גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך:
למדנו שכל שבעת הימים היה יושב הקב''ה ומפתה משה ללכת בשליחותו. מתמול ומשלשום ומאז דברך, הרי שלשה, ושלשה גמין רבויין, הרי ששה, והיה עומד ביום השביעי. לשון רש''י.
ועל דרך הפשט יאמר כי אני כבד פה גם מתמול גם משלשום, כי מנעורי הייתי כבד פה, אף כי עתה כי אני זקן. וגם מאז דברך היום אל עבדך, כי לא הסירות כבדות פי בצוותך אותי ללכת אל פרעה לדבר בשמך, ואם כן איך אלך לפניו?
והנה משה מרוב חפצו שלא ילך לא התפלל לפניו יתברך שיסיר כבדות פיו. אבל טען אחרי שלא הסירות כבדות פי מעת שדברת לי ללכת, אל תצוני שאלך, כי לא יתכן לאדון הכל לשלוח שליח ערל שפתים למלך עמים.
והקב''ה כיון שלא התפלל בכך לא רצה לרפאותו, אבל אמר לו אנכי אהיה עם פיך והורתיך אשר תדבר (פסוק י''ב),שיהיו דברי אשר אשים בפיך במלות נכונות שתוכל לבטא בהן יפה:
ובאלה שמות רבה (ג כ) אמרו, אמר לו אם אתה אינך איש דברים אל תחוש, הלא אני בראתי כל פיות שבעולם ואני עשיתי אלם מי שחפצתי וחרש ועור ופקח לראייה ופקח לשמיעה, ואם חפצתי שתהיה איש דברים, היית, אלא לעשות כך אני חפץ ובעת שתדבר יהיו דבריך נכונים שאני אהיה עם פיך. הדא הוא דכתיב (בפסוק יב) ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך. ולפי זה נראה בעיני שלא רצה להסיר ממנו כובד הפה בעבור שהיה בו ממעשה הנס שספרו רבותינו (בשמו''ר א כו) שאירע לו עם פרעה.
(1) מי שם פה וגו׳ WHO HATH MADE MAN’S MOUTH etc.? — Who taught you to speak when you were arraigned in judgment before Pharaoh on account of the Egyptian whom you slew? (2) או מי ישום אלם OR WHO MAKETH THE DUMB — Who made Pharaoh dumb so that he could not insist upon the carrying out of his command to kill you? Who made his ministers deaf so that they could not hear when he gave orders concerning you? And the executioners whose task it was to slay — who made them blind so that they could not see when you fled from the platform (raised place of execution) and escaped? (Midrash Tanchuma, Shemot 10) (3) הלא אנכי ה' DID NOT I whose name is THE LORD do all this?
In other words - Moshe is giving excuses, because really he is capable of speech.
(13) But he said, “Please, O Lord, make someone else Your agent.”
(א) ביד תשלח ביד מי שאתה רגיל לשלוח, והוא אהרן. דבר אחר ביד אחר שתרצה לשלוח, שאין סופי להכניסן לארץ ולהיות גואלם לעתיד, יש לך שלוחים הרבה. לשון רש''י....
והנכון בעיני, שלח נא ביד כל אשר תשלח, כי אין אדם בעולם שלא יהיה הגון יותר ממני לשליחות והסבה למשה בכל הסרבנות הזאת ענותו הגדולה מכל האדם אשר על פני האדמה, שלא היה מוצא את לבו להתגדל ולדבר אל המלך ושיתפאר לאמר ה' שלחני, ולא על ישראל להוציאם ממצרים ולהיות עליהם מלך:
(1) ...In the hand of who you usually send and this is Ahron. Another opinion, with another hand of who you want them to be sent for my destiny is not to lead them into the land of Israel and to be their redeemer in the future. You have a lot of other messengers, these are the words of Rashi. And Onkelos says, send it in the hand of someone who is appropriate to go (like a general or ambassador), meaning, send with someone who can speak eloquently who is appropriate for this honorable task. And don't send someone who cannot speak well, who you will have to talk for. Because it is not a way of respect to send someone who has problems speaking, no ones going to listen when you speak to the king and it will be disgust in their eyes. And what is correct in my eyes: Send please in the hand of anywhich you can send. Because there is not a person in this world that will not be more appropriate than me for this mission. And the reason for Moshe's refusal in this is his humbleness. He would have never found it in his heart to rise up and speak to the king and be glorified. It is not in is character to say Hashem sent me and not to take the Jewish people out of Egypt and not to be the king.
רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה לָּנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר נִלְמַד מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי משֶׁה עַד שֶׁלֹא זָכָה לַתּוֹרָה כְּתִיב בּוֹ (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לַתּוֹרָה נִתְרַפֵּא לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה.
Rabbi Levi says.... Moshe until he merited the Torah was "not a man of words" (Ex. 4:10). Since the Torah was given his tongue became healed and he began to speak. We know this from the first verse of Deuteronomy: "These are the words Moses spoke on the other side of the river Jordan".
In my opinion it was Moshe who spoke thus to the Jewish people without Aharon's help.