(א) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ (ב) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ (ג) לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ (פ)
(1) Moses then convoked the whole Israelite community and said to them: These are the things that the LORD has commanded you to do: (2) On six days work may be done, but on the seventh day you shall have a sabbath of complete rest, holy to the LORD; whoever does any work on it shall be put to death. (3) You shall kindle no fire throughout your settlements on the sabbath day.
(א) "זכור" (דברים ה יב) ו"שמור" – שניהם נאמרו בדיבור אחד. (שמות לא יד) "מחלליה מות יומת", (במדבר כח ט) "וביום השבת שני כבשים" – שניהם בדבור אחד נאמרו.... מה שאי אפשר לאדם לומר כן, שנאמר (תהלים סב יב) "אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי", (ירמיה כג כט)
(1) (Ibid. 20:8) "Remember the Sabbath day to sanctify it": "Remember" and "Keep" (the Sabbath day to sanctify it [Devarim 5:12]) were both stated in one pronouncement. (Exodus 31:14) "Its profaners shall be put to death" and (Numbers 28:9) "And on the Sabbath day, (sacrifice) two yearling lambs" were both stated in one pronouncement (Leviticus 18:16) — something beyond the powers of a human being to say. As it is written (Psalms 62:12) "One thing has G d spoken, these two have I heard."