(ח) רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
(8) Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א [מתורגם]
אבא סיקרא ראש הבריונים של ירושלים, בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי היה.
שלח לו [ריב"ז]: בו בצנעא אלי. בא.
אמר לו: עד מתי אתם עושים כך והורגים את כל העולם ברעב?
אמר לו [אבא סיקרא]: מה אעשה? אם אומר להם דבר, יהרגוני!
אמר לו: הראה לי תקנה שאצא, אפשר שתהיה הצלה מועטת.
אמר לו: עשה עצמך חולה, ויבואו כל העולם לשאול בשלומך, והבא דבר מסריח ושים אצלך, ויאמרו שמתת. ויכנסו אליך תלמידיך ולא יכנסו אליך אנשים אחרים, שלא ירגישו שאתה קל, שאנו יודעים שהחי קל מן המת. עשה כך.
נכנס בו ר' אליעזר מצד אחד ור' יהושע מצד אחר. כשבאו לפתוח [את שער העיר] ביקשו [שומרי העיר] לדקרו. אמר להם [ רש"י: אבא סיקרא] יאמרו : רבם דקרו! בקשו לדחפו, אמר להם: יאמרו רבם דחפו! פתחו לו את השער, יצא.
כשהגיע לשם, אמר: שלום עליך מלך, שלום עליך מלך!
אמר לו [אספסינוס]: נתחייבת שתי מיתות. אחת שאינני מלך וקראת לי מלך! ועוד אם מלך אני עד עכשיו, מדוע לא באת אלי?
אמר לו: שאמרת "לא מלך אני", אכן מלך אתה, שאם אינך מלך לא נמסרה ירושלים בידך, שכתוב: "והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י, לד) ואין אדיר אלא מלך, שכתוב: "והיה אדירו ממנו" (ירמיהו ל, כא), ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כה).
ושאמרת "אם מלך אני מדוע לא באת לפני עד עכשיו", בריונים שבנו לא הניחוני.
אמר לו [אספסינוס]: חבית של דבש ודרקון עליה, לא היו שוברים את החבית בשביל דרקון?
שתק [ריב"ז].
קרא רב יוסף ויש שאומר ר' עקיבא: "מֵשִׁ֧יב חֲכָמִ֛ים אָח֖וֹר וְדַעְתָּ֥ם יְשַׂכֵּֽל" [ישעיהו מד, כה] היה עליו לומר לו: לוקחים צבת, מסלקים את הדרקון והורגים אותו ואת החבית משאירים. [רש"י: כך היינו מצפים. אולי נוכל להם ולהוציאם ממנה, ותהיה העיר קיימת ונשלים עמך].
בינתיים בא שליח מרומי, אמר [לאספסינוס]: קום שמת הקיסר, ואומרים חשובי רומי להושיבך בראש. היה נעול נעל אחת, רצה לנעול השנייה ולא נכנסה, רצה להוציא השניה, לא יצאה.
אמר [לריב"ז]: מה זה? אמר לו: אל תצטער שמועה טובה באה לך, שכתוב: "שמועה טובה תדשן עצם" [משלי טו, ל]. אלא מה תקנתה? יביאו איש שאינו מישב דעתך ויעבור לפניך, שכתוב: "וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם" (משלי יז, כב) עשה כך ונכנסה [הרגל].
אמר לו: ומאחר חכם אתה כל כך, עד עכשיו מדוע לא באת לפני?
אמר לו: ולא אמרתי לך?
אמר לו: אני גם אמרתי לך!
אמר לו [אספסינוס]: אני הולך מכאן ואשלח איש אחר [במקומי] אלא בקש ממני דבר ואתן לך. אמר לו [ריב"ז]: תן לי יבנה מחכמיה, ושושלת של רבן גמליאל ורופא שירפא את רבי צדוק.
קרא עליו רב יוסף ויש שאומר רבי עקיבא: "משיב חכמים אחור ועצתם יסקל" (ישעיהו מד, כה). צריך היה לומר לו, לעזוב את ירושלים הפעם. והוא [ריב"ז] סבר: שמא את כל זה לא יעשה, וגם הצלה מועטת לא תהיה.
Abba Sikra, the head of the zealots of Jerusalem, was the son of Rabbi Yochanan Ben Zakai's sister. Rabbi Yochanan sent him a message, "Come privately to me." He came. Yochanan said to him, "Until when will you do this and kill the world with famine." He said to him, "What should I do? Since, if I say anything to them, they will kill me." He said to him,"Show me a solution for me, that I should get out; maybe there will be a small salvation from it." He said to him, "Act as if you are sick, and have everyone come and ask about you; and then bring something putrid and have it lay with you and they will say that you have died. And have your students bring you out and no other men should bring you out, so that we don't become aware that you are light, since they know that a living person is lighter than a dead one." He did this. Rabbi Eliezer carried him on one side and Rabbi Yehoshua on the other side. When they came to the opening, the zealot gate keepers wanted to stab him. They said to them, "The Romans will say, 'they stabbed their rabbi.'" Then they wanted to shake him. They said to them, "They will say, 'they shook their rabbi.'" They opened the gate. He went out.
