ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות: תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן, וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן; ועליהן אמר דוד (תהלים קיט, קסד) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך".
ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר "אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה". וכיון שנזכר במילה שבבשרו, נתיישבה דעתו. לאחר שיצא, אמר עליה שירה, שנאמר (תהלים יב, א) "למנצח על השמינית, מזמור לדוד" - על מילה שניתנה בשמיני.
The rabbis taught, “Beloved is Israel, since the Holy One, blessed be He, surrounded them with commandments: On their heads are tefillin and on their forearms are tefillin, and tzitzit (fringes) are on their clothes and a mezuzah on their entrances; and about them it states (Psalms 119:164), 'Seven times a day have I have praised You for Your righteous judgments.'
And when David entered the bathhouse and saw himself standing naked, he said 'Woe is to me that I am standing naked without commandments.' But when he remembered the circumcision on his flesh, his mind was put at ease. After he left, he said a song about it, as it is said (Psalms 12:1), 'For the choirmaster upon the Sheminit (an eight stringed instrument, but also "the eighth"), a psalm of David' - about the circumcision that was given on the eighth [day]."
Where else do we see the number seven in our laws, rituals, and culture? What does that add to or change about our understanding of the Gemara?
The Bechor Shor (Yosef ben Yitzchak), a student of Rabbeinu Tam, is writing in 12th-century France. This source is referring to circumcision. As a product of its time it assumes that everyone with a penis is a man and everyone who menstruates is a woman and married to a man, which we today would not assume.
והיה לאות ברית ביני וביניכם. סימן ואות שאני אדון ואתם עבדי ,וחותם אות הברית במקום צנוע שאינו נראה, שלא יאמרו אומות העולם על ישראל "בעלי מומין הם".
ומשצוה הק"ב לזכרים ולא לנקבות, שמעינן דבמקום הזכרות צוה הק"ב לחתום הברית. ודם נדות שהנשים משמרות, ומגידות פתחיהן לבעליהן, הוא להם דם ברית:
"And it will be a sign of the covenant between Me and you". A symbol and a sign that I am the Master and you are my servants, and the sign is sealed in a private place that will not be seen. The reason for this is so that the [non-Jewish] nations of the world won't say that the Jews are blemished.
And since the Holy Blessed One commanded men and not women, we learn that the place of manhood ("makom zachrut") was where the Holy One, Blessed be He, commanded to seal the covenant. And the blood of niddah [menstrual blood] that women guard, and tell their openings to their husbands, this is to them the blood of the covenant ("dam brit").
The Bechor Shor gives us two models of embodying commandment. What do you think of them?
Who do the models include and who do they exclude?
All the mitzvot mentioned so far are meant to be "signs". What does it mean for the body to be a sign?
Avot d'Rabbi Natan is an Israeli text which we think is from sometime between 650 and 950 CE; it is, loosely speaking, a commentary on Pirkei Avot. There are two versions of the manuscript (hence "Version B").
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ל
וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל.
כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך?
לעשות מצוה אני הולך.
מה מצוה הלל?
לבית הכסא אני הולך.
וכי מצוה היא זו?
אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף.
איכן אתה הולך הלל?
לעשות מצוה אני הולך
מה מצוה הלל?
לבית המרחץ אני הולך.
וכי מצוה היא זו?
אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות העומדות בפלטיות של מלכים הממונה עליהם להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט' ו') על אחת כמה וכמה.
שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה:
Avot d’Rabbi Natan, Version b, Chapter 30
“And all your deeds should be for the sake of heaven, as did Hillel” (Avot 2:12).
When Hillel was leaving to go somewhere they asked him, “Where are you going?”
“I am going to do a mitsvah”
“What mitsvah Hillel?”
“I am going to the toilet!”
“And is that a mitsvah?”
He said to them, “Certainly, so that one’s body should not be damaged”
“Where are you going?”
“I am going to do a mitsvah”
“What mitsvah Hillel?”
“I am going to the bath-house!”
“And is that a mitsvah?”
He said to them, “Certainly, in order to clean one’s body. And you should know that this is so, for in the palaces of kings a person is paid a yearly salary to scrub and wash the icons there, and furthermore that person is esteemed amongst the dignitaries of the nation, regarding us humans then who are created in the image and likeness (of God) as is said, “For in the image of God he made humanity” (Genesis 9:6) all the more so."
Shammai did not say thus, but rather, “Let a person perform his duties with this body.”
How does Hillel's commanded body differ from that of the rabbis of Menachot 43b and of the excerpt from Genesis? How is it similar?