Talmud reads Torah // Bo

וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃ וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּית֖וֹ עַד־בֹּֽקֶר׃ וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃ וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָֽם׃ וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃ וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃ וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ וַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (ס)

Exodus 12:21-28

Moses then summoned all the elders of Israel and said to them, “Go, pick out lambs for your families, and slaughter the passover offering. Take a bunch of hyssop, dip it in the blood that is in the basin, and apply some of the blood that is in the basin to the lintel and to the two doorposts. None of you shall go outside the door of his house until morning. For when the LORD goes through to smite the Egyptians, He will see the blood on the lintel and the two doorposts, and the LORD will pass over the door and not let the Destroyer enter and smite your home. “You shall observe this as an institution for all time, for you and for your descendants. And when you enter the land that the LORD will give you, as He has promised, you shall observe this rite. And when your children ask you, ‘What do you mean by this rite?’ you shall say, ‘It is the passover sacrifice to the LORD, because He passed over the houses of the Israelites in Egypt when He smote the Egyptians, but saved our houses.’” The people then bowed low in homage. And the Israelites went and did so; just as the LORD had commanded Moses and Aaron, so they did.

What can we learn from the Plague of the Firstborn?

בבא קמא ס׳ א:י״ז-ס׳ ב:ה׳

תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר (יחזקאל כא, ח) והכרתי ממך צדיק ורשע בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין א"ל אביי טיבותא הוא לגבייהו דכתיב (ישעיהו נז, א) כי מפני הרעה נאסף הצדיק אמר רב יהודה אמר רב לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב שנאמר (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ת"ר דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ואומר (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך ואומר (דברים לב, כה) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה מאי ואומר וכי תימא ה"מ בליליא אבל ביממא לא תא שמע לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך וכי תימא ה"מ [היכא] דליכא אימה מגואי אבל היכא דאיכא אימה מגואי כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא טפי מעלי ת"ש מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה אע"ג דמחדרים אימה מחוץ תשכל חרב רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתי' (ירמיהו ט, כ) כי עלה מות בחלונינו

Bava Kamma 60a:17-60b:5

Rav Yosef taught a baraita: What is the meaning of that which is written with regard to the plague of the firstborn: “And none of you shall go out of the opening of his house until the morning” (Exodus 12:22)? If the plague was not decreed upon the Jewish people, why were they not permitted to leave their homes? Once permission is granted to the destroyer to kill, it does not distinguish between the righteous and the wicked. And not only that, but it begins with the righteous first, as it is stated in the verse: “And will cut off from you the righteous and the wicked” (Ezekiel 21:8), where mention of the righteous precedes the wicked. Rav Yosef cried and said: Are all these righteous people also compared to nothing when calamity strikes? Abaye said to him: It is goodness for the righteous that they die first, as it is written: “The righteous is taken away because of the evil to come” (Isaiah 57:1), so that he will not have to endure the suffering that will befall the people. Rav Yehuda says that Rav says: A person should always enter an unfamiliar city at a time of good, i.e., while it is light, as the Torah uses the expression “It is good” with regard to the creation of light (see Genesis 1:4). This goodness is manifest in the sense of security one feels when it is light. And likewise, when one leaves a city he should leave at a time of good, meaning after sunrise the next morning, as it is stated in the verse: “And none of you shall go out of the opening of his house until the morning” (Exodus 12:22). § The Sages taught: If there is plague in the city, gather your feet, i.e., limit the time you spend out of the house, as it is stated in the verse: “And none of you shall go out of the opening of his house until the morning.” And it says in another verse: “Come, my people, enter into your chambers, and shut your doors behind you; hide yourself for a little moment, until the anger has passed by” (Isaiah 26:20). And it says: “Outside the sword will bereave, and in the chambers terror” (Deuteronomy 32:25). The Gemara asks: What is the reason for citing the additional verses introduced with the term: And it says? The first verse seems sufficient to teach the principle that one should not emerge from one’s house when there is a plague. The Gemara answers: And if you would say that this matter, the first verse that states that none of you shall go out until morning, applies only at night, but in the day one may think that the principle does not apply, for this reason the Gemara teaches: Come and hear: “Come, my people, enter into your chambers, and shut your doors behind you.” And if you would say that this matter applies only where there is no fear inside, which explains why it is preferable to remain indoors, but where there is fear inside, one might think that when he goes out and sits among people in general company it is better, therefore, the Gemara introduces the third verse and says: Come and hear: “Outside the sword will bereave, and in the chambers terror.” This means that although there is terror in the chambers, outside the sword will bereave, so it is safer to remain indoors. At a time when there was a plague, Rava would close the windows of his house, as it is written: “For death is come up into our windows” (Jeremiah 9:20).

