מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד
מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא.
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ:
The mitzvah of the willow branches: how is it performed?
There was a place below Jerusalem called Moza. They went down there and gathered large amounts of willow branches, and then they came and stood them up at the sides of the altar, and their tops were bent over the altar. They then sounded a teki’ah [long blast], a teru’ah [staccato blast] and again a teki’ah.
Every day they went round the altar once, saying, “Ana A-donai Hoshiah Na; Ana A-donai Hatzlichah Na. O Lord, save us, O Lord, make us prosper” Rabbi Yehudah said: “Ani Vaho, Hoshiah Na.”
On that day [i.e. the 7th day, Hoshanah Rabbah] they went round the altar seven times. When they departed, what did they say? “O altar, beauty is to you! O altar, beauty is to you!” Rabbi Eliezer said: “To the Lord and to you, O altar; to the Lord and to you, O altar.”
נוהגים להעלות ספר תורה על [הבימה] ולהקיפה פעם א' בכל יום ובשביעי מקיפים אותה ז' פעמים זכר למקדש:
It is our custom to lift the Torah scroll onto the bimah and to circle around it one time every day. On the seventh day, we circle around it seven times as a remembrance of the Temple.
(א) ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' - שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה ל"א) שהשיב הקב"ה לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו':
"...Torah scroll onto the bimah and to circle around it etc." for it is what remains for us instead of the altar, as it says in the Talmud that the Holy Blessed One said to our Patriarch Abraham: "Whenever you descendants declare before Me the order of the sacrifices, it will be to Me as if they offered sacrifices to Me."
ההקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אף על פי שאין עליה ספר תורה, דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה
מיהו אותם בני אדם שאין הולכים לבית הכנסת מחמת אונס ומניחים כסא אחד מן הבית ומקיפים אותו אין זה כלום דאין זה נחשב "תיבה"
ועם כל זה נראה לי- מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת יניח כסא בביתו ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה, והשם יתברך ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים:
Regarding the hakafot (circuits) with a lulav during each day of the holiday of Sukkot: one may encircle the teivah (Torah reading table) in the synagogue even if there is no Torah scroll upon it, for not placing a Torah scroll on the table does not prevent any aspect of the hakafot (circuits). This is because the essential component, according to Kabbalah, is the teivah itself.
However, those who do not go to the synagogue due to causes outside of their control and take one of their household chairs and encircle it - that is nothing, for that is not considered a teivah.
All that being said, it seems to me that one who is sick, and/or it is not possible for them to circle around the teivah in the synagogue should take a household chair and place upon it a book of the Tanakh, and circle around it, in order to not miss out on the mitzvah of hakafah (circuit), and the Blessed One, in Mercy, will not withhold good from those who walk in righteousness.