בורא נפשות

אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת:

דברים רבה ג׳:ח׳

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן (דברים ט, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָם, רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כֵּיצַד, עַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּיְאוֹר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיוּ הַמִּצְרִיִּים וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנָּהָר, הַמִּצְרִי שׁוֹתֶה דָּם וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים אֶלָּא עַל הַמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ רָאָה חָקוּק עַל הַמַּטֶּה וְנִקְרַע...

הון עשיר על משנה ברכות ו׳:ח׳:ו׳

בורא נפשות רבות וכו'. מ"ש הר"ב בנוסח ברכה זו, על כל מה שברא. דע כי בלמודי האר"י זלה"ה מצאתי שצריך לומר שבראת, לנוכח. ועל החתימה בשם, שכתב על פי הירושלמי, רוב הפוסקים לא סלה"ו הכי (עי' שם ר"ס), משום דלא נזכרה בבבלי, ולא משום דלא סמכינן הירושלמי בדבר שאינה הפך הבבלי, שזה אינו כי ראוי הירושלמי לסמוך עליו, אלא משום דסלה"ו דהוא הפך הבבלי, דמדלא כתבה החתימה, ש"מ דלא ס"ל הכי, אלא שאין לחתום בה, דלא נקראת מטבע ארוך. וגם בנוסח המובא בכתבי האר"י לא ראיתיו:

Hon Ashir on Mishnah Berakhot 6:8:6

...

יש סדר למשנה על משנה ברכות ו׳:ח׳:ב׳

ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וכו' ע"ש. במשנה שבגמרא מ"ד. וכן בפיסקא מ"ה ליתא ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן. וכ"א ברש"י מ"ה ד"ה מאי עמא דבר וכו' וכן במשנה בסדר הירושלמי ר' יהודה בורא נפשות רבות וחסרונן. ודע עוד בעירובין י"ד. הועתק משנה זו ר"ט אומר בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת ע"כ. ומעתה תראה כי במשנה שלפנינו במשניות חסר מלת וחסרונן. ולמען כי אין מחסור ליראיו וחסרון נוכל לתקן בנוסח הברכה שכתב המג"א סי' ר"ז בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים. וכן הוא בכתבי' לומר שבראת לנוכח חי העולמים הח' נקודה בציר"י וכו'. ועמ"ש יש סדר למשנה סוף תמיד חידוש שלא גילה המ"א ר"ז זה לעיל סי' נ"א גבי ברוך שאמר וסי' נ"ד גבי ישתבח ונטר עד סי' ר"ז [ואני בתוך פירושי המחזור שלי תקנתי כך בשני המקומות הללו שהזכיר התוי"ט להדיא] ודע ברש"י שהעתקתי לעיל כתב שברא וכן במכילתין ל"ז כתבו תוס' בזה"ל בנ"ר וחסרונ' כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם להחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהם ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים. ועתה תחזה כי כל הפי' שכתב הר"ב בפי' הברכה בנ"ר וכו' לקוחים הם מתו'. רק מה שנראה מהר"ב כ"מ החליט לפסוק כירושלמי. אכן כתבו רוב הפוסקים וקי"ל הכי כמבואר בב"י ושו"ע והאחרונים לסיים ברוך חי העולמים ודלא כירושלמי וכן כתב הרא"ש. נוסח ברכת בנ"ר שברא וכן בספרי רוב קדושים ראיתי נוסח שברא. מ"מ לא מפיהן אנו חיי' אלא מפי הכתבים לומר שבראת לנוכח כמו שהעיד המג"א דאולי בכל הספרים נדפס שברא בטעות. אבל בכתבים איתא להדיא לומר שבראת לנוכח. אמנם במלת וחסרונם שכתב המג"א דע כי ברוב גדולים ככולם אשר העתקתי למעלה ואשר לא העתקתי ראיתי שכתבו וחסרונן בסיום הנו"ן וכן נכון כי לכל הפרושים שכתבו תוס' והרא"ש והטור והר"ב מלת וחסרונן קאי על נפשות רבות שבלשון נקבה נאמרה ושמחתי באורי נראה אור כי מצאתי ראיתי כוונתי אל האמת שכתב כך הגדול בעל אור חדש דף ל"ז. וכן איתא בטור סי' ר"ז ונכון כי נפשות לשון נקבות רבות ולא גרסי' וחסרונם. על כל מה שברא להחיות בהם כן הנכון ולא בהן כי לא קאי על הנפשות רק על דברים או פירות שנבראו מדבר. ופרי לשון זכר. או דקאי אברא ובריאה לשון נקבה. וכן איתא בטור סי' כ"ו ואתה תבחר ולא אני. אבל הראשון נמצא בכמה פוסקים ע"כ. הנה בעל אור חדש לא מסר הבחירה לזולתו אלא במלת בהם. כי זה תלוי בשני הפרושים שכתב הטור וכבר כתב הב"י דפי' הראשון נראה עיקר ע"ש. אבל מלת וחסרונן בנו"ן ולא וחסרונם במ"ם זה נשאר בהחלט לומר כך. ואתן תודע עוד מ"ש הגדול אור חדש שם בשם כמה גדולים ובתוכם התוי"ט שצריך לסיים ברוך חי העולמים בצי"רי ועל הרב בס' עמק המלך אשר כתב לומר חי בפת"ח תמה למאד וכתב עליו כי מקובל היה ולא מדקדק והאריך בראיות להוכיח במישור דעת התוי"ט לומר חי בציר"י ע"ש. ובכן תדע עמ"ש האלי' רבה סי' נ"ד וסי' ר"ז ששמע מאדם נאמן שתוי"ט חזר מזה. לא נראה כך מעדותו של אור חדש. אף המדקדק המפורסם מהרז"ה ז"ל קרא תגר ואמר כי לא חזר התוי"ט ומצדיק את הצדיק לומ' דוקא חי בציר"י. אמנם תמה אני על מהרז"ה ז"ל שבנוסחו שהדפיס וחסרונם ולא חלי ולא מרגיש שזהו נגד דקדוק הלשון אלא שצריך לומר וחסרונן בנו"ן כמו שכתבתי למעלה. וכזה ראה וקדש. בכל האמור בס' או"ח:

Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Berakhot 6:8:2

...

מלאכת שלמה על משנה ברכות ו׳:ח׳:ו׳

בורא נפשות רבות. דס"ל לר"ט שאינו מברך עליהם לבסוף כלום ולפיכך היה אומר שמברך עליהם בתחלה בנ"ר. רש"י ז"ל בפ"ק דעירובין וכ"פ ג"כ תוס' ז"ל וכ"פ ג"כ הר"י ז"ל אבל הרשב"א ז"ל בחדושיו דחה פי' זה וכתב בסוף דבריו אלא מסתברא דלא נשמע מדר"ט לברכה שבסוף ולא כלום דדלמא בין בתחלה בין בסוף אמיא הכי מברך כדאשכחן לעיל דבריך בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא מהני בין בתחלה בין בסוף ומאן דלא ידע מברכא מברך הכין בין בתחלה בין בסוף ע"כ: הפי' שהביא ר"ע ז"ל על ברכת בנ"ר הוא פי' התוס' בעלה ל"ח ע"ב ובהרא"ש דף פ"ג ע"א וכ"נ מפירש"י הכא ובסוף הפרק והוא פי' ראשון שהביא הטור בסי' ר"ז. וכ' עוד שם ויש אומרים בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ע"כ. ופי' ב"י כלומר ומלת וחסרונן דבוק עם על כל מה שבראת כלומר ברוך אתה ה' בנ"ר. ומה שחסר לנפשות הוא מוטל על הדברים שבראת וכו' עכ"ל ז"ל:

Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot 6:8:6

...

ברכות מ״ד א:ח׳

מַתְנִי׳ אָכַל עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים — מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ — מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ — מְבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן״.

Berakhot 44a:8

MISHNA: One who ate from the fruit for which Eretz Yisrael was praised, grapes and figs and pomegranates, recites the three blessings of Grace after Meals, as he would after eating bread; this is the statement of Rabban Gamliel. And the Rabbis say: One need only recite one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals. Rabbi Akiva says: The three blessings of Grace after Meals are not restricted to bread; rather, even if one ate boiled vegetables, but it is his primary sustenance, he recites the three blessings of Grace after Meals. Additionally: One who drinks water to quench his thirst recites: By whose word all things came to be. Rabbi Tarfon says: He recites: Who creates the many forms of life and their needs.

ברכות מ״ה א:ב׳

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ לְרַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק חֲזִי מַאי עַמָּא דָּבַר.

Berakhot 45a:2

We learned in the mishna that Rabbi Tarfon says: Over water one recites: Who creates the many forms of life and their needs. Rava bar Rav Ḥanan said to Abaye, and some say to Rav Yosef: What is the halakha in this dispute? He said to him: Go out and observe what the people are doing and act accordingly.

רש"י על ברכות מ״ה א:ב׳:א׳

מאי עמא דבר – היאך נוהגים וכבר נהגו לברך בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא:

Rashi on Berakhot 45a:2:1

...

מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְוַיְהִי בְּשַׁלַּח ו׳:ה׳-י׳

