אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: לָא תִּרְתַּח וְלָא תִּחְטֵי. לָא תִּרְוֵי וְלָא תִּחְטֵי. וּכְשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא. מַאי הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: זוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.
מַאי תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ? ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״.
אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לִישַׁתֵּף אִינָשׁ נַפְשֵׁיהּ בַּהֲדֵי צִבּוּרָא. הֵיכִי נֵימָא? — ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם״ וְכוּ׳.
אִימַּת מְצַלֵּי? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: מִשָּׁעָה שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד פַּרְסָה. וְהֵיכִי מְצַלֵּי לַהּ? רַב חִסְדָּא אָמַר: מְעוּמָּד. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ מְהַלֵּךְ.
רַב חִסְדָּא וְרַב שֵׁשֶׁת הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, קָם רַב חִסְדָּא וְקָא מְצַלֵּי. אָמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ: מַאי קָא עָבֵיד רַב חִסְדָּא? אָמַר לֵיהּ קָאֵי וּמְצַלֵּי. אָמַר לֵיהּ: אוֹקְמַן נָמֵי לְדִידִי וַאֲצַלֵּי, ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״.
On the topic of prayers recited while traveling and in times of danger, the Gemara discusses the traveler’s prayer. When he appeared to him, Elijah the Prophet said to Rav Yehuda brother of Rav Sala Ḥasida: Do not get angry and you will not sin. Do not get drunk and you will not sin. And when you set out on a journey, consult with your Creator, and then set out. The Gemara asks: What is the meaning of: Consult with your Creator, and then set out? Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: That is the traveler’s prayer. And Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: It is not only good advice, but established halakha that anyone who sets out on a journey must recite the traveler’s prayer prior to embarking on his journey.
The Gemara asks: What is the formula for the traveler’s prayer? The Gemara answers: May it be Your will, Lord my God, to lead me to peace, direct my steps to peace, and guide me to peace, and rescue me from the hands of any enemy or ambush along the way, and send blessing to the work of my hands, and let me find grace, kindness, and compassion in Your eyes and in the eyes of all who see me. Blessed are You, Lord, Who hears prayer.
Abaye said: At all times a person should associate himself with the congregation and should not pray for himself alone. How should he say it? May it be Your will, Lord our God, that You lead us to peace, etc., in the plural.
The Gemara discusses specific details pertaining to this prayer. When does one pray? Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: From when one sets out on his journey, and not before. How long must one’s planned journey be in order to require him to recite this prayer (Ba’al Halakhot Gedolot)? Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: At least a parasang. How does he recite this prayer? Rav Ḥisda said: Only while standing in one place. Rav Sheshet said: Even walking or sitting.
The Gemara relates: Rav Ḥisda and Rav Sheshet were walking along the path, Rav Ḥisda stood and recited the traveler’s prayer. Since he was blind and did not see his colleague, Rav Sheshet asked his servant: What is Rav Ḥisda doing now? His servant said to him: He is standing and praying. Rav Sheshet said to his servant: Stand me up as well and I will pray. Even though Rav Sheshet held that there is no need to stand during this prayer, nevertheless: From being good, do not be called wicked. In other words, one should do better if he is able. Rav Sheshet said that one is not required to stop and stand. He did not say that it is preferable to walk or sit. Since standing in this case required no special effort on his part, as Rav Ḥisda had stopped to stand and pray anyway, why insist on sitting?
היוצא לדרך יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' וצריך לאומרה בלשון רבים ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה ואם היה רוכב אין צריך לירד:
The traveler prays, "May it be your will O God, our God and the God of our fathers, that you lead us to peace, etc." And he must say this in the plural, and if it is possible, he pauses in his stride as I said. And if he is riding, he need not dismount.
ספר הלכה ברורה
– אף היוצא לדרך בים אומר תפלת הדרך. וכן היוצא לדרך במטוס צריך לומר תפילת הדרך (ובלבד שיסע כשיעור פרסה, וכמו שיבאר להלן בסמוך).
– הנוסע במכונית או בעגלה אינו צריך לרדת ממנה כדי לומר תפלת הדרך, ואין צריך אף לעצר את המכונית או העגלה כשאומר תפלת הדרך. ומדת חסידות שיעצר המכנית בצד הדרך כל שאפשר הדבר בנקל ואין בזה חשש סכנה, ובפרט כשנוהג במכונית בעצמו. ואם היה נוסע באוטובוס או ברכבת ויכול לעמוד כשאומר תפלת הדרך, טוב שיעשה כן.
אין צריך לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפי' אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת:
ספר הלכה ברורה
– אם נוסע בדרכו ברציפות יותר מיום אחד ואינו לן בעיר בדרכו, כגון שנוסע באניה או ברכבת כמה ימים, אינו אומר תפלת הדרך אלא בתחלת דרכו בצאתו לדרך, ובשאר ימים יאמרנה בלא חתימה.
אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך ולכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה (רש"י והר"י) ואם שכח מלאמרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה:
ספר הלכה ברורה
– אין לומר תפלת הדרך בהזכרת שם ה׳ אלא אם כן יש בדרך שעור פרסה (שהוא מעט פחות מארבעה קילומטרים), אבל כשהדרך היא פחות מפרסה יאמר תפלת הדרך בלי הזכרת שם ה׳ בחתימה.
– ולכתחלה יש לומר תפלת הדרך כשהוא בתוך הפרסה הראשונה בצאתו מן העיר. ואם שכח לאמרה בתחלת דרכו, רשאי לאמרה אפלו לאחר מכן כל שעדין יש לפניו דרך כשעור פרסה עד שיגיע לעיר. אבל אם כבר קרוב לעיר פחות פרסה, יאמרנה בלי הזכרת שם ה׳ בחתימה.
– שעור פרסה האמור לעיל, הינו שישהה בדרכו מחוץ לעיר כשעור מהלך פרסה (שהוא שעה ושתים עשרה דקות), ולכן אם נוסע במהירות במכונית או נוסע במטוס, אף על פי שנוסע מרחק גדול הרבה יותר מפרסה, מכל מקום אינו אומר תפלת הדרך בהזכרת שם ה׳ אלא אם כן ישהה בדרכו כשעור מהלך פרסה.
– אם המקום שיוצא בו מחוץ לעיר הוא מקום סכנה, יאמר תפלת הדרך בהזכרת שם ה׳ אפלו אם הוא מקום קרוב לעיר פחות משעור פרסה
אמר ליה אליהו לר' יהודא אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. כי השני האזהרות האלה שהזהירו לו הם כוללין כל הטרדות שהאדם מוטרד ושוכח בבוראו, אך כשאתה יוצא לדרך, היינו כשאדם הולך לדרכו, היינו שצריך לעסוק בעניני עולם הזה ואז אין העצה לא תרתח ולא תרוי, כי בעניני עולם הזה לא יוכל האדם לשמור את עצמו כל כך, כי דרך רומז על טרדה, היינו שהאדם הולך למקום טרדה, לכן העצה המלך בקונך וצא שקודם שתגיע להטרדה תמליך עליך את ה׳ יתברך ותבקש בתפלה שלא יאונה לפניך דבר שהוא נגד רצון ה׳ יתברך, וזהו דווקא קודם שיגיע האדם אל הטרדה או הנאות עולם הזה, אבל כשיגיע אז עביד איניש לאחזוקי דיבוריה, לכן צריך לתקן זאת קודם שיהיה בעקשות וטרדה ואז יועיל.