(מט) וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש.
(נ) ויתנו את לחם הפנים על השולחן, ואת הפרוכת המסך על הארון, ותכל כל העבודה כאשר בתחילה.
(נא) ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט.
(נב) ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים.
(נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה.
(נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם.
(נה) ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות.
(נו) ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם.
(נז) ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.
(49) And upon the altar they burned incense, and the lamps that were upon the candlestick they lighted, that they might give light in the temple.
(50) Furthermore they set the loaves upon the table, and spread out the veils, and finished all the works which they had begun to make.
(51) Now on the five and twentieth day of the ninth month, which is called the month Casleu, in the hundred forty and eighth year, they rose up betimes in the morning, And offered sacrifice according to the law upon the new altar of burnt offerings, which they had made.
(52) Look, at what time and what day the heathen had profaned it, even in that was it dedicated with songs, and citherns, and harps, and cymbals.
(53) Then all the people fell upon their faces, worshipping and praising the God of heaven, who had given them good success.
(54) And so they kept the dedication of the altar eight days and offered burnt offerings with gladness, and sacrificed the sacrifice of deliverance and praise.
(55) They decked also the forefront of the temple with crowns of gold, and with shields; and the gates and the chambers they renewed, and hanged doors upon them.
(56) Thus was there very great gladness among the people, for that the reproach of the heathen was put away.
(57) Moreover Judas and his brethren with the whole congregation of Israel ordained, that the days of the dedication of the altar should be kept in their season from year to year by the space of eight days, from the five and twentieth day of the month Casleu, with mirth and gladness.
I Maccabees was written for Jews living in Israel. Originally written in Hebrew, it was preserved in Greek. 120 BCE
(א) ורוח ה' צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו, וילכדו את העיר ואת המקדש.
(ב) ויהרסו את המזבחות ואת בתי הגילולים אשר הקימו הגויים בחוצות העיר.
(ג) ויהי אחרי טהרם את הבית, ויעשו מזבח חדש, ויוציאו אש מן האבנים אשר ליקטו, ויקריבו את קורבנם לה' מקץ שנתיים ימים.
(ד) ויקטירו ויערכו את הנרות, ויתנו את לחם הפנים על שולחן ה'.
(ה) וככלות כל אלה נפלו על פניהם ויתחננו אל ה' אלוהים לאמור:
(ו) אנא ה' שומרנו לנצח מצרה כזאת אשר באתנו.
(ז) ואם חטאנו לך, יסרנו כחסדך, ואל תתננו עוד בידי זרים המחרפים את שם קודשך.
(ח) ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום ההוא אשר טימאו אתו הגויים, והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו.
(ט) ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה.
(י) ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה', אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית מקדשו.
(יא) ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה.
(יב) ויהי אחרי מות אנטיוכוס הרשע, וימלוך אנטיוכוס אאפטר בנו תחתיו.
(יג) ועתה נספר בדרך קצרה את הקורות בימיו ואת התלאות אשר מצאונו במלחמות.
(יד) ויהי בראשית ממלכתו וישם את ליזיאש נציב ארם וצור על כל מלאכת עבודת הארץ.
(טו) ותלמי מקרון אשר יעץ טוב על היהודים, התאמץ להגן בעדם על כל הרע אשר נעשה להם.
(טז) וירגלו רעיו בו אל המלך, ויקראו אותו בשם בוגד, על אשר לא שמר את משמרת האי קיפרי אשר הפקיד פילומיטר על ידו, ויעזבהו וילך אל אנטיוכוס אביו.
(יז) וירא כי כשל כוחו בפקודת משמרתו, ויקץ בחייו, וישת מכוס התרעלה וימות.
(יח) ויושם גורגיאש לפקיד תחתיו, וישכור חיל מבני נכר וילחץ את בני ישראל.
(יט) וגם יושבי אדום היו בעוכרם, ויאספו את היהודים אשר גורשו מירושלים בערי מבצר אשר להם, ויתחזקו בם להלחם בישראל.
(כ) ויקרא יהודה המכבי ואנשיו אל ה' לעמוד לימינם, ויצורו על מבצרי אדום וילכדו אותם ביד חזקה.
(כא) ויהרגו את כל הלוחמים אתם על החומות, ובכל מקום אשר השיגה ידם, ויכו כעשרים אלף איש לפי חרב.
(כב) וימלטו מהם כתשעת אלפים אל שני מגדלים גבוהים ובצורים, וחמושים היו להתייצב לפני הצרים אותם.
