורה כפי יכולתי. וכידוע הזוהר חוזר המון על שבח האנשים שמשתדלים בתורה. ומבואר בתוס' (כתובות סג,א ד''ה אדעתא) שדרך מי שהולך ללמוד בישיבה שסופו להיות ת''ח [ועיין בתוס' (שבת קד,א ד''ה א''ל) שרבי אליעזר הגדול התחיל להשתדל בלימוד תורה רק בגדלותו ואכמ''ל], ואין להקשות ממה שעינינו רואות כיום שיש הרבה בחורי ישיבות שלא נעשו תלמידי חכמים כי ברור שפשט דברי התוס' הוא שדווקא מי שמשתדל בתורה ולומד בישיבה שלבסוף נעשה תלמיד חכם, שגם מעלת הלימוד בישיבה היא דבר עצום בפני עצמו כמבואר בשו''ת חת''ס (חו''מ סי' ח').

לכן ודאי שכל אחד שיחליט לעזור כוח ולהשתדל בלימוד התורה כפי יכולתו יראה הרבה סיעתא דשמיא בלימודו, ולא בשמים היא כמו שמוכח מההקדמה שכתבנו כאן. ומבואר במדרש רבה (ויקרא י''ט,ב'), מי שפיקח מהו אומר הריני שונה שתי הלכות היום שתי הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה וכו'. ואף שאי אפשר באמת להספיק ללמוד את כל התורה כולה כשלומדים רק שתי הלכות ביום, ודאי שהמסר במדרש מובן. ובטוחני שמי שילמד כך יראה ברכה בתלמודו וסופו להיות כנחל נובע. ואע''פ שלא שייך לומר אצלי ''מעשה רב'', מכל מקום יכול אני להעיד שכל מה שנכתב בספר קרן הצבי הוא נגזרת ישירה של אותן חמש שנות לימוד ולא בשמיים היא.

עוד רציתי לכתוב לתועלת הלומדים, קרוב לוודאי שמי שיעשה כפשט המדרש וילמד רק שתי הלכות ביום לא יהיה בעתיד גדול הדור, אך בחידושי תורה אין הדבר כן וכל מי שיטרח לכתוב ולסכם את לימודו אפילו אם יכתוב מעט בכל פעם לבסוף יקיף את כל התורה כולה, והטעם לכך הוא שבכל פעם שעולה חידוש בסוגיא ניתן לכותבו רק אם כבר יש את המהלך הקודם כתוב, ואם הוא לא כתוב אין אפשרות להתקדם הלאה וגם יש טרחה מרובה לחזור על כל הסוגיא מחדש. ועוד שלפעמים החידושים עולים דווקא בזמן שלומדים בנושא אחר לגמרי בתורה ולכן חשוב מאוד לעלות הכל על כתב.

ובספר זה הנני יוצא ידי חובה גם כלפי מה שקיבלתי להרבות בתורתם של רבותינו שבגליציה שהובאו לאורך כל הספר, ובפרט המנ''ח שמוזכר למעלה מ-300 פעמים. כמו כן בזה אתרום את מנת חלקי לעילוי נשמת סבי וסבתי ז''ל שאני חייב להם רבות, ואף שאמרו חז''ל (קידושין לא,ב) שכל מה שיעשה האדם לכבוד הוריו לא יספיק אפילו לצאת ידי חובה בחצי מחיובו במצווה, כלפי הסבא וסבתא החיוב מופחת ועוד שמה שאפשר לעשות עושים. בזה גם אצא ידי חובת דברי הספר חסידים (סי' תק''ל) שכתב שכל מי שלא יטרח להפיץ את חידושי התורה שלו לרבים גוזל את הבריות. ויהי רצון שאזכה בעז''ה להמשיך להשתדל בלימוד התורה ולהרבות בהפצתה לכלל ישראל.

ואף שהזהירנו שלמה המלך (משלי כה,ו) ''ובמקום גדולים אל תעמוד'', וספרי אינו משתווה בחכמה ובמנין לחיבור הגדול מנחת חינוך, עם כל זאת לא נמנעתי מלכותבו, שהמעיין בחיבור זה ימצא תועלת בבירור סוגיות שבהם לא דיברו רבותינו הראשונים או האחרונים, וספר זה יועיל לרוץ בבקיאות בהרבה מסוגיות הש''ס. ובפרט לפי מה שכתב כה''ח (או''ח קנ''ו,סק''י) בשם הזוהר הקדוש שצריך שלא יהיה אדם עקר בתורה ויטרח לחדש בתורה לשמה. וידוע מה שאמרו חז''ל (ר''ה כה,ב) ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו'. לכן גם בדורנו זה ודאי שיש ענין שכל אחד ישתדל לכתוב חידושי תורה בהתאם למה שזיכהו הקב''ה.

ויהי רצון שכל דברי בספר יהיו לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ושלא יארע דבר תקלה על ידי לכלל הקוראים כמו הנוסח המבואר בגמרא (ברכות כח,ב) וברמב''ם (ברכות י,כג) ובשו''ע (או''ח ק''י,ח'), שכן הזוהר (הקדמה ה,א) האריך מאוד בגנות ובגודל הקלקול של חידושי ופלפולי סרק, ואם שגיתי בדין מן הדינים שכתבתי ה' הטוב יכפר.

וכאן המקום להודות לשותפים בעשייה, הוריי היקרים הדואגים לכל צרכי כדי שאוכל ללמוד בישיבה בלב שקט, ובפרט לאבי שעזר רבות בעריכה הטכנית של הספר, וכן לסבי אפרים פישל שטרן שיזכה להאריך ימים שעזר רבות בהוצאות ההדפסה, וכן לדודי היקר אבי עזריה איובי שתרם סכום הגון להוצאת והדפסת הספר שבלעדיהם הספר לא היה יוצא. ועוד הוקרת תודה לרה''ג צבי רוזנטל שליט''א שהקדיש מזמנו ועבר על חלקים נרחבים מהספר שנוגעים לדינא וכתב הערות, ולקרוב משפחתי היקר הבחור החשוב שמואל שטרן שסייע והקדיש מזמנו למען הספר. וכן תודה לישיבתי הקדושה ישיבת מרכז הרב ובראשם הרה''ג יעקב שפירא שליט''א שדואגת ללומדים לכל מחסור על מנת שיוכלו ללמוד ביישוב הדעת, תהיה משכורתם שלמה מעם ה'.

עוד ראוי לציין לשבח את מכון ירושלים שעשו עבודת קודש והוציאו לאור במהדורה מפוארת את הספר מנחת חינוך עם הערות והארות מחכימות מרבותינו הראשונים והאחרונים, ונעזרתי רבות בציוני מקורות שהובאו בספרם לכל אורך כתיבת הספר.

*לקוראים בספריא, ניתן לקרוא את הספר [חלק א'-ב'] דרך האינטרנט גם באוצר החכמה ובאתר היברו בוקס, וגם ניתן לקבלו בחינם דרך המייל בכתובת [email protected]