Mishkan & Mikdash - revelations
וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ (ס)
Note well, and follow the patterns for them that are being shown you (asher attah mor'eh) on the mountain.
וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃ (ס)
Then set up the Tabernacle according to the manner of it that you were shown on the mountain.
נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃ (ס)
Make it hollow, of boards. As you were shown on the mountain, so shall they be made.
לכבוד ולתפארת / Lekhavod uletif'eret
(ב) וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ (ג) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
(2) Make sacral vestments for your brother Aaron, for dignity and adornment. (3) Next you shall instruct all who are skillful, whom I have endowed with the gift of skill, to make Aaron’s vestments, for consecrating him to serve Me as priest.
(א) לכבוד ולתפארת. באשר נדרש הענין שיהא אהרן מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ובפרישות נבדל מכלל ישראל. וזה א״א אלא באופן שיהא נכבד בעיני הבריות שידעו ויבינו כי הוא במעלה עליונה מהם. ולא יחשבו זאת לרמות רוחא. מש״ה היו הבגדים לתועלת שהיה בעיני ישראל לכבוד ולתפארת. והבינו מזה כי חפץ ה׳ ביקרו. וראוי להיות מרכבה לשכינה.
וכן הוא בכל כה״ג. משא״כ בגדי כהונה דכה״ד לא היה לכבוד ולתפארת אלא המגבעות שעל ראשם כמש״כ להלן מקרא מ׳. אבל כה״ג היה ראוי להיות משונה בכל הליכותיו:
(1) For honor and splendor. This is only said about the garments of the Kohein Gadol. Aharon was required to act with special piety and to set himself apart from the people, which was liable to bring upon him an accusation of haughtiness. Therefore it was necessary that he be distinguished in his dress so that all would know that God had chosen him to be the “Throne” of the Shechinah....
It was fitting for the High Priest to be distinguished in all his ways.
(ז) ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואתה תדבר אל כל חכמי לב ועשו בגדי אהרן לקדשו גו'(שמות כח, ב). נראה, כי משה קדש את אהרן שיהא אהרן לבוש לקודשא בריך הוא ושכינתיה,
כי נשמת הצדיקים המה כלים למדת עליונים. וזהו ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך, שיהא מנשמת אהרן בגדי קודש. ופירוש לכבוד ולתפארת, היינו קודשא בריך הוא ושכינתיה
וחכמי לב יעשו מלבושים של אהרן בעצמו לכן לעיל כתיב לאהרן ובחכמי לב כתיב אהרן:
(7) Exodus 28,2. “you are to make sacred garments for your brother Aaron , for dignity and adornment. Next you shall instruct all who are skilful and whom I have endowed with the gift of skill, to make Aaron’s vestments to sanctify him, etc.” Judging from the apparent repetition in these two verses, i.e. Moses was commanded to sanctify his brother Aaron, and then the craftsmen were commanded by Moses, that Aaron was to be attired in these vestments to be made in honour of G’d; apparently [the soul of] Aaron was to serve as a vestment for G’d, Who, when on earth, must garb Himself in a manner that prevents harm coming to the people among whom He “dwells.”
We have a concept according to which the souls of the righteous serve as vessels harboring celestial attributes. This is the meaning of: ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך, that Aaron’s soul was to serve as sacred vestments for celestial attributes. The words: לכבוד ולתפארת, refer to these celestial attributes of G’d.
However, the people described as חכמי לב, “endowed with wisdom,” were employed to construct garments for Aaron’s body. This is why in this connection (verse 3) we have the word אהרן, whereas previously in verse 2 the Torah spoke of לאהרן, “for something that was part of Aaron,” referring to Aaron’s soul rather than to his body.
(ב) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח ה' לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ (ג) וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃ (ד) אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אדושם אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃ (ה) וּבָרָ֣א ה' עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃
(2) In that day, The radiance of the LORD Will lend beauty and glory, And the splendor of the land [Will give] dignity and majesty, To the survivors of Israel. (3) And those who remain in Zion And are left in Jerusalem— All who are inscribed for life in Jerusalem— Shall be called holy. ... (5) the LORD will create over the whole shrine and meeting place of Mount Zion cloud by day and smoke with a glow of flaming fire by night. Indeed, over all the glory shall hang a canopy,
Visions of God
שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ ה' אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Three times a year all your males shall appear before the Sovereign LORD, the God of Israel.
(א) הַכֹּל חַיָּבִין בָּרְאִיָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשֻׁחְרָרִים, הַחִגֵּר, וְהַסּוּמָא,...
(1) All are obligated on the three pilgrim Festivals in the mitzva of appearance, i.e., to appear in the Temple as well as to sacrifice an offering, except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor; and a tumtum, and a hermaphrodite, and women, and slaves who are not emancipated; and the lame, and the blind, ...
(ג) ובגמרא שנאמר יראה יראה כדרך שבא ליראות (לפני המקום) בב' עיניו (של מקום) כך בא לראות (המקום) בב' עיניו:
The Gemara explains that it is stated in the Torah, "yera'eh / yir'eh" [written with the same letters יראה]--"he will be seen / he will see." Just as one comes to be seen (by Hamakom/God) with His (God's ) two eyes so he comes to see (God) with his two eyes.
(א) בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אדושם יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ (ב) שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ (ג) וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ ה' צְ-בָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
Glory/Dignity and Adornment in our own lives
(יד) על התורה ועל הנביאים ועל יום פלוני הקדוש הזה אשר נתת לנו יי׳ אלקינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת על הכל ה׳ אלקינו אנו מודים לך ומברכים את שמך תמיד אלקי ישענו ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום פלוני ...:
Final blessing following the reading of the Haftarah on Shabbat and yom tov.
(14) ‘For the Torah, [for the divine service], for the prophets and for this holy … which Thou, O Lord our God, hast given us for holiness and for rest, for honour and for glory. For all these things, O Lord our God, we thank Thee, and continually bless Thy name, O God of our salvation. Blessed art Thou, O Lord, Who sanctifiest Israel and such and such a day.’...
(ג) ואחר כן הושמה 'מנורה' לפניו לכבוד ולתפארת לבית - כי הבית שדולק בו הנר תמיד הנסתר בפרוכת יש לו בנפש מעלה גדולה.
וכבר ידעת חיזוק התורה באמונת גדולת ה'מקדש' ויראתו עד שיגיע לאדם מדת הענוה והחמלה ורכות הלבב כשיראהו - ואמר "ומקדשי תיראו"; וסמכו ב'שמירת שבת' - לחזק 'יראת המקדש'.
(3) A candlestick was then put in front of the curtain, as a sign of honour and distinction for the Temple. For a chamber in which a continual light burns, hidden behind a curtain, makes a great impression on man,
and the Law lays great stress on our holding the Sanctuary in great estimation and regard, and that at the sight of it we should be filled with humility, mercy, and softheartedness. This is expressed in the words, "And ye shall reverence my sanctuary" (Lev. 19:30), and in order to give these words more weight, they are closely joined to the command to keep the Sabbath.