(א) וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃
(ב) וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
(ג) וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃
(ד) וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃
(ה) וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃
(ו) וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃
(ז) וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
(ח) וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃
(1) About that time Judah left his brothers and camped near a certain Adullamite whose name was Hirah.
(2) There Judah saw the daughter of a certain Canaanite whose name was Shua, and he married her and cohabited with her.
(3) She conceived and bore a son, and he named him Er.
(4) She conceived again and bore a son, and named him Onan.
(5) Once again she bore a son, and named him Shelah; he was at Chezib when she bore him.
(6) Judah got a wife for Er his first-born; her name was Tamar.
(7) But Er, Judah’s first-born, was displeasing to the LORD, and the LORD took his life.
(8) Then Judah said to Onan, “Join with your brother’s wife and do your duty by her as a brother-in-law, and provide offspring for your brother.”
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" – למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף? ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם. אמרו: 'אתה אמרת למוכרו, אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך'.
חזקוני:
"וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" – כיון שראה צערו של אביו ובכיותיו לא היה יכול לסבול ופירש מבית אביו ומאחיו.
חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלא להשאיר צאצאים, על אחיו לשאת (לייבם) את אשת המנוח ולהעמיד זרע על שמו.
(ט) וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
(י) וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃
(יא) וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
(9) But Onan, knowing that the seed would not count as his, let it go to waste whenever he joined with his brother’s wife, so as not to provide offspring for his brother.
(10) What he did was displeasing to the LORD, and He took his life also.
(11) Then Judah said to his daughter-in-law Tamar, “Stay as a widow in your father’s house until my son Shelah grows up”—for he thought, “He too might die like his brothers.” So Tamar went to live in her father’s house.
- לפי השיר, מדוע האישה להיות שקטה ופסיבית?
- האם זה שיר מחאה?
(יב) וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃
(יג) וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃
(יד) וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה
[העמק דבר : במדינות הללו אין אכסניות על הדרך, כי אם בית ריקם ואין איש
דר שם, ומי שנצרך ללון בלילה בדרך, בא ולן שם והוא נקרא עיניים, והיה שם מטות ריקניות], כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
(טו) וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃
העמק דבר : כי כסתה פניה. דאלו היו פניה מגולים היה מכירה מרחוק כי היא תמר, אבל באשר היו פניה מכוסים חשבה לזונה, ואחר שהוחלט אצלו שהיא זונה - שוב אח"כ כשדברה עמו לא הכירה בקולה, שלא עלה על דעתו שתמר - כלתו החשובה ביותר, תעשה מעשה זונה חס וחלילה, על כן לא היה קולה לאות כל כך...
(טז) וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֙אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃
(יז) וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃
(יח) וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃
(יט) וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃
(12) A long time afterward, Shua’s daughter, the wife of Judah, died. When his period of mourning was over, Judah went up to Timnah to his sheepshearers, together with his friend Hirah the Adullamite.
(13) And Tamar was told, “Your father-in-law is coming up to Timnah for the sheepshearing.”
(14) So she took off her widow’s garb, covered her face with a veil, and, wrapping herself up, sat down at the entrance to Enaim, which is on the road to Timnah; for she saw that Shelah was grown up, yet she had not been given to him as wife.
(15) When Judah saw her, he took her for a harlot; for she had covered her face.
(16) So he turned aside to her by the road and said, “Here, let me sleep with you”—for he did not know that she was his daughter-in-law. “What,” she asked, “will you pay for sleeping with me?”
(17) He replied, “I will send a kid from my flock.” But she said, “You must leave a pledge until you have sent it.”
(18) And he said, “What pledge shall I give you?” She replied, “Your seal and cord, and the staff which you carry.” So he gave them to her and slept with her, and she conceived by him.
(19) Then she went on her way. She took off her veil and again put on her widow’s garb.
עו"ד ניצן כהנא, מנהלת־שותפה של מטה המאבק בזנות ובסחר נשים, נמרצת ומוכוונת מטרה. ... היא עסוקה בדבר אחד, ובו בלבד - להביא את החברה הישראלית למציאות שבה אין זנות. ...
כדי להסביר מדוע לנשים בזנות אין באמת חופש בחירה, מספרת כהנא על הדרך המובילה אל העיסוק הזה : "ארגוני הסיוע הישראליים מדווחים, שמעולם לא פגשו אישה שעוסקת בזנות ולא עברה פגיעה מינית קשה בילדות. מחקרים בעולם מדברים על 90% שנפגעו בילדות. 65% מהנשים בזנות הן נפגעות של גילוי עריות מתמשך, או של טראומה כמו אונס קבוצתי".
"זנות היא המקום הכי מודחק וחשוך בחברה. נוח מאוד לחיות בעולם שאתה
לא יודע שזה קיים בו. לכן אף פעם לא רצו לכוון לשם זרקור", מסבירה כהנא
מדוע היה צורך במאבק ממושך כ"כ. "מולנו עומדים כוחות אדירים, שפועלים לא רק מתוך אינטרסים, אלא בעיקר כדי לשמר את הסדר הישן. גם היום, אחרי שעברנו תהליך מדהים והמאבק שלנו זכה לשיעורי תמיכה אדירים בציבור הישראלי,
עדיין האינסטינקט הראשוני אומר : 'רגע, אבל זה המקצוע העתיק בעולם. ומה נראה לך, שהזנות תיעלם ?'.
