Save ""A Dangerous Time is Not a Proof" in the Tosefta
"
"A Dangerous Time is Not a Proof" in the Tosefta

בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לפניה ולא לאחריה דברי רבי מאיר

וחכ"א קורא את שמע ומשמיע לאזנו ומברך לפניה ולאחריה

אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבה בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח

אמר לו אין שעת הסכנה ראיה.

"A man who had a seminal emission (Baal Keri) who does not have water to dip in may read the Shema, but he may not [read it loud enough so that he can] hear [himself talking] with his own ear, and does not say the Beracha (blessing) not before it and not after it.” [These are] the words of Rebbi Meir.

And the Chachamim (Sages) say, ”He may read the Shema and he may [read it loud enough so that he can] hear [himself talking] with his own ear, and he says the Beracha [both] before it and after it.”

Rebbi Meir said, “One time we were sitting in the Bet Midrash (Study Hall) in front of Rebbi Akiva and we were reading the Shema, but we were not saying it loud enough to be able to hear ourselves, because of one inquisitor who was standing by the door.”

They (i.e. Chachamim) said [back] to him, “The time of danger is not a proof.”

(ד) הכל חייבין בקריאת [מגילה] כהנים לוים וישראלים [ועבדים] משוחררין חללין נתינים [וממזרים] סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים י"ח אנדרוגינוס מוציא מינו ולא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אין מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן.

אמר רבי יהודה קטן הייתי [וקריתי לפני ר' טרפון בלוד וקלסני]

א"ר קטן הייתי וקריתיה [לפני ר' יהודה באושא והיו שם זקנים ולא אמר אחד מהן דבר]

אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר [מכאן ואילך הנהיגו שיהו קטן קורין אותה לרבים].

[מסככין בנסרים דברי רבי יהודה

וחכמים אוסרין עד שיהא בינו לחבירו כמלואו

אמר רבי יהודה מעשה בשעת סכנה שהיינו זוקפין סולמות ומסככין על גביהן נסרים וישנים תחתיהן

אמרו לו] אין שעת הסכנה ראיה

[אבל הכל מודים שאם יש בנסר ארבעה טפחים שיהא בינו לבין חבירו כמלואו.

"They can be covered with planed boards," the words of R. Yehudah.

The sages say: "They are prohibited unless there is sufficient space between them."

R. Yehudah says: "It once happened that at the time of [religious] danger they set up ladders, covered them with boards, and slept under them."

They said to him: "A time of danger is no proof [for a normal case]."

But all agree that even if the boards be four handbreadths wide there must be between them sufficient space.

(יח) [חמשה חצירות פתוחות למבוי] אסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי [וממבוי לחצר כלים ששבתו בחצר מותרין לטלטל בחצר שבמבוי אסורין

ר"ש מתיר

וכן היה ר"ש אומר מותר להכניס ולהוציא ממבוי לחצר ומחצר לגג ומגג לקרפף שכל זמן ששכחו ולא עירבו כולן רשות אחת הן

אמר רבי כשהייתי לומד תורה אצל ר"ש בתקוע היינו מוליכין שמן באלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שמגיעין אנו למעין והיינו רוחצין שם

א"ר מעשה בשעת סכנה שהיינו מעלין ס"ת מחצר לגג ומגג לגג אחר והיינו קורין בו]

אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה.