(ג) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (שם כה) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ורבי אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו ר׳ שמואל בר נחמני אומר זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון:
(3) R. Jochanan said in the name of R. Simon b. Jochai: "Cheating in words is more rigorous than cheating in money; for concerning the former, it is said, Thou shalt fear thy God, and concerning the latter, it is not said, Thy shalt fear thy God." R. Elazar says: "Because the former is committed with his body and the latter with his money." R. Samuel b. Nachmeni says : "Because the latter (money) can be returned, but the former (annoyance of body) cannot."
(א) כָּל זֶה דִּבַּרְנוּ, אִם הוּא מַכִּיר לְהַמִּתְאַנֶּה בְּטִבְעוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ הָאֱמֶת מֵהָאוֹנָאָה, לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ שׁוּם דָּבָר מֵעַצְמוֹ, רַק יִתְבְּעֶנּוּ לְבֵית דִּין וְיַעֲשֶׂה עַל פִּי דִּין תּוֹרָה. אבָל אִם מַכִּירוֹ בְּטִבְעוֹ, שֶׁכַּאשֶׁר יִוָּדַע לוֹ מִזֶּה, יַעֲשֶׂה דִּין לְעַצְמוֹ וְיִתְפְּסֶנּוּ, אוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַסְּחוֹרָה, אוֹ לֹא יַשְׁלִים לוֹ הַמָּעוֹת, שֶׁנִּשְׁאַר חַיָּב לוֹ בְּלִי שׁוּם בֵּית דִּין, יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּגַלּוֹת לוֹ, כִּי כְּדֵי שֶׁיִּנָצֵל מֵעֶצֶם דִּבּוּר הָאָסוּר, צָּרִיךְ לָזֶה עוֹד שְׁל שָה פְּרָטִים:
(1) All that we have said applies if he knows the nature of the cheated one to be such that if the truth of the cheating is made known to him, he will not do anything by himself, but will summon him to beth-din and follow the din of the Torah. But if he knows him to be one who, if he is apprised of this, will "rule for himself" and arrest him or return the merchandise to him or not pay him what he owes him, without the assessment of beth-din, one must take heed in revealing it to him, for in order to rescue himself from forbidden speech, three more conditions must be satisfied:
(ה) ורבקה שומעת, בדבר יצחק וראתה כי הלך עשו לעשות מצות אביו ואמרה ליעקב, כי קנאה בזה, והיא לא ידעה כי יעקב יהיה מבורך אפילו לא יברכנהו אביו וכן היתה דעת אביו כי יצחק צדיק היה ולא היה גוזל את הברכה מיעקב ונותנה לעשו בעבור תבשיל אחד, חלילה! אבל רבקה היתה לבה הומה עליה על יעקב לרוב אהבתה אותו, ויעצה לו לעשות דבר מרמה כדי לקבל הברכה מאביו, ולא היתה חושבת לעשות עון בדבר הזה:
(5) ורבקה היתה שומעת בדבר יצחק, she saw that Esau had gone to carry out his father’s instructions and she told Yaakov about it as she was jealous that Esau should obtain this blessing. She did not realise that Yaakov would be blessed even if he did not receive a blessing from his father, and that was also what his father had assumed. Yitzchok was a righteous man, and he would never have become guilty of depriving Yaakov of a blessing which he deserved by giving it to Esau instead. Rivkah was so consumed with her love for Yaakov that she advised him to engage in cheating in order to secure the blessing for himself. She did not feel that there was something sinful in doing that.
(35) You shall not falsify measures of length, weight or capacity. (36) You shall have an honest balance, honest weights, an honest ephah, and an honest hin. I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt.
Medieval Commentaries
(רש’’י ( 1040-1105 France/צרפת
לא תעשו עול במשפט: אם לדין, הרי כבר נאמר לא תעשו עול במשפט (פסוק טו), ומהו משפט השנוי
כאן, הוא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין, שאם שיקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול, שנאוי, ומשוקץ, חרם ותועבה. וגורם לחמשה דברים האמורים בדיין מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם.
You shall not falsify: If we are dealing with litigation, it was already stated in [the Torah] "You shall not commit injustice in judgment" (Lev. 19:15). So what is the different "judgment" here [in this mitzvah]? It refers to measures, weights and liquid measures. This teaches that the one who measures out something is called a judge, since if he lies regarding the measure of something, behold he is like one who perverts justice and he is called perverse, hated, disgusting, fit for destruction and an abomination. And he causes the five stated things regarding a (corrupt) judge that impurifies the land and desecrates the Name of God: drives away the Shechina, causes Israel to fall by the sword and exiles them from their land.
במדה: זו מדת הארץ
Of length: This refers to measurement of the land (measurement of length or area of land)
במשקל: כמשמעו
Of weight: This refers to its obvious meaning.
ובמשורה: היא מדת הלח
Or capacity: This refers to liquid measures (volume).
אשר הוצאתי אתכם: על מנת כן. דבר אחר אני הבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, ואני הנאמן להפרע ממי שטומן משקלותיו במלח להונות את הבריות שאין מכירים בהם.
Who took you out: On this condition (I freed you to observe these mitzvot). Another explanation: I distinguished in Egypt between the drop of sperm that led to a firstborn and the drop of sperm that did not lead to a firstborn, (therefore) I am faithful to exact payment from whoever buries his weights in salt (altering the weight) to defraud people who do not recognize them.
(לה) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. וזה כי בהיות בכלל אונאה גם אונאת ממון הזהיר מן האונאה הכללית לאזרח ולגר והם מדות הלח והיכש ומשקלותם:
(35) You shall not falsify measures of length, weight or capacity. This is because the term אונאה, unfair dealings, also includes unfair business practices, the Torah issues a general prohibition concerning this addressed to the locally born Jew and the convert, or stranger. The words used include measures for measuring liquids, dry matters, as well as the use of (deceptive) weights. (Sforno, Italy 1475-1550)
(ג) דבר אחר: וכי ימוך, הדא הוא דכתיב (שם יא): גומל נפשו איש חסד, זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה! אמרו לו: וכי מה מצוה זו? אמר להן: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות, מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות. ולא עוד, אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות. אני שנבראתי בצלם ובדמות, דכתיב (בראשית ב): כי בצלם אלהים עשה את האדם עאכ"ו!
A story is told of Hillel that when he finished a lesson with his pupils, he accompanied them from the classroom. They said, "Master, where are you going?" He answered, "To perform a mitzvah." "Which mitzvah is that?" they asked. "To bathe in a bathhouse," replied Hillel. The students asked, "Is this a mitzvah?" Hillel replied, "If somebody is appointed to scrape and clean the statues of the king that are set up in the theaters and circuses and is paid to do the work, and furthermore, associates with the nobility, how much the more so should I, who am created in the divine image and likeness, take care of my body."