(כג) ויפקד יהודה פקידים את שמעון ואת יוסף ואת זכאי על אנשי הצבא, אשר חלק להם לשים המצור על המגדלים, והוא הלך למסעיו אל הערים אשר במצוק.
(כד) ואנשי שמעון הוסבו במקח שוחד מן ההמון אשר במגדלים, ויקחו מהם שבעים אלף דרכמונים ויתנו להם יד להימלט.
(כה) וישמע יהודה ויאסוף את ראשי הצבא וידבר אליהם לאמור:
(כו) האנשים החטאים האלה מכרו את אחיהם בכסף, לתת פליטה לאויביהם וחרב בידם להרגנו.
(כז) ויצו להרוג אותם על אשר בגדו באחיהם, וייחן על המגדלים.
(כח) ותצלח המלאכה בידו וילכוד אותם, ויך בהם כעשרים אלף איש לפי חרב.
(כט) וטימוטיוס אשר ניגף לפני היהודים זה ימים, אסף עם כבד ועצום מבני גבר, וגם רכב ופרשים רבים מארץ אסיא, לבוא לקחת את כל ארץ יהודה ביד חזקה.
(ל) ויהי כי הקריב לבוא, ויתפלל יהודה ואנשיו אל ה' ויעלו עפר על ראשם ויחגרו שקים.
(לא) ויפלו על פניהם לפני מזבח ה' ויתחננו אל ה' לאמור:
(לב) ה' אלוהים עשה נא עמנו חסד כאשר דברת בתורתך הקדושה: ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך.
(לג) ויהי ככלותם להתפלל, ויחגרו איש את חרבו, ויסעו קוממיות מן העיר, וילכו עד מקום חנות האויב ויתייצבו שם.
(לד) וכמו השחר עלה, והנה שתי המחנות פנים אל פנים במערכה, גם כי שונות הנה בגבורתן.
(לה) כי אלה שברו אל ה' אלוהיהם ובטחו בישועתו, ואלה נשענו על רוב חילם ואומץ רוחם.
(לו) ויהי כי חזקה המלחמה, וירא לאויבים דמות חמשת אנשים רוכבים על סוסים בשמים, ורסן זהב בפיהם, הולכים לפני מחנה היהודים.
(לז) ושנים עומדים על ירכתי יהודה ומגינים עליו בחרבותיהם מכל פגע.
(לח) ויורו חצים וברקים על האויבים, עד כי אופל כיסה את פניהם, ויהם את מערכותם.
(לט) ויהיו המתים ביום ההוא עשרים אלף וחמש מאות איש רגלי, ושש מאות פרשים.
(מ) וטימוטיוס נס לנפשו אל מבצר יעזר אשר היה ביד כיריאש הפקיד, ויצבאו יהודה ואנשיו על המבצר ימים ארבעה.
(מא) ואנשי המבצר היו בטוחים בחוזקו, ויקללו את היהודים יום יום קללות נמרצות.
(מב) ויהי ביום החמישי ותבער חמת עשרים איש מאנשי יהודה על קללתם, ויעפילו לעלות על החומה, ויכו את שומרי החומה לפי חרב.
(מג) וכל העם עלו אחריהם וילחמו שם, וישלחו את המגדלים באש וישרפו את המקללים.
(מד) ויקצצו את הדלתות, וכל העם אצים לבוא אל המבצר, וילכדו את העיר.
(מה) וימצאו את טימוטיוס נחבא בבור, ויכוהו נפש, וימיתו גם את כיריאש אחיו ואת אפלופנס.
(מו) ויהי כאשר תמה המלחמה, ויהללו וישבחו את ה' אשר הגדיל לעשות עם עמו, ותעז ידם על אויביהם.
(5) And at the end of all these, they fell on their faces and they pleaded to the Lord God, saying:
(6) Please, God, protect us forever from this trouble that's come to us.
(7) And if we have sinned against you, punish us with kindness, and do not give us any longer into the hands of strangers who are cursing the name of your holiness.
(8) And from the Lord it was this, to purge the House on the same day that the nations defiled it, and it was the twenty-fifth day of the month of Kislev.
(9) And they celebrated the Festival to the Lord for eight days, like the festival of Sukkot, and they remembered the previous days when they celebrated of the festival of Sukkot in the mountains and in the caves, and they went out in the desolation/wildnerness, like wild beasts.
(10) And they took the willows of the brook and the branches of palm trees, they and sang a song of praise and thanksgiving to the Lord, who gave them courage and salvation to purify the temple of his holiness.
(11) And they sent a voice in all the cities of Judah to celebrate this festival every year.
