Then Miriam the prophetess, Aaron’s sister, took a timbrel in her hand, and all the women went out after her in dance with timbrels. And Miriam chanted for them: Sing to the LORD, for He has triumphed gloriously; Horse and driver He has hurled into the sea.
(א) וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ ... אָֽנֹכִ֗י לַֽה' אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽה' אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
And Devora sang, and Barak ben Avinoam, on that day saying:….I to the Lord, I shall sing, I shall sing out to the Lord, God of Israel.
מפני מה אשה קולה ערב ואין איש קולו ערב?…שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה.
Why is a woman’s voice sweet, and a man’s voice not sweet?…As it is said, for your voice is sweet and your appearance lovely.
Your voice is sweet – from the fact that Scripture praises her for it, we learn that it is desirable.
אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בָּאִשָּׁה — עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״.
Shemuel said: a woman’s voice (kol be-isha) is erva, as it is said: For your voice is sweet and your appearance lovely.
[אמר רב נחמן בר יצחק:] נשדר ליה מר שלמא לילתא [=אשתו של רב נחמן]? א”ל [=אמר ליה] [רב יהודה]: הכי אמר שמואל: קול באשה ערוה.
[Rav Nachman bar Yitzchak said:] Let the master [Rav Yehuda] convey [greetings of] peace to [my wife] Yalta. [Rav Yehuda] said to him: Thus said Shemuel: A woman’s voice is erva.
יט. קול באשה ערוה אם יש השראת שכינה דאיכא אימתא דשכינתא כתבו המפרשים דשריא לאשה לנגן כמ"ש פ"ב דנדה על רב יהודה דכיון דאיכא אימתא דשכינה ליכא הרהור. ... הכונה הנך יפה רעיתי זו גילוי שכינה וכיון דיש גילוי שכינה יש יראה וא"כ מותרים אנשים ונשים לשורר יחד.... ובזה אפ' פ' שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה' אנכי אשירה פיה פתחה בחכמה שמעו מלכים מאן מלכי רבנן הנזהרים מקול באשה עתה שמעו מלכים לשירתי האזינו רוזנים וכ"ת קול באשה ערוה לז"א אנכי לה' אני מרכבה לשכינה והנבואה דברה. ולכן אנכי אשה אשירה ואין לחוש דאימתא דשכינה חופף עלינו וליכא הרהורים. ובזה פירש עטרת ראשי מורי הרב ז"ל צהלי ורוני יושבת ציון רמז לכל אשה מציון צהלי ורוני קול שירה ואין לחוש מטעם קול באשה ערוה כי גדול בקרבך ויש גילוי שכינה ומהשתא ליכא הרהורים. ובזה פירש בני ידידי הרב כמהר"ר ישעיה נר"ו פ' רני ושמחי בת ציון גם אשה בת ציון ולא תחוש לקול אשה כי הנני בא ושכנתי בתוכך ויש השראת שכינה וליכא הרהורים.
A woman’s voice is erva. If there is dwelling of the Shechina, so that there is fear of the Shechina, the commentators wrote that it is permissible for a woman to sing, as it is taught in the second chapter of Masechet Niddah that in a place where there is fear of the Shechina, there are no inappropriate thoughts…as a result, in a place where God's presence is revealed, men and women are permitted to sing together... A similar idea can be found in the Book of Judges, in which Devorah sings, "Hear kings, give ear princes, I to God I will sing” (Song of Devora, Judges 5:3). Her mouth was opened in wisdom (Proverbs 31:26)...she was saying to the rabbinic leaders who warn against hearing the sound of a woman's voice, saying to them "Hear o kings the song that I am singing to God". If you say a woman’s voice is erva, to this I say, “I to God,” I am a vehicle for the Shechina and the prophecy has spoken. Therefore, I, a woman, will sing and there is no [halachic cause] for concern for the fear of the Shechina hovers over us and there are no inappropriate thoughts. On this topic, my dear son, Rav Yishaya explained: “Sing and rejoice, daughter of Zion” (Zecharya 2:14), the daughter of Zion is also a woman, and you should not be concerned with kol isha “for I am coming and I will dwell within you” – and there is dwelling of the Shechina, and there are no inappropriate thoughts.
שו”ת ציץ אליעזר יד:ז
…בדבש לפי להחיד”א ז”ל המדובר שם כשיש גילוי שכינה בפועל…וא”כ [=ואם כן] מה מקום לבוא להקיש וללמוד משם בד”כ [=בדרך כלל] לשירת אנשים ונשים יחדו בשירי קודש, שגילוי שכינה ודאי שליכא שם, ואפילו אם יש מתחילה כוונה לשם שמים ברור הדבר שלאחר מכן היא מתבטלת ויצא השכר בהפסד, והפרוץ בזה יהא עפ”י [=על פי] רוב מרובה על העומד….