When Rabban Yoḥanan ben Zakkai reached there, i.e., the Roman camp, he said: Greetings to you, the king; greetings to you, the king. Vespasian said to him: You are liable for two death penalties, one because I am not a king and yet you call me king, and furthermore, if I am a king, why didn’t you come to me until now?
Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to him: As for what you said about yourself: I am not a king, in truth, you are a king, if not now, then in the future....And as for what you said with your second comment: If I am a king why didn’t you come to me until now, there are zealots among us who did not allow us to do this....In the meantime, as they were talking, a messenger [feristaka] arrived from Rome, and said to him: Rise, for the emperor has died, and the noblemen of Rome plan to appoint you as their leader and make you the next emperor.
Vespasian then said to Rabban Yoḥanan ben Zakkai: I will be going to Rome to accept my new position, and I will send someone else in my place to continue besieging the city and waging war against it. But before I leave, ask something of me that I can give you. Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to him: Give me Yavne and its Sages and do not destroy it, and spare the dynasty of Rabban Gamliel, and lastly give me doctors to heal Rabbi Tzadok.
וּכְשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הִתְחִיל לִבְכּוֹת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ״נֵר יִשְׂרָאֵל, עַמּוּד הַיְּמִינִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק״, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה? אָמַר לָהֶם: אִילּוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתִי, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי אֵין כַּעֲסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי — אֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי — אֵין מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וַאֲנִי יָכוֹל לְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים וּלְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי בּוֹכֶה, וְעַכְשָׁיו שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתִי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁאִם כּוֹעֵס עָלַי — כַּעֲסוֹ כַּעַס עוֹלָם, וְאִם אוֹסְרֵנִי — אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאִם מְמִיתֵנִי — מִיתָתוֹ מִיתַת עוֹלָם, וְאֵינִי יָכוֹל לְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים וְלֹא לְשַׁחֲדוֹ בְּמָמוֹן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי שְׁנֵי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל גַּן עֵדֶן וְאַחַת שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מוֹלִיכִים אוֹתִי, וְלֹא אֶבְכֶּה?! אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם״. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: עַד כָּאן? אָמַר לָהֶם: וּלְוַאי, תֵּדְעוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אוֹמֵר: ״שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם״. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵּלִים מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה, וְהָכִינוּ כִּסֵּא לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁבָּא.
A similar story is told about Rabbi Eliezer’s mentor, Rabban Yoḥanan ben Zakkai: When Rabbi Yoḥanan ben Zakkai fell ill his students entered to visit him. When he saw them, he began to cry. His students said to him: Lamp of Israel, the right pillar, the mighty hammer, the man whose life’s work is the foundation of the future of the Jewish people, for what reason are you crying? With a life as complete as yours, what is upsetting you? He said to them: I cry in fear of heavenly judgment, as the judgment of the heavenly court is unlike the judgment of man. If they were leading me before a flesh and blood king whose life is temporal, who is here today and dead in the grave tomorrow; if he is angry with me, his anger is not eternal and, consequently, his punishment is not eternal; if he incarcerates me, his incarceration is not an eternal incarceration, as I might maintain my hope that I would ultimately be freed. If he kills me, his killing is not for eternity, as there is life after any death that he might decree. Moreover, I am able to appease him with words and even bribe him with money, and even so I would cry when standing before royal judgment. Now that they are leading me before the supreme King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who lives and endures forever and all time; if He is angry with me, His anger is eternal; if He incarcerates me, His incarceration is an eternal incarceration; and if He kills me, His killing is for eternity. I am unable to appease Him with words and bribe him with money. Moreover, but I have two paths before me, one of the Garden of Eden and one of Gehenna, and I do not know on which they are leading me; and will I not cry? His students said to him: Our teacher, bless us. He said to them: May it be His will that the fear of Heaven shall be upon you like the fear of flesh and blood. His students were puzzled and said: To that point and not beyond? Shouldn’t one fear God more? He said to them: Would that a person achieve that level of fear. Know that when one commits a transgression, he says to himself: I hope that no man will see me. If one is as concerned about avoiding shame before God as he is before man, he will never sin. The Gemara relates that at the time of his death, immediately beforehand, he said to them: Remove the vessels from the house and take them outside due to the ritual impurity that will be imparted by my corpse, which they would otherwise contract. And prepare a chair for Hezekiah, the King of Judea, who is coming from the upper world to accompany me.
וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֵּצֵ֣א ׀ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיַּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה שְׁמוֹנִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים׃