פתיחה - סיפור רב חסדא (המורה) ורמי בר חמא (התלמיד)
אמר לו רב חסדא לרמי בר חמא:' לא הוית גבן באורתא בתחומא, דאיבעיא לן מילי מעלייתא' אמר: 'מאי מילי מעלייתא?' א"ל: 'הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך?'
בירור המקרה המדובר
היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר - זה לא נהנה וזה לא חסר!
אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר - זה נהנה וזה חסר!
לא צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר. מאי מצי אמר ליה מאי חסרתיך? או דלמא מצי אמר הא איתהנית!
המשך הסיפור
א"ל: 'מתניתין היא!'
'הי מתניתין?'
א"ל:' לכי תשמש לי'.
שקל סודריה כרך ליה
א"ל:' אם נהנית משלמת מה שנהנית'
הערה/ביקורת על דברי רמי בר חמא
אמר רבא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה דאע"ג דלא דמי למתניתין קבלה מיניה האי זה נהנה וזה חסר והאי זה נהנה וזה לא חסר הוא!!
דחיית הביקורת - בירור שיטתו של רמי בר חמא
ורמי בר חמא? סתם פירות ברשות הרבים אפקורי מפקר להו.
ניסיונות להוכיח ולברר מה הדין במקרה של זה נהנה וזה לא חסר על פי תקדימים תנאיים
ניסיון 1 מתוך הרישא של משנה, בבא בתרא פרק א' משנה ג':
תנן: "המקיף חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו"
הא רביעית מחייבין אותו שמא מינה זה נהנה וזה לא חסר חייב.
דחיית הניסיון
שאני התם, דאמר ליה את גרמת לי הקיפא יתירא.
ניסיון 2 מתוך הסיפא של משנה, בבא בתרא פרק א' משנה ג':
תא שמע:" א"ר יוסי אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל"
טעמא דגדר ניקף! הא מקיף - פטור. ש"מ - זה נהנה וזה לא חסר פטור!
דחיית הניסיון
שאני התם, דאמר ליה לדידי סגי לי בנטירא בר זוזא.
ניסיון 3 מתוך
ת"ש:" הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו"
יציאותיו הוא דמחייב ליה בעל הבית, הא שכרו לא. ש"מ - זה נהנה וזה לא חסר פטור! שאני התם, דביתא לעלייה משתעבד.
ת"ש:" רבי יהודה אומר אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר" ש"מ - זה נהנה וזה לא חסר חייב.
שאני התם, משום שחרוריתא דאשייתא.