וישב ישראל בארץ גושן וגו'. ... וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב״ה להוציאם משם ביד חזקה, ואותן שלא רצו לצאת מתו בשלשת ימי אפילה.
...They became so settled [in the land of Goshen] that they did not want to leave Egypt, so that the Holy Blessed One had to take them out of there by force ('with a strong hand')....
(א) וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃
(1) And the LORD said to Moses, “I will bring but one more plague upon Pharaoh and upon Egypt; after that he shall let you go from here; indeed, when he lets you go, he will drive you out of here one and all.
(ה) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃
(5) We remember the fish that we used to eat free in Egypt, the cucumbers, the melons, the leeks, the onions, and the garlic.
(ד) וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃
(4) And they said to one another, “Let us head back for Egypt.”
Old JPS 1915
And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’
(יח) וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י ה' בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ (יט) וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃
ערוב - 'Arov, plague #4
(18) But on that day I will set apart the region of Goshen, where My people dwell, so that no swarms of insects shall be there, that you may know that I the LORD am in the midst of the land. (19) And I will make a distinction between My people and your people. Tomorrow this sign shall come to pass.’”
(כב) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַה' אֱלֹקֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃ (כג) דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽה' אֱלֹקֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
(22) But Moses replied, “It would not be right to do this, for what we sacrifice to the LORD our God is untouchable to the Egyptians. If we sacrifice that which is untouchable to the Egyptians before their very eyes, will they not stone us! (23) So we must go a distance of three days into the wilderness and sacrifice to the LORD our God as He may command us.”
(ד) וְהִפְלָ֣ה ה' בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃
דבר - Dever - plague #5
(4) But the LORD will make a distinction between the livestock of Israel and the livestock of the Egyptians, so that nothing shall die of all that belongs to the Israelites.
(כו) רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃
ברד - Barad #7
(26) Only in the region of Goshen, where the Israelites were, there was no hail.
(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־ה' הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַה' הָאָֽרֶץ׃
(29) Moses said to him, “As I go out of the city, I shall spread out my hands to the LORD; the thunder will cease and the hail will fall no more, so that you may know that the earth is the LORD’s.
(א) כצאתי את העיר. מִן הָעִיר, אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר לֹא הִתְפַּלֵּל לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (שמות רבה):
(1) כצאתי את העיר — This is the same as מן העיר [AS SOON AS I AM GONE OUT] FROM THE CITY. But he did not pray within the city because it was full of idols (Exodus Rabbah 12:5).
והיה לכם למשמרת.
רבי אלעזר הקפר ברבי אומר, וכי לא היה בידם של ישראל ארבע מצות שאין כל העולם כדאי בהם? שלא נחשדו על העריות, ולא על לשון הרע, ולא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם.
ומנין שלא שנו את לשונם שנאמר כי פי המדבר אליכם (שם מה). ואומר ויאמרו אלקי העבריים נקרה עלינו וגו'. (שמות ה) ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי (בראשית טו).
ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? לפי שהיו שטופין בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצות. שנאמר והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה (במדבר טו) יחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו. ואי זה זה? עבודה זרה
... אמר להם משכו ידיכם מעבודה זרה והדבקו במצות.
רבי יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וגו', וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? (שנאמר) יולד לך בן זכר שמח שמחהו (ירמיה כ), רבו מוציאו לחירות ואינו שמח? אם כן, למה נאמר ולא שמעו אל משה?
אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מע"ז. שנאמר ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ). (ואומר, וימרו בי בית ישראל במדבר) הדא הוא דכתיב, וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום (על) [אל] בני ישראל – צום לפרוש מעבודה זרה.
(Exodus 12:6) "And it shall be to you for a keeping": ...
R. Eliezer Hakappar Berebbi says: Did Israel not have four mitzvoth surpassing the worth of all the world? — not being suspect of illicit relations or of slander, not changing their names and not changing their language?
... And whence is it derived that they did not change their language? From (Ibid. 45:12) "… for the mouth that speaks to you" (speaks in the holy tongue), and (Exodus 5:3) "The G d of the Hebrews revealed Himself to us, etc." and (Genesis 14:13) "And the survivor came and he told Avram the Hebrew, etc."
And why did the taking of the Pesach precede its slaughtering by four days? Because Israel was stepped in idolatry in Egypt, which countervails all of the mitzvoth, as it is written (Numbers 15:24) "And if from the eyes of the congregation it (idolatry) were done unwittingly, etc." Scripture singled out this (idolatry, as tantamount to transgression of all of the mitzvoth [viz. Ibid. 22]). ...He said to them (viz. Exodus 12:21) "Withdraw" from idolatry (The sheep was the idolatry of Egypt), and cleave to mitzvoth.
R. Yehudah b. Betheira says: It is written (Exodus 6:9) "And they would not hearken to Moses (as to G d's delivering them), for shortness of spirit, etc." Now is there anyone who is given glad tidings and does not rejoice? (viz. Jeremiah 20:14) "A son has been born to you — Rejoice him!" His Master is freeing him from bondage and he does not rejoice? What, then, is the intent of "And they would not hearken to Moses, etc."?
It was difficult for them to abandon their idolatry, viz. (Ezekiel 20:7) "And I said to them (in Egypt): Let every man cast away the detestations of his eyes and not defile himself with the idols of Egypt." This is the intent of (Exodus 6:13) "And the L rd spoke to Moses and to Aaron, and He charged them to the children of Israel. He charged them to abandon idolatry.
...
וכשהיו ישראל במצרים נתקבצו כולם וישבו יחד משום שהיו כלם באגודה אחת וכרתו ברית יחד שיעשו ג"ח זה עם זה וישמרו בלבם ברית אברהם יצחק ויעקב ולעבוד את אביהם שבשמים לבדו ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהן ושלא ילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א.
...
And when Israel were in Egypt, they all gathered together in one group and made a covenant together that they would perform acts of kindness גמילות חסדים one for the other; and they would preserve in their hearts the covenant of Abraham, Isaac, and Jacob; and they would serve their Father in Heaven exclusively; and that they would not let go of the language of the House of Jacob their father; and that they would not learn the language of Egypt on account of the ways of idol worship.