בושת הכל לפי המבייש והמתבייש: מני מתניתין? לא רבי מאיר ולא ר' יהודה, אלא ר' שמעון היא, דתנן, וכולן רואין אותן כאילו הם בני חורין, שירדו מנכסיהם, שהן בני אברהם יצחק ויעקב, דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר, הגדול לפי גודלו, והקטן לפי קטנו, רבי שמעון אומר, עשירים, רואין אותן כאילו הם בני חורין, שירדו מנכסיהם, עניים, כפחותין שבהן, מני? (השתא) אי רבי מאיר, מתניתין קתני "הכל לפי המבייש והמתבייש", ורבי מאיר כולהו בהדי הדדי נינהו. ואי ר' יהודה, מתניתין קתני המבייש את הסומא חייב, ואילו ר' יהודה אומר, סומא אין לו בושת, אלא לאו רבי שמעון היא. אפי' תימא ר' יהודה, כי אמר ר' יהודה סומא אין לו בושת, למשקל מיניה. אבל למיתבא ליה, יהבינן ליה. והא מדקתני סיפא, המבייש את הישן חייב, וישן שבייש פטור, ולא קתני סומא שבייש פטור, מכלל דלא שנא הכי ולא שנא הכי. אלא מחוורתא מתניתין רבי שמעון היא:
Blue-Question
Green- Answer
Red-Attack
Purple- Defense
- What part of the Mishnah is the Gemara discussing in this section?
- What question does the Gemara ask?
- What are the possible answers?
- Why are two of these answers initially rejected?
- Make a chart of all of the positions presented in this Tannaitic source. How is the position of each Tanna presented here similar to or different from the way we understood our Mishnah? How are they different from/the same as one another? Which position is most restrictive, and which is most lenient?
- Which answer is initially accepted, and why?
- What other answer is suggested?
- Why is this suggestion rejected?
- What is the conclusion of this section of the Gemara?