Is "the destroyer" separate from God?

מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא י״א:ט״ו-כ״א

ואתם לא תצאו מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו' (ישעיה כו) ואומר הנני אליך הוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע [וגו'] (יחזקאל כא) ואומר והיה בעבור כבודי (שמות לג).

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 11:15-21

"and you shall not go out, a man from the door of his house: We are hereby taught that once permission has been given to "the destroyer" to destroy, he does not distinguish between the righteous and the wicked. As it is written (Isaiah 26:20) "Go, My people, enter your chambers and close your door behind you. Hide but a little moment, until the wrath passes," and (Ezekiel 21:8) "Behold, I am (coming) upon you, and I will draw My sword from its sheath, and I will cut of from you (both) righteous and wicked." And it is written (Exodus 33:22) "And it shall be, when My glory passes by … and I shall cover you with My palm until I have passed."

Why did Moses summon the elders first?

שמות רבה ט״ז:א׳

וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב יב, יב): בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה, לָמָה זָכוּ הַזְּקֵנִים שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בַּסְּנֶה, אָמַר לוֹ (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה, מִיָּד (שמות ד, כט): וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי פּוֹרֵעַ לַזְּקֵנִים, עַל שֶׁעָשׂוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בִּשְׁמִי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה (שמות ג, יג): וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִּי אֲלֵיכֶם, אִלּוּ לֹא קִבְּלוּ הַזְּקֵנִים אֶת דְּבָרָיו שֶׁל משֶׁה, אַף כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים, אֶלָּא הַזְּקֵנִים קִבְּלוּ תְּחִלָּה וּמָשְׁכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וְעָשוּ אוֹתָן לְהַאֲמִין לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם כָּבוֹד, וְיִהְיֶה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִים פִּסְחֵיהֶם עַל יְדֵיהֶן שֶׁל זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְשַׁבְּחָן: בִּישִׁישִׁים חָכְמָה.

Shemot Rabbah 16:1

"Moses then summoned all the elders of Israel" this is as it is written: "Is not wisdom found among the aged? Does not long life bring understanding?" (Job 12:12)

Why did the elders merit brining about the redemption of Israel?

When God appeared to Moses in the Burning Bush, he told him: "Go and fetch the elders of Israel" (Exodus 3:17). As soon as Moses and Aaron fetched the elders, it is written: "and the People believed" (Exodus 4:31). God said: "I will now repay the elders for causing Israel to believe in me. When Moses said: “Suppose I go to the Israelites and say to them, ‘The God of your fathers has sent me to you,’ and they ask me, ‘What is his name?’ Then what shall I tell them?” Had the elders not accepted the words of Moses, all of Israel would also not accept them. But the elders accepted them first and persuaded all of Israel to follow them and believe in God. So God said: "I shall also honor them and bring about the redemption of Israel through them."

Why slaughter lambs?

שמות רבה ט״ז:ג׳

דָּבָר אַחֵר, מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צז, ז): יֵבשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לִשְׁחֹט הַפֶּסַח, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הַדָּבָר הַזֶּה הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַצֹּאן אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, כב): הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֵין יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִכָּאן עַד שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֶת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם, שֶׁאוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵין אֱלֹהֵיהֶם כְּלוּם.

Shemot Rabbah 16:3

“Go, pick out lambs for your families" as it is written: "All who worship images are put to shame" (Psalms 97:7). When God told Moses to slaughter the pascal offering, Moses responded: "Master of the Universe, I cannot do this. Do you not know that sheep are the gods of the Egyptians?" [...] God answered: "By my word, the Israelites will not leave before slaughtering the gods of the Egyptians before their eyes, so that I may inform them that their gods are nothing."

מורה נבוכים, חלק ג' מ״ו:ג׳

ומפני זאת הכונה בעצמה צוינו לשחוט 'כבש הפסח' ולהזות דמו ב'מצרים' על השערים מחוץ - לנקות עצמנו מן הדעות ההם ולפרסם שכנגדם ולהביא להאמין שהמעשה אשר תחשבו בו שהוא סיבה ממיתה הוא המציל מן המות "ופסח יי על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" - גמול פרסום העבודה בעשות כל מה שהיו מרחיקים אותו 'עובדי עבודה זרה'.

Guide for the Perplexed, Part 3 46:3

Moses Maimonides (Spain/Morocco/Egypt, 1138-1204)

[...] This is also the reason why we were commanded to kill a lamb on Passover, and to sprinkle the blood thereof outside on the gates. We had to free ourselves of evil doctrines and to proclaim the opposite, viz., that the very act which was then considered as being the cause of death would be the cause of deliverance from death. Comp. "And the Lord will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come unto your houses to suite you" (Exod. 12:23). Thus they were rewarded for performing openly a service every part of which was objected to by the idolaters.