Responsa Tzitz Eliezer XIV:7
…Chida’s Devash Le-fi discusses a situation where there is actual revelation of the Shechina… If so, what is the basis to come and make an analogy and derive from there to a general case of men and women singing sacred songs together, where there is certainly no revelation of the Shechina , and even if they start out with intent for the sake of Heaven, it is clear that afterwards it ceases, and the reward is cancelled by the loss, and the breach here will generally be greater than what is left standing…
שו”ת שרידי אש א:עז
נאמר לי כי הגאון הצדיק ר”ע [=רב עזריאלי] הילדסהיימר ז”ל וכן הגרש”ר [=הגאון רב שמשון רפאל] הירש ז”ל בפרנקפורט על נהר מיין התירו בזמירות קודש לזמר יחד, והטעם משום דתרי קלא לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין חשש איסור, אבל לא נחה דעתי בזה.
Seridei Eish I:77
It was told to me that Rav Azriel Hildesheimer and also Rav Samson Rephael Hirsch in Frankfurt am Main permitted singing sacred zemirot together [men and women], for the reason that two voices cannot be heard simultaneously, and since they are singing together there is no concern of prohibition. But I am not comfortable with this.
Two or more women singing together are preferable to a soloist, because of the difficulty of hearing any one voice clearly…Singing along with the women by the man or men is preferable to passive listening.
4…נוהגים שלא להקפיד על שירת הנשים שעולה מעזרת נשים (החת”ס חו”מ קצ החמיר בזה). לגבי שירי שבת במסגרת משפחתית עם אורחים, יסוד סברת המקילים מבואר בשרידי אש א, עז, וכפי שהעיד שכך נהגו במשפחות היראים והרבנים בגרמניה, ומשמע שכך נהגו גם כאשר היו אורחים בני תורה שאינם מבני המשפחה. בתחילה סברתי שהמנהג הרווח הוא שאם ישנם שם קרובים מדרגה שנייה אין הנשים שרות. אולם במשך השנים שמעתי עדויות שגם בבית רבנים מבני עדות אחרות נהגו שנשים שרות עם בני משפחה מדרגה שנייה. סיפר לי פרופ’ שאול שטמפפר שבבית הרב צבי פסח פרנק זצ”ל, שהיה דוד של סבא שלו, כל הנוכחים שרו זמירות שבת ביחד – גברים ונשים. כדי לאמת את זיכרונו מימי נעוריו חזר ושאל את בנו של הרב פרנק ר’ אברהם ואשתו, והם העידו שאכן הנשים היו שרות, וקולן נשמע כי היו אוהבות לשיר בקול. וכן שלח לי הרב דביר אזולאי עדות שכתב לו הראשל”צ [=הראשון לציון] הרב יצחק יוסף שליט”א: “בביתו של מרן אאמו”ר [=אדוני אבי מורי ורבי] נהוג כל השנים שכל המשפחה משוררים בליל שבת וביומו יחד עם הגיסים וכל האחים, ואמר להם מרן, שכיוון שהבת לא משוררת ‘סולו’, אלא קולה נבלע עם קולות כולם, אין בזה איסור, אף שקולה נשמע גם כן, והיינו בקול שאינו גובר, אלא רגיל, אך לא בטון גבוה” עכ”ל. (כיוצא בזה כתב בילקוט יוסף שבת חלק א’ כרך ג’ עמ’ שס”ח עד שע”ג(.
Footnote 4:
…We are accustomed not to be particular about the women’s singing emerging from the women’s section (Chatam Sofer CM 190 was stringent about this). Regarding Shabbat songs in a family setting with guests, the basis for the lenient position is set out in Seridei Eish I:77, and as he testified that this was the practice of God-fearing families and Rabbis in Germany, and one can infer that this was also their practice with Torah-observant guests who were not members of the family.... Professor Shaul Stampfer told me that in the home of Rav Tzvi Pesach Frank, who was his grandfather’s uncle, everyone present sang Shabbat zemirot together – men and women. In order to confirm his childhood memory, he went back and asked Rav Frank’s son, Rav Avraham, and his wife, and they testified that women indeed sang, and their voices were audible because they enjoyed singing out loud. And similarly, Rav Dvir Azulay sent me testimony that Chief Rabbi Yitzchak Yosef sent him: “In the home of our master, my esteemed father and Rav [Ovadya Yosef], the practice throughout the years was for all the family to sing together Shabbat night and day, with the siblings-in-law and all the siblings, and our master said to them, that since the girl is not singing “solo,” but her voice is absorbed with all the voices, there is no prohibition in this, even if her voice is also heard, and this is for a voice that is not especially strong, but ordinary, and not especially high in tone.” (He wrote similarly in Yalkut Yosef, Shabbat, Part I, vol. 3, pp. 368-73.)