Bamidbar 8:1-4 Chumash 12 FO

(א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃ (ג) וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ד) וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ (פ)

Numbers 8:1-4

(1) The LORD spoke to Moses, saying: (2) Speak to Aaron and say to him, “When you mount the lamps, let the seven lamps give light at the front of the lampstand.” (3) Aaron did so; he mounted the lamps at the front of the lampstand, as the LORD had commanded Moses.— (4) Now this is how the lampstand was made: it was hammered work of gold, hammered from base to petal. According to the pattern that the LORD had shown Moses, so was the lampstand made.

רש"י על במדבר ח׳:ב׳:ב׳

בהעלתך. עַל שֵׁם שֶׁהַלַּהַב עוֹלֶה, כָּתוּב בְּהַדְלָקָתָן לְשׁוֹן עֲלִיָּה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ"א), וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שֶׁמַּעֲלָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב (ספרי):

Rashi on Numbers 8:2:2

בהעלתך lit., WHEN THOU MAKEST [THE LIGHTS] RISE — Because the flame rises upwards (עולה), an expression denoting “ascending” is used of kindling them (the lights), implying that one must kindle them until the light ascends of itself (Shabbat 21a). — Furthermore our Rabbis derived from here (from the expression בהעלתך) that there was a step in front of the candelabrum upon which the priest stood while preparing the lights (Sifrei Bamidbar 59).

רש"י על במדבר ח׳:ב׳:א׳

בהעלתך. לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשָׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת (עי' תנחומא):

Rashi on Numbers 8:2:1

בהעלתך WHEN THOU LIGHTEST [THE LAMPS] — Why is the section treating of the candelabrum put in juxtaposition with the section dealing with the offerings of the princes? Because when Aaron saw the dedication offerings of the princes, he felt distressed because neither he nor his tribe was with them in the dedication, whereupon the Holy One, blessed be He, said to him, “By your life! Your part is of greater importance than theirs, for you will kindle and set in order the lamps” (cf. Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 5; see also Nachmanides).

רש"י על במדבר ח׳:ב׳:ג׳

אל מול פני המנורה. אֶל מוּל נֵר הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵינוֹ בַקָּנִים אֶלָּא בְּגוּף שֶׁל מְנוֹרָה (עי' מנחות צ"ח):

Rashi on Numbers 8:2:3

אל מול פני המנורה OVER AGAINST THE CANDLESTICK — i.e. over against the central lamp which is not on one of the branches, like the others, but on the body (the central shaft) of the candelabrum itself (cf. Menachot 98b).

רש"י על במדבר ח׳:ב׳:ד׳

יאירו שבעת הנרות. שִׁשָּׁה שֶׁעַל שֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שְׁלֹשָׁה הַמִּזְרָחִיִּים פּוֹנִים לְמוּל הָאֶמְצָעִי — הַפְּתִילוֹת שֶׁבָּהֶן — וְכֵן שְׁלֹשָׁה הַמַּעֲרָבִיִּים רָאשֵׁי הַפְּתִילוֹת לְמוּל הָאֶמְצָעִי, וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ (עי' תנחומא):

Rashi on Numbers 8:2:4

יאירו שבעת הנרות SHALL THE SEVEN LAMPS GIVE LIGHT — the seven lamps: this central lamp itself which naturally gave light over against the shaft (the פני המנורה) and the six lamps which were on the six branches, viz., the three on the east side of the central shaft should have their wicks turned towards the central one, and similarly the three on the west should have the ends of their wicks turned towards the central one (cf. Sifrei Bamidbar 59). And why was this? In order that people should not say: He (God) is in need of its (the candlestick’s) light (cf. Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 5).

רמב"ן על במדבר ח׳:ב׳:א׳

(א) בהעלתך "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה. ולא נתברר לי, למה ניחמו בהדלקת הנרות, ולא ניחמו בקטורת בקר וערב, ששיבחו בו הכתוב (דברים לג י): "ישימו קטורה באפך", ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו? ועוד: מה טעם לחלישות הדעת הזו? והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים! ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח - גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה! אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.... והנה, דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר החורבן בגלותנו.

Ramban on Numbers 8:2:1

...

רש"י על במדבר ח׳:ד׳:ב׳

מקשה. ..עֶשֶׁת שֶׁל כִּכַּר זָהָב הָיְתָה, וּמַקִּישׁ בְּקֻרְנָס, וְחוֹתֵךְ בְּכַשִּׁיל, לְפַשֵּׁט אֵבָרֶיהָ כְּתִקְנָן, וְלֹא נַעֲשֵׂית אֵבָרִים אֵבָרִים עַ"יְ חִבּוּר (עי' ספרא):

Rashi on Numbers 8:4:2

מקשה means batediz in O. F., — [English = beaten], an expression of the same meaning as in (Daniel 5:6) “[and his feet] knocked (נקשן) one against another”. There was a block weighing a talent of gold and he (who made the candlestick) beat it with the hammer, and cut away with a chisel in order that its branches might be made to spread out as they should do, and it was not formed of separate pieces made into a whole by joining them together.

רש"י על במדבר ח׳:ד׳:ד׳

עד ירכה עד פרחה. כְּלוֹמַר גּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל הַתָּלוּי בָּהּ:

Rashi on Numbers 8:4:4

עד ירכה עד פרחה — This phrase means as much as: the whole body of the candlestick and everything attached to it.

רש"י על במדבר ח׳:ד׳:א׳

וזה מעשה המנרה. שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּבָּ"ה בְּאֶצְבַּע, לְפִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְזֶה":

Rashi on Numbers 8:4:1

וזה מעשה המנרה AND THIS IS THE WORK OF THE CANDLESTICK — “This” — we may gather that the Holy One, blessed be He, showed it to him (Moses) with His finger, because he was puzzled by it (how to construct it); and that is why it states, “this is [the construction of the candlestick]” (Sifrei Bamidbar 61; Menachot 29a).

רש"י על במדבר ח׳:ד׳:ח׳

כן עשה את המנרה. מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ; וּמִ"אַ, עַל יְדֵי הַקָּבָּ"ה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ (תנחומא):

Rashi on Numbers 8:4:8

כן עשה את המנורה SO HE MADE THE CANDELABRUM — “he” means, the one who made it (not Moses, as might be assumed from the wording of the text; the subject is suppressed and it means no more than: so was the candlestick made). A Midrashic explanation is: By the instrumentality of the Holy One, blessed be He, it was made of itself (according to this the subject is “God” who is mentioned immediately before) (Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 3; cf. Rashi on Exodus 25:31).

שפתי חכמים, במדבר ח׳:ד׳:ז׳

מי שעשאה. ר"ל מי שעשה את כל הכלים, והוא בצלאל:

Siftei Chakhamim, Numbers 8:4:7

The one who made it. Meaning the one who made all of the utensils; this was Betzalel.

שפתי חכמים, במדבר ח׳:ג׳:א׳

להגיד שבחו. ויעש כן אהרן ל"ל, וכי תעלה על דעתך שלא עשה מה שצוה השם ע"י משה?

Siftei Chakhamim, Numbers 8:3:1

To indicate his virtue. For if not so, why is it necessary to write “Aharon did so”? Would one think that he did not do what Hashem commanded him through Moshe? Even though we would know on our own that he fulfilled Hashem’s command, nonetheless, it is great matter and therefore the Torah attests to his righteousness, as it does in similar cases. One may inquire: why does it repeat “towards the face of the menorah he lit”? It appears that Rashi explains (v. 2) [that the lamps were directed] “towards the middle” so that one not say that He requires the light. Rather it is in order to elevate you above the nations, as the Midrash says “all the time that the lamps are lit, you will rule over the nations.” Even though the Rabbis say that Yisroel only received the Torah in order that no nation would rule over them, as it is stated “חרות (engraved) on the Tablets” (Shemos 32:16) do not read חרות (engraved) rather חירות (free). If so, why was the menorah needed? The answer is: Due to the severity of the sin of the golden calf which Aharon made, the nations would rule, as the Torah states “I had said, ‘You are godlike beings…’” (Tehillim 82:6). This was Aharon’s virtue, that he did not deviate from lighting opposite [the face of the menorah], even though doing so recalled his sin, which made the menorah necessary. R. Yaakov Triosh.

רש"י על במדבר ח׳:ג׳:א׳

ויעש כן אהרן. לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא שִׁנָּה (ספרי):

Rashi on Numbers 8:3:1

ויעש כן אהרן AND AARON DID SO — This is stated in order to tell the praise of Aaron — that he did not deviate [from G-d's command] (cf. Sifrei Bamidbar 60).

רמב"ן על במדבר ח׳:ג׳:א׳

ויעש כן אהרן לומר שהוא היה המדליק אותן כל ימיו ואע"פ שהמצוה כשרה בבניו כמו שנאמר (שמות כז כא) יערוך אותו אהרן ובניו אבל היה הוא מזדרז במצוה הגדולה הזאת

Ramban on Numbers 8:3:1

1. And the reason why it says AND AARON DID SO - to teach us that he was the one who lit the candles his whole life. And even though it can be done by anyone of his kids, as it says (Exodus 27:21) "it (the lights) shall be done by Aaron AND his kids" he was quick to do this amazing big Mitzva, which is signaling to higher place, and hidden mystery.

אור החיים על במדבר ח׳:ג׳:א׳

ויעש כן וגו' כאשר וגו'. רמז באומרו כאשר צוה וגו' להודיע שבחו של אהרן, כי מה שעשה אהרן לא עשאו לצד המעלה והכבוד אשר האמיר אותו ה' אלא לצד עשות מצות ה', על דרך אומרו (תהלים מ) לעשות רצונך אלהי חפצתי:

Or HaChaim on Numbers 8:3:1

ויעש כן אהרון, Aaron did so, etc. Why did the Torah have to write again אל מול פני המנורה, seeing this was already implied in the words: "Aaron did so?" The words: as G'd had commanded," are also superfluous as they are part of the line "Aaron did so." Perhaps we can explain this as follows: The words ויעש כן refer to the dismantling of the candlestick, i.e. the removal of its lamps. The Torah added the words כאשר צוה ה׳, to tell us that he cleaned the lamps so that the whole candlestick should be as new. This would justify what the Midrash had called the inaugural aspect of the cleaning of the candlestick. The reason the Torah adds the words אל מול פני המנורה is to tell us that Aaron kept to the sequence as he had been instructed, i.e. that the cleaning proceeded towards the centre lamp and not from right to left or from left to right. [Compare Yuma 33 for a full discussion of that procedure. Ed.] The reason the Torah wrote כאשר צוה, was to inform us that contrary to the fact that Aaron had received G'd's command during the daylight hours so that I might have expected him to carry it out during daylight hours, he did so at the time concerning which G'd commanded it, i.e. in the evening. Although we have said that the נר מערבי was lit by day, on occasion, this occurred rarely and always signified that Israel was out of favour, else that light would not have gone out prematurely. As long as Aaron was alive this never happened. The words also imply a compliment for Aaron. Whatever Aaron did he did not do in order to be viewed as distinguished but he did so purely in order to fulfil G'd's command.