השוואה בין אמונה מותנית או לא מותנית
מטרת השיעור היא להציג את המושג נאמנות, ולנסות להבין מהי נאמנות עיורת ומה החסרונות והיתרונות שבה.
נבקש לפתח דיון בנושא ונציג זאת באמצעות שתי דמויות מהתנ"ך אשר לטעמנו מייצגות את שני הקטבים השונים. בנוסף נרצה להראות לתלמידים כיצד באה לידי ביטוי נאמנות עיורת בתקופתינו ואף בחייהם.
1. מהי נאמנות?
2. מהי נאמנות עיורת וכיצד היא מתבטאת בימינו?
3. היחס של הדת לנאמנות?
4. כיצד אותו סוג של נאמנות בא לידי ביטוי בחיינו ואיזה קונפליקט נוצר בעקבותיו?
1. בראשית יח, 33-20
2. בראשית כח, 22-10
3. "תנאים לאלוהים"
4. ברי סחרוף - "אמונה עיורת"
5. הפוסט שלנו באתר 929
מהלך השיעור:
נפתח את השיעור בהאזנה לשיר של ברי סחרוף. ניתן לתלמידים שאלה מנחה: "נסו לחשוב איזה חיבור יש לכם עם השיר בהקשר של אמונה עיורת? לאחר השמעת השיר נציג בפני התלמידים מספר שאלות: נסו להגדיר מהי אמונה עיורת? אילו סוי אמונה הם יכולים לזהות? איפה אתם רואים את עצמכם במקום כזה? אם יש מישהו שירצה לחשוף סיפור אישי שלו שקשור לנושא?
בשלב הבא, נבקש מהתלמידים להציג לנו שתי דמויות או אירועים מסיפורי האבות שמייצגים את שני סוגי האמונה שדיברנו עליהם בדיון הקודם.
לאחר מכן אנחנו נדבר על ההתייצבות של אברהם כנגד ההחלטה של אלוהים למחוק את סדום (בראשית יח) אל מול האמונה העיורת של אברהם כאשר אלוהים אומר לו להקריב את בנו. (בראשית כב)
בשלב הזה נבקש מהתלמידים לקרוא את בראשית כח והשיח שבין יעקב לאלוהים ובנוסף לקרוא את הערך שלנו מ929, ונשאל אותם: "כיצד ניתן לתאר את כל אחת מהדמויות מנקודת מבט אמונית. מיהו המאמין העיור ומי לא?"
בדיון עם התלמידים אנחנו נבקש מהם לשים את הדגש על ההבדלים בין שני האירועים ונשאל אותם מהי הדילמה שבפניה עומדות כל אחת מהדמויות באירועים השונים?
מפה אפשר לגלוש למקרים אחרים שבהם באמת יש דילמה בדבר הנאמנות/אמת פנימית.
הנושאים השונים יכולים להיות:
1. סרבנות גיוס?
2. סרבנות להתחסן?
3. ואנונו לעומת ברוך גולדשטיין
4. מה זה אומר להיות נאמן למדינה?
5. סרבנות בפינוי השטחים, סרבנות בשליטה בשטחים?
6. הפגנות בבלפור בעת קורונה - איחוד השורות חשוב יותר
7. יוליוס ואתל רוזנברג – מרגלי האטום בארה"ב
בסיכום השיעור:
בסיכום השיעור נצייר משולש על הלוח. על כל קצה של המשולש נכתוב שם של אחת הדמויות. אברהם מסיפור סדום ועמורה, אברהם מסיפור העקידה ויעקב בסיפור "חלום סולם יעקב". נסביר לתלמידים שהאמונות השונות שדיברנו עליהם במהלך השיעור הן לא דבר מוחלט, וכך גם בחיינו. כשם שראינו את אברהם פועל אחרת במקרים שונים כך גם אנחנו נפעל בצורה אחרת בהתאם לסיטואציה. אמונה היא לא דבר מוחלט אלא דבר אינדבידואלי משתנה בהתאם למצב.