Why hyssop?

כד הקמח, גאוה א׳:ט׳

וכדי להורות שמדת השפלות אהובה אצל השם יתעלה כשם שמדת הגאוה שנואה לפניו לכך בחר בהר סיני לתת בו תורה והוא שכתוב (תהילים ס״ח:י״ז) ההר חמד אלהים לשבתו, וכן בחר הקב"ה באזוב שהוא שפל מכל האילנות והוא שנזכר בשלשה מקומות בתורה בגאולת מצרים (שמות י״ב:כ״ב) ולקתתם אגודת אזוב ובטהרת המצורע ובשרפת פרה אדומה, וכן מצינו בבית המקדש הנתון בחלקו של בנימין שאינו בגובה ההר ממש הכל דרך שפלות וענוה:

Kad HaKemach, Arrogance 1:9

Bahya ben Asher (Saragossa, 1290-1340)

The quality of humility is loved by God just as the quality of haughtiness is hated. That is why he chose Mount Sinai to give the Torah [...] Similarly, he chose the hyssop, which is lower than all trees, and is mentioned in three places in the Torah: In the redemption of Egypt (Exodus 12:22); in purifying the leper, and in burning the Red Heifer. We also found that the Temple is located in the territory of Benjamin which is not at the very top of the hill. All this indicates humbleness and humility [...]

שני לוחות הברית, עשרת הדברות, מסכת פסחים, מצה עשירה ג׳:ח׳

הפרשה ועניינו של יום דהיינו ענין יציאת מצרים יש להם דמיון, כי בצרעת מצינו בהגואל הנביא אשר לא קם כמותו ידו מצורעת (שמות ד, ו). וכן להיפך בגדול שבתועבות מצרים הוא פרעה שאמר (יחזקאל כט, ג) לי יאורי כו', כתיב (שמות ב, כג) וימת מלך מצרים פירשו רז"ל (שמו"ר א, לד) שנצטרע כו'. וכן לענין טהרה, ישראל היו במצרים כמצורע מוסגר, שאין עבד היה יכול לברוח. ובטהרה בפסח מצרים כתיב (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב כמו במצורע, ובזוהר תנא (ח"ב לה, ב) כתיב ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, אגודת אזוב למה. בגין לבערא רוח מסאבא, ולאחזאה בפתחיהו בהנהו תלת דוכתי מהימנות שלימתא, חד הכי וחד הכי וחד בגווייהו, ובגין כך (שמות יב, כג) ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, משום דחמי שמיה קדישא רשים על פיתחא, עד כאן:

Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Pesachim, Matzah Ashirah 3:8

Isaiah Halevi Horovitz (Ottoman Palestine, 1555-1630)

Leprosy and the Exodus display similarity. For in the matter of leprosy, we found that the unparalleled redeemer had leprosy on his arm (Exodus 4:6). And on the other hand, the most repugnant of Egyptians, Pharaoh, said "The Nile belongs to me;
I made it for myself.” (Ezekiel 29:3) but later when it said the King of Egypt died (Exodus 2:23) the Midrash (Shemot Raba 1:34) interprets the words to say he was afflicted with leprosy.
The same applies to purity. The Israelites were in Egypt like a leper in confinement, as a slave cannot escape. And in the purification of Passover in Egypt it is written: "go and fetch a bunch of hyssop" like with the leper.

And in the Zohar it is written: [...] "Why a bunch of hyssop? In order to purge the lower spirit, and wipe it on the entrance in those three places gives full protection. Once on this side, once on the other side, and once in between them, and thanks to that: "

מורה נבוכים, חלק ג' מ״ז:ד׳

אך היות טהרתה ב"עץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפרים" כבר נודע טעמו ב'מדרשות' ואמנם אינו נאות בכונתנו ואני לא ידעתי עד היום טעם אחד מהם ולא טעם 'עץ ארז ואזוב ושני תולעת' ב'פרה אדומה'; וכן 'אגודת אזוב' שמזים בה דם ה'פסח' איני מוצא דבר שאסמוך עליו ביחוד אלה המינים:

Guide for the Perplexed, Part 3 47:4

Moses Maimonides (Spain/Morocco/Egypt, 1138-1204)

The purification was effected by cedar-wood, hyssop, scarlet thread, and two birds (Lev. 14:4); their reason is stated in various Midrashic sayings, but the explanation does not agree with our theory. I do not know at present the reason of any of these things; nor why cedar-wood, hyssop, and scarlet were used in the sacrifice of the red heifer (Num. 19:6); nor why a bundle of hyssop was commanded for the sprinkling of the blood of the Passover-lamb (Exod. 12:22). I cannot find any principle upon which to found an explanation why these particular things have been chosen.