... ואיכא למידק למה קבעו ח' ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה א' נמצא שלא נעשה הנס אלא בז' הלילות וי"ל שחילקו שמן שבפך לח' חלקי' ובכל לילה היו נותני' במנורה חלק א' והיה דולק עד הבקר ונמצא שבכל הלילות נעשה נס...
... One could ask why they established an eight day celebration at all. After all, since there was enough oil in the sealed jar to light for one night then the miracle actually was for seven nights. One could answer that they divided the oil they found into eight parts and placed one portion in the menorah each night, which nonetheless burned until morning. Thus a miracle occurred every night...
...ולכאורה יש לתמוה כל טורח הנס זה למה דהא קי"ל טומאה הותרה בציבור והיו יכולין להדליק בשמן טמא ... לכך נראה דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם... ועכשיו שנגאלו ונעשה להם נס גדול ששלטו בשונאיהם לכך נעשה להם ג"כ נס זה בענין הנרות שהוא עדות לישראל שהשכינה שורה בהם...
(ב) ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה: הגה וי"א שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח [מהר"א מפראג] ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם ואז הוי סעודת מצוה [מנהגים] י"א שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב [כל בו ור"ן]:
(2) The many meals which we add on [these days] are voluntary meals, since [the Sages] did not establish them as [days of] feasting and joy. Rem"a: But some say that there is somewhat of a mitzvah in adding meals, because during those days was the Dedication of the Altar (Abraham Kara of Prague). It is the custom to recite hymns and songs of praise during the feasts added on them, and then they are mitzvah meals (Book of Customs). Some say that cheese should be eaten during Hanukkah, because a miracle was done though milk which Yehudit fed the enemy. (Kol Bo and Nissim of Gerona).
(ו) (ו) שלא קבעום למשתה ושמחה - אלא להלל ולהודות. ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא בטול משתה ושמחה ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם לכך כשהצילם הקב"ה ממנו קבעו להללו ולשבחו ית' ג"כ ע"י משתה ושמחה משא"כ במעשה דאנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך] ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרין לאמונתם ח"ו לא היו מבקשים יותר אלא שהגביר הקב"ה יד ישראל ונצחום לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלקים ולא עזבנו מעבודתו [לבוש]:
(יט) הָיוּ הַקָּהָל עֲנִיִּים עוֹשִׂין אוֹתָן אֲפִלּוּ שֶׁל בְּדִיל וְאִם הֶעֱשִׁירוּ עוֹשִׂין אוֹתָן זָהָב אֲפִלּוּ הַמִּזְרָקוֹת וְהַשִּׁפּוּדִין וְהַמַּגְּרֵפוֹת שֶׁל מִזְבַּח הָעוֹלָה וְהַמִּדּוֹת אִם יֵשׁ כֹּחַ בַּצִּבּוּר עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל זָהָב אֲפִלּוּ שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה מְחַפִּין אוֹתָן זָהָב אִם מָצְאָה יָדָם:
(19) If the Community is poor they may even make [the vessels] out of lead. If they are rich, they [should] make them out of gold, even the pitchforks, skewers, and shovels of the Sacrificial Altar [which tend to get dirty]. [The community] should even plate the gates of the courtyard with gold if they can afford it.
שהיה מונח בחותמו של כ"ג : ... צ"ל שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי:
(א) מאי חנוכה דתניא בכ"ה בכסליו וכו' בפ' במה מדליקין (שבת כא.) איכא למידק כי חתום בחותמו של כ"ג מאי הוי נהי דאפי' נגעו בו מבחוץ לא נטמא דכלי חרס אינו מטמא מגבו אלא מתוכו מ"מ ליחוש שמא הסיטוהו ונטמא כבר תירצו בתוס' שאם כבר גזרו על העו"ג להיות כזבים צ"ל שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי וכן משמע מדברי רש"י שכתב בחותמו בהצנעו וחתום בטבעתו והכירו שלא נגעו בו והר"ן תירץ שאם הסיטוהו היו שוברים אותו לראות אם יש בו זהב או מרגליות כיון שראוהו נחתם בחותם של כ"ג אלא ודאי לא מצאוהו כלל ולא ראוהו ואפשר שגם לזה כיון רש"י במ"ש והכירו שלא נגעו בו...
(1) “What is Hanukkah? The Sages taught: On the twenty-fifth of Kislev… they searched and found only one cruse of oil that was placed with the seal of the High Priest…” (Shabbat 21a). One could ask – so what if it was sealed with the seal of the High Priest? We may be able to claim that even if it were touched from the outside it remains pure (because clay vessels only become impure from the inside not the outside), but nonetheless we must be concerned that it was tipped and thus became impure. The Tosafot addressed this difficulty by saying that if these events took place after the Sages had decreed all idolaters to have the impurity of a bodily issue, then we must say that it was placed in the ground and sealed in such a fashion that the vessel could not be tipped. The same seems true in the words of Rashi who wrote “with the seal, meaning that it was hidden away and sealed with his ring and thus recognizably untouched.” The Ran answered this problem by saying that if they had found it and tipped it, they would have broken it open to see if it held gold or jewels. Therefore, since it was found sealed with the seal of the High Priest it was certainly not found by the defilers. It is possible that this was Rashi’s intent as well when he wrote that it was ‘recognizably untouched.’: