(א) אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
(ב) עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
(1) Then Moses and the Israelites sang this song to the LORD. They said: I will sing to the LORD, for He has triumphed gloriously; Horse and driver He has hurled into the sea.
(2) The LORD is my strength and might; He is become my deliverance. This is my God and I will enshrine Him; The God of my father, and I will exalt Him.
לִזְמֹר - זָמַר, שם פועל - גֶזֶם צְמָחִים
לְזַמֵּר - זִמֵּר, שם פועל - שָׁר
Lizmor- Singing - Singing, where it works - pruning plants
To sing - to sing
(א) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. הורה בפסוקים אלו שהצדיקים מהפכים מדת הדין לרחמים והרשעים מהפכים מדת הרחמים לדין, זהו שאמר עזי עוז זה היינו תוקף וחוזק של מדת הדין, כמו שנאמר (תהלים כא ב) ה' בעזך ישמח מלך, שאפילו במדת הדין שנקרא עוז מכל מקום ישמח בה צדיק, כי שמחה לצדיק עשות משפטי ה' אמת, ובישועתך דהיינו מדת הרחמים מה יגל מאד, וזמרת לשון כריתה מלשון כרמך לא תזמור, וגם זה מורה על מדת הדין, וגם שם של י"ה מורה על מדת הדין(...)
עֳזִי וְזִמְרַת יָהּ וַיְהִי לִי לַיְּשׁוּעָה
“G-d is my Oz- strength and might, he will become my deliverance”. He instructed in these verses that the righteous turn from the measure of judgement to mercy and the wicked turn from the measure of mercy to judgement, this is what G-d- עֳזִי (My strength) says. Oz is the power and the strength of the measure of judgement, , מִדַּת הַדִּין as it is said in Psalms 21: 2: ה' בְּעֻזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ -“G-d, in your strength will rejoice a king”, that even in the measure of judgement called Oz - the righteous will rejoice in truth of G-d’s judgement, and in your salvation (יְּשׁוּעָה), that is, the measure of mercy, מִדַּת הָרַחֲמִים he will rejoice; and the language of “lezamer” - לְזַמֵּר comes from the language of cutting as we see in the verse: כַּרְמְךָ לֹא תִּזְמוֹר –“you will not prune your vineyard”, and also it teaches the measure of judgement, and also the name of G-d- as in – “zimrat’ya”- וְזִמְרַת יָהּ - teaches the measure of judgement.
קדושת לוי, שמות ט״ו: ב׳
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות טו, ב). דהנה אנו בני ישראל בתפלתינו ובמעשינו הטובים מעוררים רחמים ורב טוב ושפע וברכה לכל העולמות מהשם יתברך וזה הוא רצונו שעל ידי מעשינו הטובים יהיה נמשך טובו יתברך לכל העולמות. (...) ולפי זה נראה לי פירוש הפסוק עזי וזמרת יה, שהעוז והחוזק והזמרת מה שאנו יכולין לעשות רצונו יתברך ולהודות ולהלל ולזמר לפניו יתברך ולהמשיך רב טובו יתברך עלינו ועל כל העולמות הוא הכל מהשם יתברך. ואף על פי כן ויהי לי לישועה, שהשם יתברך קורא את הישועה על שמינו. וזהו ויהי לי, שהגם שהכל הוא מאתו יתברך ויהי לי השם יתברך קורא אותו על שמינו:
Kedushat Levi on Exodus 15:2:
“The Lord is my strength and might; He has become my deliverance.” Moses describes the process as being that the Children of Israel by dint of their prayers “awakened” the attribute of Mercy including all the largesse that G’d is willing and capable of putting at His creatures’ disposal. We must never lose sight of the fact that even when we carry out G’d’s will and desires, we would never be able to do even this unless we enjoyed a measure of Divine assistance. revered and saintly teacher Rabbi Dov Baer, has provided us with one of his “pearls” of Torah insights by means of a parable. Let us say that a father is trying to teach his son a difficult lesson. He keeps trying but the son remains unresponsive, does not understand what is expected of him. What does the father do? He provides his son with some clue to the solution of the problem he had posed. Seeing that his father is actively helping him, the son is encouraged and redoubles his efforts to find the missing parts of the puzzle with which this father had confronted him. G’d, our Father in heaven, deals similarly with us. Realising that unless He helps us we might, G’d forbid, become the victims of the evil urge, He furnishes us with clues.