II Maccabees was written for Jews living outside of the Land of Israel. 120 BCE
(א) היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב!
(ב) ה' אלוהים יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב.
(ג) ויתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם.
(ד) יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, ויתן לכם ברכה ושלום.
(ה) לו ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם.
(ו) זאת תפילתנו בעדכם כל הימים.
(ז) בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה.
(ח) ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ.
(ט) ונתפלל את ה' אלוהינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, נעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן ה'.
(י) ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו.
(1) ...The Jews in Jerusalem and in the land of Judah to their Jewish brethren in Egypt, peace and salvation!
(2) God bless you, and remember you his covenant with Abraham and Isaac and Jacob.
(3) And give you a whole heart to fear him and to serve him with all your heart and all your soul.
(4) God will open your hearts to reflect on His Torah and keep His commandments, and will give you a blessing and peace.
(5) If only The Lord will listen to your prayers and be merciful to you, and from hardship He will save your lives.
(6) This is our prayer to You for all time.
(7) In the year 169, the time of the reign of King Demetrius, we wrote to you concerning all the hardship that came upon us, with the betrayal of Yeshua and his cohorts in the the holy land, they sinned in the kingdom of Judah.
(8) They set ablaze the gate to the courtyard. They spilled innocent blood in the land.
(9) We prayed to The Lord our God and he headed our voice. We offered sacrifices and fine flour for the Mincha offering. We lit the lamps, and placed the show-bread on the table of The Lord.
(10) We requested of you to celebrate the dedication of the alter with us during the month of Kislev.
(כא) ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו.
(כב) וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים.
(21) And now there is in our lives to celebrate the day of the dedication of the alter on the 25th of the month of Kislev. We did not refrain from making it known to you to celebrate it with us.
(22) You will celebrate it like the days of the festival of booths, and like the day that on it Nehemiah found the holy fire during his return to build the temple and the alter. He offered on it burnt offerings and sacrifices to God.
"So much pleasure did (the Jews) find in the renewal of their customs and in unexpectedly obtaining the right to conduct their own service after so long a time, that they made a law that their descendants should celebrate the restoration of the temple service for eight days. And from that time to the present, we observe this festival, which we call the festival of lights, giving this name to it from the fact that the right to worship appeared to us at a time when we hardly dared hope for it." (Antiquities XII, Loeb Classic Library Edition, Vol. 7, page 169)
"We thank You for the miracles, for the redemption, for the mighty deeds and saving acts, brought about by You, and for the wars which You waged for our ancestors in the days of old, at this season.
In the days of the Hasmoneans, Mattathias ben Yochanan, the high priest, and his children, when the evil government of Greece rose up against Your People Israel to make them forget Your Torah and to make them leave the laws of Your will; in Your great mercy You rose up with them in their time of trouble and fought in their fight, judged their cause just. You delivered the mighty into the hands of the weak, the many into the hands of the few, the unclean into the hands of the pure, the evil into the hands of the righteous, and the arrogant into the hands of those who engage in Your Torah. For You, You made a great and holy name in Your world; and for Your People Israel, You brought about the great triumph and redemption on that very day. And when Your children came to the Holy of Holies, and emptied Your temple, and purified Your holy place, and lit candles in Your holy courts, and established these eight days of Chanukah grateful to acknowledge, and to praise, Your great name." (translation from Mishkan T'filah, CCAR Press, New York, 2007)
The Gemara asks: What is Hanukkah, and why are lights kindled on Hanukkah? The Gemara answers: The Sages taught in Megillat Ta’anit: On the twenty-fifth of Kislev, the days of Hanukkah are eight. One may not eulogize on them and one may not fast on them. What is the reason? When the Greeks entered the Sanctuary they defiled all the oils that were in the Sanctuary by touching them. And when the Hasmonean monarchy overcame them and emerged victorious over them, they searched and found only one cruse of oil that was placed with the seal of the High Priest, undisturbed by the Greeks. And there was sufficient oil there to light the candelabrum for only one day. A miracle occurred and they lit the candelabrum from it eight days. The next year the Sages instituted those days and made them holidays with recitation of hallel and special thanksgiving in prayer and blessings.
Why are lights kindled on Chanukah? When the sons of the Hasmonean High Priest were victorious over the Kingdom of Greece -- [as predicted] in the verse (Zechariah 9:13), "the men of Zion will fight the men of Greece." -- upon entering the Temple they found eight iron rods [spears?], in which they thrust [into the ground] and kindled lights in them. And on what authority is Hallel recited? Because [one of the Hallel Psalms] states "the Lord has given us light" (Psalm 118:27)