A. The motivations behind the actions of Pharaoh and the Meyaldot
(טז) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃
(16) and he said: ‘When ye do the office of a midwife to the Hebrew women, ye shall look upon the birthstool: if it be a son, then ye shall kill him; but if it be a daughter, then she shall live.’
(ג) אם בן הוא וגו' . לא היה מקפיד אלא על הזכרים, שאמרו לו אצטגניניו שעתיד להולד בן המושיע אותם:
(16) He was particular only about males, because his astrologists told him that a boy, who would redeem them would be born in the future.
(יז) וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
(17) But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt commanded them, but saved the men-children alive.
(כב) וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ (ס)
(22) And Pharaoh charged all his people, saying: ‘Every son that is born ye shall cast into the river, and every daughter ye shall save alive.’
(א) לכל עמו. אף עליהם גזר יום שנלד משה אמרו לו אצטגניניו היום נולד מושיען, ואין אנו יודעין אם ממצרים אם מישראל, ורואין אנו שסופו ללקות במים, לפיכך גזר אותו היום אף על המצרים, שנאמר כל הבן הילוד, ולא נאמר הילוד לעברים, והם לא היו יודעים שסופו ללקות על מי מריבה:
(22) all his people. He decreed even upon them. The day that Moses was born, his astrologers told him, "Their savior was born today, we don't know if he is of Egypt or of Israel, and we see that he is destined to be smitten with water." Therefore, he decreed on that day, even upon the Egyptians, as it says "every son that is born," and it does not say "every son that is born to the Hebrews." They did not know that he was destined to be smitten on account of the waters of Meribah.
B. How can we define yirah?
(יז) כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃ (יח) לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃
(17) If thou shalt say in thy heart: ‘These nations are more than I; how can I dispossess them?’ (18) thou shalt not be afraid of them; thou shalt well remember what the LORD thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא:
Birkat HaChodesh
May it be pleasing before You, Hashem our God and the God of our ancestors, to initiate this month upon us for goodness and blessing, and give us long life, a life of peace, a life of goodness, a life of blessing, a life of material comfort, a life of strength, a life that includes fear of heaven and fear of sin.
(ג) אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(3) Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.
C. How can we manifest yirah in our own actions?
(א) א. האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ונאמר את ה' אלהיך תירא: (ב) ב. והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו...
(1) It is a mitzvah to love and feel yirah for this honored and revered God, as [Deuteronomy 6:5] states: "Love Hashem your God with all you heart, and with all your soul, and with all your might" and, as [Deuteronomy 6:13] states: " You should feel yirah towards Hashem your God; and serve Him, and by His name swear." What is the path [to attain] love and yirah of Him? When a person contemplates His wondrous and great deeds and creations and appreciates His infinite wisdom that surpasses all comparison, he will immediately love, praise, and glorify [Him], yearning with tremendous desire to know [God's] great name, as David stated: "My soul thirsts for the Lord, for the living God" [Psalms 42:3]. (2) When he [continues] to reflect on these same matters, he will immediately recoil in fear, appreciating how he is a tiny, lowly, and dark creature, standing with his flimsy, limited, wisdom before He who is of perfect knowledge, as David stated: "When I see Your heavens, the work of Your fingers... [I wonder] what is man that You should recall Him" [Psalms 8:4-5]...
D. What do wisdom and yirah have to do with each other?
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
I acknowledge before you, enduring king, that you returned my soul to me with compassion; you inspire great loyalty. The beginning of wisdom is yirah of Hashem, good logic come to all those who do mitzvot. His praise stands forever. Bless the honored name, his kingship is forever.
(יז) רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ .אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה , אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח.
(17) ...Rabbi Elazar ben Azariah says: If there is no Torah, there is no common decency, if there is no common decency, there is no Torah. If there is no wisdom, there is no yirah; if there is no yirah, there is no wisdom. If there is no knowledge, there is no understanding; if there is no understanding, there is no knowledge. If there is no flour, there is no Torah; if there is no Torah, there is no flour.