כבר היה ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך של יבנה ונשאלה שאלה זו לפניהם וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט (בראשית לז) להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייעתן שאלו ירד הידיד האהוב הזה עם הערביים לא היו ממיתים אותו מריח הגמלים ומריח העטרן אלא זמן לו הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריחנין טובים שלא ימות מריח הגמלים ומריח העטרן אמרו לו למדתנו רבינו שעל זכות יוסף היה אמרו לו למדנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך אמר להם אומר אני בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים אמרו לו למדתנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך אמרו לו למדנו רבינו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם רבי טרפון אמרו אתם אמרו בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו (שם) שהצילו ממיתה אמר להם דייה להצלה שתעמוד ותכפר על המכירה שנתן עצה למכרו ולא להשיבו אל אביו או בזכות שאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו' (שם לח) אמר להם דייה להודאה שתכפר על הביאה, או בזכות מה בזכות שאמר ישב נא עבדך תחת הנער (שם מד) אמר להם מצינו בכל מקום שהערב משלם. אמרו לו רבי למדנו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם כשעמדו שבטים על הים זה אומר איני יורד תחלה וזה אומר איני יורד תחלה שנאמר סבבוני בכחש אפרים וגו' (הושע יב) מתוך שהיו נוטלין עצה אלו ואלו קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לתוך גלי הים לפיכך זכה למלכות שנ' בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד) לכך ישראל ממשלותיו אמר להם הקב"ה מי שקדש שמי על הים יבא וימשול על ישראל והודו לו הזקנים לרבי טרפון: והמים להם חומה, עשאן כמין חומה [מימינם ומשמאלם מימינם זו תורה ומשמאלם זו תפילין ד"א] מימינם זו מזוזה ומשמאלם זו תפילין.

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 6:5-10

R. Tarfon and the elders were once sitting in the shade of the grove of Yavneh when this question was once asked before them: Why need it be written (Genesis 37:25) "and their camels laden with spices, balm, and myrrh"? (He answered:) To apprise us of the extent to which the merit of the righteous comes to their aid. For if this "loved one" (Joseph) had gone down with (the usual wares of) the Arabs, would he not have died of the stench of the camels and the itran (a kind of resin)? But the Holy One Blessed be He "arranged" for him (a transport of) sacks full of spices and all goodly fragrances so that he not perish of their stench. (At this,) they said to him: You have taught us, our master, that this transpired in the merit of Joseph. They asked him: Our master, what is the blessing for one who drinks water to slake his thirst? He answered: "Who creates manifold beings and (supplies) their wants. (We thank you for) all that You have created — Life of the worlds!" They: You have taught us, our master, the blessing for one who drinks water to slake his thirst. Our master, in what merit did Judah attain to kingdom? R. Tarfon: You say. They: In the merit of his saying (Genesis, Ibid. 26) "What profit is it if we kill our brother, etc." by which he saved him from death. R. Tarfon: It suffices that this saving atone for his counsel to sell Joseph and not return him to his father. They: If so, (he merited kingship) in the merit of his saying (Ibid. 38:26) "She is right; it is by me" (that she has conceived). R. Tarfon: It suffices that this atone for his living with her. They: If so, in the merit of his saying (Ibid. 44:33) "Let your servant remain instead of the youth." R. Tarfon: In all places we find that the guarantor pays, (so this would not account for his meriting kingship.) They: Master, you tell us. In what merit did he attain to kingship? R. Tarfon: When the tribes were at the sea, each one said: I will not go down first, viz. (Hoshea 12:1) "Ephraim has surrounded me with deceit, etc." Because they tarried in deliberation, Nachshon the son of Aminadav and his tribe after him leapt into the waves of the sea — wherefore he merited kingship. As it is written (Psalms 114:1) "When Israel went out of Egypt, the house of Jacob from the people of a foreign tongue, Judah was His holy one, Israel, His ruler," the Holy One Blessed be He hereby saying: "Let him who sanctified My name at the sea come and rule Israel." And the elders acknowledged to R. Tarfon (the truth of his derivation.) (Exodus 14:22) "And the water was to them a wall": He made it as a wall. "on their right" — mezuzah; "and on their left": tefillin.

תוספות על ברכות ל״ז א:ג׳:א׳

בורא נפשות רבות וחסרונם - כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים:

Tosafot on Berakhot 37a:3:1

WHO CREATES THE MANY FORMS OF LIFE AND THEIR NEEDS FOR ALL THAT YOU HAVE CREATED. Tosfos will teach us the meaning of this b’rochoh which is recited so often. וחסרונם and that which they lack, refers to necessities such as bread and water, without which it is impossible to survive.
After thanking Hashem for the necessities we add: Together with all that he created to give life through them for all the living. This means that Hashem created the necessities together with all else that there is in this world, that even if he had not created them the world would still be able to live without them. For he created them only for mere enjoyment such as apples and similar foods. And we conclude this b’rochoh with, blessed is the source of life of the worlds. And in Yerushalmee the conclusion is blessed are you Hashem the source of life of the worlds.

ברכות ל״ז א:ג׳

כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה: כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דִּמְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף, וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה — בַּתְּחִלָּה ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״ וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְאִילּוּ הָכָא — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, וּלְבַסּוֹף ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ״.

Berakhot 37a:3

The Gemara rejects this proof: Indeed, rice or millet is like a cooked dish, and is not like a cooked dish in every sense. The Gemara elaborates: It is considered like a cooked dish in that one recites a blessing over it both at the beginning and the end. And it is unlike a cooked dish in that over a cooked dish, at the start, one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end, one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals; whereas here, over rice, at the start, one recites: By Whose word all things came to be, and at the end, one recites: Who creates the many forms of life and their needs for all that You have created.