ת"ר הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה
The rabbis taught: One who asks a Sage and he ruled impure, he may not ask a Sage and [so that] he will rule pure. [One who asks] a Sage and he forbids, he may not ask a Sage and [so that] he will permit. There were two - one ruling impure and one ruling pure; one forbidding and one permitting. If one was greater than his fellow in wisdom and in number, he follows him. If not, he follows the stringent one. Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: If belonging to Torah, he follows the stringent one. If belonging to the scribes, he follows the lenient one. Rav Yosef said: The halakha is like Rabbi Yehoshua ben Korḥa.
(16) Three times a year all your mails shall appear before Hashem your God at the place He will choose — on the Feast of Matzot, on the Feast of Weeks, and on the Feast of Sukkot. They will not appear before Hashem empty-handed.
מתני׳ הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים החיגר והסומא והחולה והזקן ומי שאינו יכול לעלות ברגליו איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר (שמות כג, יד) שלש רגלים
MISHNAH: All are obligated in the appearance [and offering] except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor; and a tumtum, and a hermaphrodite, and women, and slaves who are not emancipated; and the lame, and the blind, and the sick, and the old, and one who is unable to ascend on his own legs. Who is a minor? Any who is unable to ride on his father’s shoulders and ascend from Jerusalem to the Temple Mount - the words of Bet Shammai. And Bet Hillel say: Any who is unable to hold his father’s hand and ascend from Jerusalem to the Temple Mount, as it is stated: “Three times [regalim]” (Exodus 23:14).
אמר מר כל זכורך לרבות את הקטנים והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן אמר אביי לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך דרבנן היא אין ה"נ וקרא אסמכתא בעלמא
The Master said: “All your males” - to include minors. Behold we learn Didn’t we learn: "except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor"? Abaye said: This is not difficult. Here regarding a minor who has reached education. Here regarding a minor who has not reached education. A minor who has reached education is by rabbinic law!Yes, it is indeed so, and the verse is a mere asmakhta.
אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין איני והאמר מרימר שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף אמרו רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב ששת אמרו רב ששת קסברי רבנן מצה בזמן הזה דרבנן מכלל דרב אחא בר יעקב סבר מצה בזמן הזה דאורייתא והא רב אחא בר יעקב הוא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן קסבר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון לרב ששת ולרב יוסף נמי הא ודאי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון הכי השתא בשלמא התם מדהוה ליה למיכתב בננו הוא וכתיב בננו זה שמע מינה פרט לסומין הוא דאתא אבל הכא אי לאו בעבור זה מאי לכתוב אלא בעבור מצה ומרור הוא דאתא
Rav Aḥa bar Ya’akov said: A blind person is exempt from reciting the Haggadah. It is written here “...it is because of this...” (Exodus 13:8), and it was written there, “This son of ours...” (Deuteronomy 21:20). Just as there [the verse] excludes a blind person, so too here [the verse] excludes blind people. Is that so? Behold Maremar say: I asked the rabbis from the school of Rav Yosef: Who recited the Haggadah in the house of Rav Yosef? They said: Rav Yosef. Who recited the Haggadah in the house of Rav Sheshet? They said: Rav Sheshet. These rabbis are of the opinion that nowadays matzah is rabbinic. [Does this mean] by inference that Rav Aḥa bar Ya’akov is of the opinion that matzah nowadays is biblical? Behold Rav Aḥa bar Ya’akov said that matzah nowadays is rabbinic! He is of the opinion that everything the Sages instituted they instituted like [that which is] biblical. According to Rav Sheshet and Rav Yosef too certainly everything the Sages instituted they instituted like [that which is] biblical. Now is it so?! Granted, there it could have written "He is our son" and it is written “This son of ours.” Learn from it - excluding blind parents. But here if not “because of this,” what could it have written? Rather, "because of" the matzah and maror.
Seeing as the the court has the authority to decree forbidden that which is permitted and establish a permanent prohibition and similarly has the authority to permit that which the Torah prohibits according to the necessity of the moment (or: temporarily), how is it that the Torah warned: "Do not add to it nor take away from it." (Deut. 13:1) [Meaning] that we should not add to the words of Torah or take away from them and establish it permanently or as belonging to Torah, whether Written Torah or Oral Torah. How so? Behold, it is written in the Torah, "Do not boil a kid in its mother's milk." (Exodus 23:19) According to tradition, they understood this verse to forbid boiling and eating meat in milk, whether the meat of livestock or a wild animal. However, the meat of poultry in milk is permitted by Torah. If a court were to permit the meat of a wild animal in milk, this would "take away." If it would forbid poultry and say that it is included in the word "kid" and that it is forbidden by Torah, this would "add." But if one were to say that poultry is permitted by Torah but we will forbid it and let the people know that it is a decree lest one incur guilt and say that poultry is permitted since it is not specified and so too the meat of a wild animal is permitted since it is not specified. And another might say that goat meat is permitted in cow's or sheep's milk, since Torah specifies "its mother" of the same species. And another might say that it is even permitted in the milk of a goat that isn't its mother, since Torah specifies "its mother." Therefore, we will forbid all meat in milk, even the meat of poultry. This does not "add" but rather makes a fence around the Torah. And so too with all similar matters.
