לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽ֖ח׃
Wer ein menschliches Wesen aus Israel todschlägt, hat ein Verbot überschritten, denn es steht geschrieben: »Du sollst nicht morden« (Ex. 20, 12; Deut. 5:16). Begeht Jemand vorsätzlich בְּזָדוֹן und in Gegenwart von Zeugen einen Mord, so wird er durchs Schwert hingerichtet; denn es steht geschrieben: »Es werde dies gerächt« (Ex. 21:20), womit die Tradition auf die Hinrichtung durchs Schwert hinweist. Die Hinrichtung wird immer mit dem Schwert ausgeführt, mag der Mörder durch Eisen oder Feuer seine Tat verübt haben.
לא תרצח, הנה בציבור קורין לא תרצח בקמץ תחת הצדיק וביחיד קורין בפתח תחת הצדיק (עיין במג"א סימן תצ"ד) ורמז למה שדרשו חכז"ל כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, שפותח פיו לכל מי ששאלו דבר וזה לא תרצח בפתח, ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה שמקמץ להשקות אחרים מבאר תורתו וזה לא תרצח בקמץ, רמז שלא תקמץ מלהורות ממורי הפלאה זצ"ל:
ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים? – ואומרים להם: המונח בארון זה – קיים מה שכתוב במונח בארון זה.
במונח בארון זה כתיב (שמות כ׳:ב׳) "אנכי ה' אלהיך", וביוסף כתיב (בראשית נ) "התחת אלהים אני". במונח בארון זה כתיב (שמות כ׳:ג׳) "לא יהיה לך אלהים אחרים", וביוסף כתיב (בראשית מב) "את האלהים אני ירא". (שמות כ׳:ג׳) "לא תשא", וביוסף כתיב (בראשית מב) "חי פרעה". (שמות כ׳:ח׳) "זכור את יום השבת", וביוסף כתיב (בראשית מ״ג:ט״ז) "וטבוח טבח והכן", ואין "הכן" אלא ערב שבת – כתיב הכא והכן וכתיב התם (שמות טז) "והיה ביום הששי והכינו". (שמות כ׳:י״ב) "כבד את אביך", וביוסף כתיב (בראשית לז) "ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני" – יודע היה שאחיו שונאים אותו, ולא רצה לעבור על דברי אביו. (שמות כ׳:י״ג) "לא תרצח", לא רצח לפוטיפר. (שמות כ׳:י״ג) "לא תנאף", לא נאף לאשת פוטיפר. (שמות כ׳:י״ד) "לא תגנוב", לא גנב פרעה, שנאמר (בראשית מז) "וילקט יוסף את כל הכסף" וגו'. (שמות כ) "לא תענה ברעך", ויוסף לא הגיד לאביו מה שעשו לו אחיו. והרי דברים ק"ו: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה! (שמות כ) "לא תחמוד", שלא חמד אשת פוטיפר.