הם חוששים ממה שיקרה לנו כחברה אם לא תהיה זנות. וזה חשש שאני יכולה לכבד, אבל אני אומרת שלא יקרה לנו כלום. הכול מיתוסים. דורות של גברים רצו לשמר אותנו, הנשים, במקום מסוים מאוד. רצו שנהיה כלי לשימור הכוח שלהם.
עד לפני מאה שנים לא נתנו לנו אפילו להצביע. זה בא מאותו מקום".
(כ) וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃
(כא) וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה [רש"י : מקודשת ומזומנת לזנות] הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
(כב) וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
(כג) וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֙חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃
(לקח טוב) : שאם תבקש אותה עוד, הוא לנו בושה, שיאמרו שיהודה רועה זונות
ומשלח סבלונות לזונות, שהרי אנשי המקום אמרו : 'לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה':
(כד) וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
רד"ק : הוֹצִיאוּהָ למקום שמוציאין הנידונין לשרפה וְתִשָּׂרֵף, כי כפי מה שהיו נוהגים ... שומרת יבם, כאילו היא אשת איש.
הכתב והקבלה : לא דן אותה יהודה לשריפת גופה, אלא שישרפו לה רושם על פניה לסימן שהיא זונה ...
(כה) הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֙אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנא לן ? - מתמר, דכתיב : 'הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ'. [רש"י : אף על פי שהיו מוציאין אותה לשריפה, לא אמרה להם : 'ליהודה נבעלתי', אלא שלחה לו : למי ש'אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה' ואם יודה הוא מעצמו - יודה].
(כו) וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃
(20) Judah sent the kid by his friend the Adullamite, to redeem the pledge from the woman; but he could not find her.
(21) He inquired of the people of that town, “Where is the cult prostitute, the one at Enaim, by the road?” But they said, “There has been no prostitute here.”
(22) So he returned to Judah and said, “I could not find her; moreover, the townspeople said: There has been no prostitute here.”
(23) Judah said, “Let her keep them, lest we become a laughingstock. I did send her this kid, but you did not find her.”
(24) About three months later, Judah was told, “Your daughter-in-law Tamar has played the harlot; in fact, she is with child by harlotry.” “Bring her out,” said Judah, “and let her be burned.”
(25) As she was being brought out, she sent this message to her father-in-law, “I am with child by the man to whom these belong.” And she added, “Examine these: whose seal and cord and staff are these?”
(26) Judah recognized them, and said, “She is more in the right than I, inasmuch as I did not give her to my son Shelah.” And he was not intimate with her again.
מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים : סיבות ההיקלעות לזנות קשורות במצוקות כלכליות, נפשיות וחברתיות, אשר אף מקשות על היציאה ממעגל הזנות, ולפיכך הן מעלות קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית. ... לזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים, כגון זיהומים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות מין, וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, התמכרויות ואובדנות. ... האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת ב"מילכוד" המקשה על יכולת
היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. כמו כן, אוכלוסייה זו נתונה כיום לקלון חברתי, דבר המוסיף על מצוקתה ומקשה על תהליך השיקום.
על פי החוק אדם שייתפס בפעם הראשונה עובר על חוק זה, יוטל עליו קנס מנהלי בסך 2,000 ש"ח. עבירה חוזרת על החוק, תגרור קנס של 4,000 ש"ח.
החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום בהליך פלילי ובית המשפט יוכל להטיל על הנאשם קנס בגובה של עד 75,300 ש"ח.
על פי החוק, תיאסר צריכת זנות או הימצאות במקום שמשמש באופן מלא, או חלקי למעשי זנות.
(כז) וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃
(כח) וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
(כט) וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃
(ל) וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ (ס)
(27) When the time came for her to give birth, there were twins in her womb!
(28) While she was in labor, one of them put out his hand, and the midwife tied a crimson thread on that hand, to signify: This one came out first.
(29) But just then he drew back his hand, and out came his brother; and she said, “What a breach you have made for yourself!” So he was named Perez.
(30) Afterward his brother came out, on whose hand was the crimson thread; he was named Zerah.
אפשר לכנות את תמר 'הפמיניסטית הראשונה בתנ"ך' ולדבר על 'העצמה נשית', אבל לטעמי תמר מלמדת אותנו משהו כלל אנושי. תמר לא מוכנה להיות קורבן של הנסיבות ולהשלים עם המציאות כפי שהיא. היא נוטלת את גורלה בידה ומחליטה לשנות את מהלך חייה. זה ודאי לא היה קל, בכל זמן זה איננו דבר של מה בכך ובטח שלא בימים ההם, אבל היא עושה זאת באומץ, בנחישות ועם אמונה גדולה.
ועוד מחשבה על העדינות והאצילות שבהן היא נוהגת בפני יהודה. אותו יהודה שמצווה שתישרף, ובמקום לצעוק את חפותה ולבייש אותו בפומבי – בוחרת לשלוח לו את חפציו האישיים (פתיל, מטה וחותם) ומקווה שיכיר בטעותו. היא נוטלת סיכון כל כך גדול, היא יודעת שיהודה יכול גם להתכחש לזה ודווקא אז לנקום בה באכזריות. אבל בפעולה הזו היא מגלגלת גם לפתחו את זכות הבחירה ונותנת אמון מוחלט ביכולת של האדם לבחור בטוב. בצדק. באנושיות. לבחור בחיים.
- מהם הדברים העיקריים שאפשר ללמוד ממעשיה של תמר בפרק, לפי דברי רז?
- לפי רז, מה היו השלכות המעשה האצילי של תמר – שליחת סימני הזיהוי בדיסקרטיות – על יהודה?