נסו לחשוב איזה חיבור יש לכם לשיר בהקשר של אמונה עיורת?
קראו את הטקסט מבראשית יח ובראשית כב, נסו לתאר מהי הדילמה שעומדת בני אברהם ואיזה צד הוא לוקח בכל אחד מהסיפורים?
(כ) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ (כא) אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ (כב) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ (כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ (כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ (כו) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃ (כז) וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ (כח) א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (כט) וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃ (ל) וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ (לא) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ (לב) וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ (לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
(א) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ב) וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ (ג) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃
קראו את הטקסט מבראשית כח ואת הפוסט שלנו מ929, תארו את השיח בין אלוהים ליעקב מהפסוקים ונסו לתאר מהו התנאי ששם יעקב?
(י) וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ (יא) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃ (יב) וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ (יג) וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ (יד) וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ (טו) וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃ (טז) וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃ (יז) וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ (יח) וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃ (יט) וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃ (כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ (כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ (כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
"מחיר הנאמנות מאת: יעקב ישראל אבינו."
נקודת מבט עסקית על החוזה שנחתם בין אלוהים לעם ישראל.
במעמד הר סיני אלוהים דורש מעם ישראל נאמנות בלעדית ומוחלטת. לא פחות מחמשת הדברות הראשונות עוסקות באמונה באל ובהימנעות מעבודת אלים אחרים. בתמורה, אלוהים מבטיח לעם: "אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃ וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ...". (שמות יט, 6-5)
על פניו, העסקה נשמעת משתלמת, אך אם נחזור לספר בראשית, אל אחת ההבטחות האחרונות שניתנה לאבות, העסקה נראתה אחרת לגמרי ואולי אף משתלמת יותר.
בעת בריחתו של יעקב מבית הוריו, מפני עשיו אחיו, הוא עוצר במקום שנקרא לוז, (הוא קרא לו מאוחר יותר בית-אל). במקום הזה יעקב חלם על סולם ניצב מן השמיים ועליו מלאכים עולים ויורדים. בקצה הסולם התגלה אליו אלוהים, אשר הבטיח לו שירבה את זרעו וישמור עליו בכל אשר ילך. לאחר מכן יעקב מקיץ משנתו ועושה עסקה עם האל. יעקב מרחיב את חובות האל ואומר: "אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃(בראשית כח, 20-21), ובנוסף הוא מבטיח: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃" (בראשית כח, 22) מכאן אנו מבינים שבתמורה לחובות שיעקב דורש מן האל, הוא מוכר את נאמנותו אליו ואף מבטיח לתת מעשר מכל אשר יינתן לו.
כעת כשאנו בוחנים את העסקה בשמות כ' אנחנו יכולים להבין את הסיבה למשקל הגדול שניתן בעשרת הדברות לנאמנות העם לאל. ובנוסף עלינו לשאול, על בסיס מה הורחבו החובות של העם לאל?
לתפיסתנו, יחסי הכוחות בין עם ישראל (יעקב) לאלוהים השתנו עם השנים.
ניתן לראות את מעמד שתי העסקאות כמעמד בין סוחר לקונה. בסיפור עסקת יעקב בבית-אל, אלוהים רוצה למכור ליעקב את הברכה או את השבועה שנשבע קודם לכן לאבותיו של יעקב. בשלב הזה ליעקב אין מה להציע מלבד את נאמנותו. מתוך כך יעקב מנצל את הסיטואציה ואף מרחיב את חובותיו של האל. מנגד, במעמד הר סיני, עם ישראל יוצא ממצרים בעזרת האל. הם עומדים במדבר ללא יכולת לזוז לשום מקום, ואלוהים בעצם רואה אותם כ"לקוח שבוי". מכאן אלוהים דורש מהם בעיקר נאמנות, אולי כזכר לשבועת יעקב, ומתוך המעמד הנחוּת שלהם הוא אף מרחיב את חובותיהם.
