אמר ליה [לו] הורדוס: מסתפינא ממלכותא [מתיירא אני מן המלכות] של רומא שלא ירשו לי לעשות כן. אמר ליה [לו] בבא בן בוטא: שדר שליחא [שלח שליח], וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא [ושילך שנה לשם ושיתעכב שנה שם ויחזור שנה], אדהכי סתרית ליה ובניית ליה [בין כך ובין כך תסתור אותו ותבנה אותו]. עבד הכי [עשה כך]. שלחו ליה [לו] מרומא בתשובה לשאלתו: אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני [תבנה], ואם סתרתה ובנית, עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין [עושי רע אחרי שעושים הם מתייעצים], גם אם זיינך עלך [נשקך עליך], שיש בידך כוח צבאי, ספרך מגילת היוחסין שלך, שכתוב בו שאתה עבד, נמצא כאן, לא רכא [מלך] ולא בר רכא [בן מלך], הורדוס עבדא קלניא מתעביד [העבד, בן חורין נעשה מעצמו].
ומסבירים: מאי [מה פירוש] "רכא"? — מלכותא [מלכות], דכתיב [שנאמר]: "ואנכי היום רך ומשוח מלך" (שמואל ב' ג, לט). ואי בעית אימא, מהכא [ואם תרצה אמור מכאן], ממה שנאמר ביוסף, לאחר שנתמנה למשנה לפרעה: "ויקראו לפניו אברך" (בראשית מא, מג).