כתבו את התשובות באופן מלא ורהוט בתיבת טקסס.
הקפידו ללחוץ בתחתית תיבת הטקסט עם פתיחת תיבת הטקסט חדשה: הוספה לדף המקורות.
תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף לא ע"א-ע"ב (עמ' 40-41 בחוברת)
1.א . "בעו מיניה מרב עולא: עד היכן כיבוד אב ואם?".
הסבר את השאלה. (5 נקודות)
ב. בתשובה על שאלה זו מובא סיפור על אודות דמא בן נתינה.
על פי הסיפור, הסבר את התשובה על השאלה. (5 נקודות)
ג. רבי אליעזר ענה אף הוא על השאלה, והביא גרסה אחרת לסיפור.
ציין שני הבדלים בין הגרסאות של הסיפור. (5 נקודות)
ציון : 12
2. "ואמר רבי חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה כך –
מצווה ועושה על אחת כמה וכמה".
הסבר את הקשר בין דברי רבי חנינא לסיפור על דמא בן נתינה. (15 נקודות)
ציון: 7
3. "דאמר רבי חנינא [...] אמר רב יוסף [...] כרבי יהודה –
עבידנא יומא טבא לרבנן"
מדוע שמח רב יוסף כאשר שמע שהלכה כרבי יהודה? (5 נקודות)
מדוע שמח רב יוסף כאשר שמע שאין הלכה כרבי יהודה? (5 נקודות)
ציון: 8
4. מצד אחד, מצוות כיבוד הורים היא מצווה חשובה ומרכזית במסורת היהודית.
מצד שני, זו אחת המצוות הקשות ליישום.
הדגימו בעזרת שתי דוגמאות מהמקורות
שלמדנו ובעזרת שתי דוגמאות יומיומיות
את שני המשפטים לעיל. ( 20 נקודות)
20 נק'
5. אעלו לדף המקורות את המקור מספריא- הוסיפו פרשנות/מדרש/ מקור מתכתב
עם המקור התלמודי- והסבירו אותו. (20 נק')
ציון: 20 נק'
בהצלחה!
בעו מיניה מרב עולא עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו אמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא וא"ר חנינא ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה עאכו"כ דאר"ח גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה אמר רב יוסף מריש ה"א מאן דהוה אמר לי הלכה כר"י דאמר סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן דהא לא מיפקידנא והא עבידנא השתא דשמעיתא להא דא"ר חנינא גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן
ב. בסיפור מתואר סיטואציה בה רצו חכמים לקנות סחורה בכסף רב, והמפתח לחנות היה תחת הכרית של אביו אשר ישן. והבן לא הציק לו ולא והטריד אותו בכוונה כדי להעיר את אביו. כלומר המסר שעובר כאן הוא שגם עבור כסף רב ומשאבים עדיין יש לכבד אב ואם.
ג. הגרסה שנותן רבי אליעזר שונה מהגרסה של רב עולא בכך שרב עולא אומר שההצעה עבור הסחורה הייתה "שישים ריבוא שכר" ובגרסה השנייה של רב יהודה באו החכמים ולא הציעו מחיר אלא הילד הוא זה שידרוש את המחיר והוא יכול לדרוש "כל ממון שבעולם" כלומר כל סכום אפשרי והם יענו לו.
בנוסף בגרסה הראשונה לא מציינים מהי הסחורה ובגרסה השנייה מצוין שזו פרה אדומה. לתקן
2. רבי חנינה אומר שמי שלא מצווה במצוות כיבוד אב ואם ועושה אותה וודאי שמקבל שכר גדול יותר ממי שמצווה במצוות כיבוד אב ואם ועושה אותה. כלומר אם בסיפור מדובר היה בנוכרי, השכר שמקבל יהודי צריך היה להיות גבוה פי כמה וכמה.
לא רק השכר גדול יותר אלא ערכו המוסרי של במעשה גדול יותר כשבוא בא כתצאה ממחויבות ולא התנדבות. ולמה צריך ללמוד מדמא בר נתינא- הרי ערך מעשהו לשיטת רבי חנינא קטן יותר משום שאינו מצווה ועושה.
3. א. רב יוסף שמח כאשר כאשר שמע כהלכה כרבי יהודה מאחר והוא עיוור פתור ממצוות ועדין מקיימן כלומר שהוא עצמו מקבל שכר גדול.
ב. רב יוסף שמח ששמע שאין הלכה כרבי יהודה מאחר והבין שהוא מצווה על קיום מצוות לא כמו שידע בהתחלה, וכעת הוא "גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה"
א. יש כאן שתי שאלות: מי גדול ותר המתנדב או המחוייב?
ב. האם סומא פטור ממצות?
4. מצוות כיבוד אב ואם הינה חשובה ומרכזית במסורת היהודית אך קשה מאוד ליישם אותה. לדעתי קשה ליישם אותה מפני שהגבול אינו ברור. כמו בסוגיה שש שמציעים לבן כסף רב בכל סכום שהוא ירצה בעבור פרה אדומה אך הוא זה שצריך להעיר את האב, עכשיו האב יכול להנות מהכסף שהציעו החכמים אך כדי שזה יקרה הבן צריך לעבור על מצוות כיבוד אב ואם ולהעיר את האב משנתו ו"לצער אותו". כלומר מאוד לא ברור מה הגבול של כיבוד אב ואם. וגם היום זה לא קל. לדוגמא שבוע שעבר קרה שהיו גלים ותכננתי ללכת לגלוש ובאותו הזמן אחד ההורים ביקש ממני עזרה להעביר חפץ כלשהו ממקום למקום בקיבוץ, דבר שיקח זמן ויעקב את הגלישה. ובסיטואציה זו הייתי בדילמה האם לכבד ולבצע את מה שנתבקש עלי מהוריי או למלא את הרצונות שלי. לבסוף קודם ביצעתי את הבקשה של הוריי אך עדיין היה מאוד קשה להחליט.
צְאוּ וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי אֶחָד. צריך להבין מאי 'צְאוּ' דקאמר להו ודי לומר 'רְאוּ מֶה עָשָׂה'? ונראה לי בס"ד הכונה אין אני מביא לכם הוכחה מאיש ישראל כדי שתאמרו אין זה חידוש כי ימצא בישראל חסידים שעושים מילי דחסידותא עשר ידות על חיובם וכי כולי עלמא להוו חסידים?! לכן אמר לו 'צְאוּ' לחוץ להתבונן באומה אחרת שהיא חוץ לאומה שלנו 'וּרְאוּ מֶה עָשָׂה נָכְרִי וְדָמָּא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ' כלומר שמו מורה שיש לו מדה טובה שצריך כל אדם להיות דומה לו בה ודמה לשון דמיון.
5. הדרשן נאחז במילה "צאו" ושואל את השאלה מדוע היו צריכים להשתמש במילה זו.
התשובה שנותן הדרשן מתקשרת אל הנוכרי ששמו דמא בן נתינה. ואומר צאו לחוץ להתבונן באומה אחרת שהיא חוץ לאומה שלנו. כלומר שיש גם נוכרים שמקיימים מצוות לא פחות מיהודים וזוהי הנקודה שלו להדגיש שגם הנוכרי כאן והוא מקיים מצוות ולא פחות מהיהודי.
יפהֱֱֱ!
