(כט) וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃
(29) Joseph ordered his chariot and went to Goshen to meet his father Israel; he presented himself to him and, embracing him around the neck, he wept on his neck a good while.
(ג) ויבך על צואריו עוד. לְשׁוֹן הַרְבּוֹת בְּכִיָּה, וְכֵן כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד (איוב ל"ד), לְשׁוֹן רִבּוּי הוּא – אֵינוֹ שָׂם עָלָיו עֲלִילוֹת נוֹסָפוֹת עַל חֲטָאָיו; אַף כָּאן הִרְבָּה וְהוֹסִיף בִּבְכִי יוֹתֵר עַל הָרָגִיל; אֲבָל יַעֲקֹב לֹא נָפַל עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף וְלֹא נְשָׁקוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע:
(3) ויבך על צואריו עוד AND WEPT ON HIS NECK A GOOD WHILE — The phrase ויבך עוד signifies weeping copiously. So, too, עוד has the same meaning in (Job 34:23) “For He doth not place upon a man עוד” — which means something more than is proper: God does not place on him accusations additional to his sins (the sins he has really committed) Here, also, he wept greatly and continuously — more than is usual. Jacob, however, did not fall upon Joseph’s neck nor did he kiss him. Our Rabbis say: the reason was that he was reciting the Shema (renewing his allegiance to God immediately on settling in a new land).
(ד) ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע. מקשים העולם דילמא היה עומד ומתפלל. ונראה לי דהא אמרו רבותינו ז"ל (ברכות כז.) אסור לעבור לפני המתפלל כדי שלא יבטל כוונתו וכ"ש יוסף איך נפל על צואריו שמא יבטל כוונת יעקב וכו' אבל ק"ש עיקר הכוונה היא בפסוק ראשון דהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים והוא נפל עליו לאחר שקרא פסוק ראשון. ואם תאמר ולמה יוסף לא קרא ג"כ את שמע וי"ל דיוסף היה עוסק במצות כיבוד אביו ועוסק במצוה פטור מן המצוה. ועי"ל ויוסף היה פוטר עצמו בפסוק ראשון מפני שהיה טרוד כדאמרי' (ברכות יג:) שמע ישראל וגו' זה היה ק"ש של רבי יהודה הנשיא מפני שהיה טרוד בגירסא עם התלמידים:
(4) Our Sages explained that this was because he was reading the “Shema.” Some ask: Perhaps he was standing in prayer? It seems [the answer is:] Our Rabbis of blessed memory said in Berachos 27a that we may not pass in front of someone standing in prayer, so as not to interfere with his concentration. Surely, Yoseif would not fall on Yaakov’s neck lest he disturb his concentration. But with the Shema, we need to concentrate mainly in the first verse, which where we accept upon ourselves the Kingship of Heaven. And Yoseif fell on Yaakov’s neck after Yaakov had read the first verse. You might ask: Why was Yoseif, too, not reading the Shema? The answer is: Yoseif was involved with the mitzvah of honoring his father. Someone involved in the performance of a mitzvah is exempt from performing another mitzvah. Another answer: Yoseif exempted himself by reading the first verse [alone], since he was busy and occupied, as it says in the Gemara in Berachos 13b that [the single verse of] Shema Yisrael was the Shema of R. Yehudah Hanasi, because he was busy with teaching the disciples.
אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקיני מים ומצוה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה שאני ואבא חייבים במצוה איסי בן יהודה אומר אם אפשר למצוה ליעשות ע"י אחרים תיעשה על ידי אחרים וילך הוא בכבוד אביו אמר רב מתנה הלכה כאיסי בן יהודה
§ Elazar ben Matya says: If my father says: Give me water, and there is a mitzva for me to perform at the same time, I set aside the honor of my father and perform the mitzva, as my father and I are both obligated in the mitzva. Isi ben Yehuda says: If it is possible for this mitzva to be performed by others, let it be performed by others, and he should go and attend to the honor due to his father, as the honor of his father is his obligation alone. Rav Mattana says: The halakha with regard to this matter is in accordance with the opinion of Isi bar Yehuda.
אבא אומר השקיני מים - ויש מצוה אחרת לפני לעשות כגון לקבור את המת או לויה:
(א) אמר לו אביו השקני מים ומצוה לפניו לעשות וכו' שם פלוגתא ואיפסיקא הלכתא כאיסי בן יהודה דאמר הכי ופירש"י ויש מצוה אחרת לפניו לעשות כגון לקבור המת או לויה ע"כ כלומר דבמצוה עוברת עסקינן דאם אינה עוברת אע"פ שא"א לה לעשות ע"י אחרים יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשנה וכ"כ ר"י (נ"א ח"ד) בשם הרא"ש ז"ל: וכתב הר"ן על הא דאיסי בן יהודה ה"מ כששתיהן לפניו אבל כשהתחיל המצוה אע"פ שאיפשר לעשותה ע"י אחרים אם נזדמנה לו מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים לא יניח את הראשונה דהא קיימא לן דעוסק במצוה פטור מן המצוה ולא מפלגינן בין מצוה למצוה והכי משמע מדברי רש"י שכתב ויש מצוה אחרת לפניו: