דפנות הסוכה דקים הם. את שיחתם של היושבים בה ושירתם שומעים גם המתהלכים בדרך וגם מי שנמצאים בסוכות שכנות. קל להריח את התבשילים ולשמוע את פסיעות המתקרבים. אין זה פלא שבחג הסוכות דווקא אנו מצווים להזמין אורחים לסוכה, לחלוק אִתם את מטעמינו ולשהות עִמם באותו בית שמחוץ לבית (מתוך בזמן).
דף זה מלווה את השיעור על התפתחותו של חג הסוכות ועל מנהג הזמנת האושפיזין, וכיום גם האושפיזות. ויש רעיונות.
(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ (ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
(1) The LORD appeared to him by the terebinths of Mamre; he was sitting at the entrance of the tent as the day grew hot. (2) Looking up, he saw three men standing near him. As soon as he saw them, he ran from the entrance of the tent to greet them and, bowing to the ground,
***
מצוות הכנסת אורחים היא אחת מששת הדברים שעליהם נאמר ש"אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא" (בבלי שבת קכז, ע"א). חכמי התלמוד דנים בגדולתה של מצווה זו ואומרים:
תלמוד בבלי, מסכת שבת קכז, ע"א
אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש [...]
ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש [...]
אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: "וַיֹּאמַר אדני אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" וגו' (בראשית יח, ג)
***
זוהר, חלק ג קג, ע"ב (בתרגומו של ישעיה תשבי ובדילוגים)
בוא וראה: בשעה שאדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורסת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדורם עמו.
אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), "שבעת ימים" כתוב, ולא בשבעת ימים. [...] וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באושפיזים אלה השרוים עמו.
ואמר רבי אבא, כתוב "בסכות תשבו שבעת ימים", ואחר כך "יֵשְׁבוּ בסכות"; בראשונה: "תֵּשְׁבוּ" ואחר כך: "יֵשְׁבוּ". אלא הראשון לאושפיזים, השני לבני עולם.
הראשון לאושפיזים. כמו שרב המנונא סבא, כשהיה נכנס לסוכה, היה שמח ועמד על פתח הסוכה מבפנים ואמר: נזמן לאושפיזים, נסדר השולחן; ועמד על רגליו ומברך ואומר: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", שבו, אושפיזים עליונים, שבו! שבו, אושפיזי האמונה, בו! הרים ידיו ומח ואמר: אשרי חלקנו, אשרי חלקם של ישראל, שכתוב: "כִּי חֵלֶק יהוה עַמּוֹ" וגו' (דברים לב, ט). והיה יושב.
השני לבני העולם: שמי שיש לו חלק בעם ובארץ הקדושה יושב בצל האמונה לקבל אושפיזים ולשלוח בעולם הזה ובעולם הבא. ועם כל זה צריך לשמח עניים.
מה הטעם? משום שחלקם של האושפיזים ההם שזימן לעניים הוא. ומי שיושב בצל זה של האמונה ומזמן אושפיזים עליונים אלה, אושפיזי אמונה ואינו נותן להם חלקם -- כולם קמים ממנו ואומרים "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן" (משלי כג, ו). נמצא שאותו שולחן שערך שלו הוא ולא של הקדוש ברוך הוא [...] אוי לו לאותו אדם בשעה שאוזשפיזי אמונה אלו קמים משולחנו.
ואמר רבי אבא: אברהם כל ימיו היה עומד בפרשת דרכים לזמן אורחים ולערוך להם שולחנות; עכשיו, שמזמנים אותו וכל הצדיקים ודוד המלך ואין נותנים להם חלקם -- אברהם קם מן השולחן [...] וכולם קמים אחריו.
(ישעיה תשבי, משנת הזוהר, ב, תקנ"ח-תקנ"ט)
מתוך סדר הזמנת האושפיזין |
עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. |
*** |
תרגום: היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העילאית בצילו של הקדוש ברוך הוא. |
מצוטט מתוך ויקיפידיה בעברית
***
האושפיזין המסורתיים לפי הסדר המקובל בחסידות ובעדות המזרח (לפי סדר הספירות)
ביום הראשון: אברהם
ביום השני: יצחק
ביום השלישי: יעקב
ביום הרביעי: משה
ביום החמישי: אהרון
ביום הששי: יוסף
ביום השביעי: דוד
(יש המונים לפי סדר הדורות ועל כן יוסף יבוא לפני משה)
***
אושפיזות
אני זוכרת שמאז שלמדתי על מנהג האושפיזין הטריד אותי שאין ביניהם נשים. אבל רק אחרי כמה שנים הבנתי שהדבר הוא בידינו -- שנוכל להוסיף אושפיזות לאושפיזין המסורתיים. אבל מי הן האושפיזות? מי יהיו הנשים הקדמוניות וה"עילאיות", כלשון ספר הזוהר שיבואו לסוכתנו?
בעוד ששבעת האושפיזין הגברים הם קבועים (אם כי, תמיד נוכל להוסיף עליהם), זהות האושפיזות אינה קבועה, אדרבה בחירתן מעודדת חשיבה יצירתית ומרתקת. להלן קישורית לכמה הצעות שהוצעו בעניין זהות האושפיזות:
https://www.dalia-marx.com/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA
***
סדר אושפיזין ואושפיזות
תוכלו לקבל השראה כאן: https://32d7559f-dd9d-4828-826c-36d45cd5efa3.filesusr.com/ugd/5044d6_6aa66872132e4cda8852f99ce33245f9.pdf
הבית האחרון של "שלומית בונה סוכה" של נעמי שמר מתאר את מצוות האושפיזין והכנסת האורחים בטוהרתה. השיר נצרב בתודעה הישראלית כביטוי מזוקק של חג הסוכות. ומי ייתן שבקרוב נוכל לאשפז ולהתאשפז בבתינו ובסוכותינו וחס וחלילה לא נזדקק לאשפוז בבתי חולים.
אנסמבל ניגונים ביצירה המקורית שלהם להזמנת האושפיזין והאושפיזות
סדר אושפיזין ואושפיזות מתוך סידור תפילת האדם
אושפיזין בימי קורונה, חיבר הרב אלן הנקין:
Rabbi Rabbi Alan Henkin, Ushpizin for time of Pandemic:
- Moses who persuaded the Israelite slaves to shelter in place while the plague of the Death of the First-born ravaged Egypt;
- Physician Abraham Catalano who in 1631 at the height of the bubonic plague wrote his eyewitness account Olam Hafuch(An Upside-Down World);
- Rabbi Akiva Eger, who wrote movingly about the cholera pandemic of the 1830s;
- Rabbi Israel Salanter, who during another cholera epidemic in 1848 permitted people feeling weak to eat on Yom Kippur, going so far as to make blessings and eat cakes himself;
- Rabbi Moise Berg of Albuquerque’s Congregation Albert who helped that city cope with the Spanish Flu pandemic of 1918;
- Dr. Jonas Salk who led the effort to develop the polio vaccine in the 1940s and 1950s;
- and Dr. Charlotte Friend, who in the 1950s and 1960s proved that some cancers were caused by viruses.
***
ומי האושפיז/ה שלך??
הרב אלן הנקין: אושפיזין לימי מגפה עולמית
1. משה רבנו ששכנע את עם העבדים, בני ישראל במצרים למצוא מחסה בעת מגפת מכת בכורות במצרים
2. אברהם קטלאנו הרופא שבשנת 1631 שתיעד את המגפה בעירו פדואה בספרו "עולם הפוך"
3. רבי עקיבא איגר, שתיאר את מגפת הכולרה בשנת 1830.
4. רבי ישראל סלנטר, שבעת של מגפת הכולרה בשנת 1848, נתן לאנשים שנחלשו מהמחלה היתר לאכול ביום הכיפורים, ואף אכל בעצמו
5. רבי מוישה ברג מקהילת אלברט באלבקורקי, שהתמודד בגבורה עם קהילתו לנוכח המגפה הספרדית בשנת 1918
6. ד"ר יונה סאלק, שהוביל את המאמץ המחקרי לפתח תרופה למחלת הפוליו בשנות ה40 וה50.
7. ד"ר שרלוטה פרינד שהוכיחה שכמה מסוגי הסרטן נגרמים על ידי וירוסים (שנות ה50 וה60).