(א) בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ חַיָּב לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה הַדָּת עֲלֵיהֶן וְלִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶן:
(ב) כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּהוֹרָאָתָן עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) "לֹא תָסוּר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"... אֶחָד דְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ אוֹתָן מִפִּי הַשְּׁמוּעָה וְהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁלְּמַּדוּם מִפִּי דַּעְתָּם בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן וְנִרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁדָּבָר זֶה כָּךְ הוּא. וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁעֲשָׂאוּם סְיָג לַתּוֹרָה וּלְפִי מַה שֶּׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה וְהֵן הַגְּזֵרוֹת וְהַתַּקָּנוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁמֹעַ לָהֶן. וְהָעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יז יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" אֵלּוּ הַתַּקָּנוֹת וְהַגְּזֵרוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת שֶׁיּוֹרוּ בָּהֶם לָרַבִּים כְּדֵי לְחַזֵּק הַדָּת וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם. וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתָן מִן הַדִּין בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ זוֹ הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבְּלוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ:
(1) The Supreme Court in Jerusalem represents the essence of the Oral Torah. Its members are the pillars of direction; law and order emanate from them to all of Israel. Concerning them the Torah promises as it is said: "...according to their instructions (torah) " (Deuteronomy 17:11)— this is a positive mitzvah. Anyone who believes in Moses, our rabbi, and in his Torah, must relate religious practice to them and lean upon them.
(2) Anyone who does not act according to their instructions violates a negative mitzvah, as it is said, "Do not deviate from the verdict they tell you to the right or to the left." (ibid.) ... Whether they learned the matters from tradition and they are Oral Torah or they learned the matters through their intellect, from the principles through which Torah is expounded and they believe that the matter is so. Whether these are matters through which they made a fence for the Torah according to the needs of the time, which are decrees (gezerot), ordinances (takkanot), and customs (minhagot). All of these three matters (categories) — it is a positive mitzvah to heed them. And one violates one of them violates a negative [mitzvah]. Behold it says, "...according to their instructions (torah) " (ibid.) — these are the ordinances (takkanot) and decrees (gezerot) and customs (minhagot) that they will publicly instruct you in order to strengthen religion (or: law) and repair the world. "...and the ruling they tell you" (ibid.) — these are the matters they will learn from logic according to one of the principles through which Torah is expounded. From all "the verdict they tell you" — this is the tradition that the received one from another.
לחם משנה הלכות ממרים פרק א
הלכה ב
[ב] ואחד הדברים שעשאום סייג לתורה וכו'. הרמב"ן ז"ל השיג על רבינו א"כ כל דברי סופרים הוי לאו ועשה והיה לנו להחמיר בכל מילי דרבנן שהם מן התורה כיון שהתורה צותה לא תסור מכל הדבר כו' וכן עשה דעל פי התורה כו'. והנה בקרית ספר שחבר הרב מהר"ם טראני ז"ל בתחלת ספרו האריך לתרץ זה וכלל דבריו הם דהחכמים התנו מתחילה שלא יהא עובר על גזירתם כעובר על דברי תורה אלא שיהא קל מאד ושילכו בספק דבריהם להקל וכיון שכן אין אנו עוברים על מה שצותה התורה שהתורה לא צותה אלא שישמעו למה שאומרים חכמים ז"ל והם עצמם אמרו שלא ילכו בדבריהם להחמיר אלא להקל ושלא יהא להם עונש כעובר על דברי תורה וכי תימא א"כ אין מקום למ"ש רבינו שכל מי שאינו עושה כדבריהם במה שהוא סייג לתורה וכל הדברים שאמרו הם שעובר בעשה ולאו דלא תסור דהא כיון שהם אמרו שמי שעובר על דבריהם לא יהיה נענש כעובר על דברי תורה א"כ לא יהיה לו עונש דלאו ועשה לזה תירץ דאהני לאו ועשה לזקן ממרא שחולק על שום דבר מדבריהם ואומר שאינו אמת כמו שתקנו הם אבל מי שעובר על דבר אחד מדבריהם אפילו שיעבור במזיד כיון שאינו חולק לומר שאינו אמת מה שצוו חכמים אלא שלצורכו ולהנאתו עושה מה שעושה אינו עובר על לאו שהם מחלו בתחלה על כך כיון שאינו חולק ואומר שאינו אמת מה שעשו הם. זהו כלל כוונתו שם עם שהאריך לבאר הדברים יותר ונכון הדבר בעיני: