Assignment 2: Whose Responsibility Was the Mission?

(א) וַיְדַבֵּ֥ר יהוה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

(ב) שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃

(ג) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יהוה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃

לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ.

אִם תִּרְצֶה, שְׁלַח.

לְפִי שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ,

"נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ,"

כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר,

"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" וְגוֹ' (דברים א). וּמֹשֶׁה נִמְלַךְ בִּשְׁכִינָה.

אָמַר,

"אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא טוֹבָה,

שֶׁנֶּאֱמַר, 'אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם' וְגוֹ' (שמות פרק ג).

חַיֵּיהֶם, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם

לִטְעוֹת בְּדִבְרֵי מְרַגְּלִים,

לְמַעַן לֹא יִירָשׁוּהָ!" (תנחומא):

(בַּמִּדְבָּר פֶּרֶק יג פָּסוּק ב:)

"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" -

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ,

"שְׁלַח לְךָ - מִדַּעְתְּךָ.

וְכִי אָדָם זֶה בּוֹרֵר חֵלֶק רַע לְעַצְמוֹ?!

וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (דְּבָרִים פֶּרֶק א פָּסוּק כג), "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר" -

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ,

"בְּעֵינַי, וְלֹא בְּעֵינָיו שֶׁל מָקוֹם."

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים -

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים,"

לֹא הָיְתָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלְכוּ. לָמָּה?

שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

שֶׁנֶּאֱמַר,

"כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה" (דברים ח, ז).

וְעַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם אָמַר לָהֶם,

"וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם (וּֽלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ") (שמות ג, ח).

וְהַכָּתוּב אוֹמֵר,

"וַיהוה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" (שם יג, כא).

וּמַה הוּא אָמַר "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים?"

אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הֵן בִּקְּשׁוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ.

שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַתְּחוּמִים,

אָמַר לָהֶם מׁשֶׁה,

"רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ - עֲלֵה רֵשׁ," וְגוֹ' (דברים א, כא).

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה,

נִתְקָרְבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מֹשֶׁה,

שֶׁנֶּאֱמַר,

"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" (שם פסוק כב).

... וְהֵם אָמְרוּ,

"נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ" (דברים א, כב),

שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ ...

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

מָשָׁל לְמַה יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין?

לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן לִבְנוֹ אִשָּׁה נָאָה

בַּת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה.

אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ,

"זִמַּנְתִּי לְךָ אִשָּׁה נָאָה בַּת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ בָּעוֹלָם!"

אָמַר לוֹ הַבֵּן,

אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ,

שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין בְּאָבִיו.

מִיָּד, הֻקְשָׁה הַדָּבָר וְהֵרָע לְאָבִיו.

אָמַר אָבִיו,

"מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אוֹמַר לוֹ, אֵינִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ,

עַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר,

'כְּעוּרָה הִיא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לְהַרְאוֹתָהּ.'"

לַסּוֹף אָמַר לֵיהּ,

"רְאֵה אוֹתָהּ, וְתֵדַע שֶׁלֹּא כִּזַּבְתִּי לְךָ.

וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ בִּי,

קוֹנָם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ,

אֶלָּא לְבִנְךָ אֲנִי נוֹתְנָ"הּ!"

וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל,

"טוֹבָה הָאָרֶץ,"

וְלֹא הֶאֱמִינוּ,

אֶלָּא אָמְרוּ, "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ."

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

"אִם מְעַכֵּב אֲנִי עֲלֵיהֶם,

הֵם אוֹמְרִים, 'לֹא טוֹבָה הָאָרֶץ, וּלְכָךְ לֹא הֶרְאָה אוֹתָהּ לָנוּ.'

אֶלָּא יִרְאוּ אוֹתָהּ,

וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נִכְנָס לְתוֹכָהּ,

אֶלָּא לִבְנֵיהֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר, 'אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם.'

וְאוֹמֵר,

"וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה הֵם יָבוֹאוּ" וְגוֹ'.

כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה, "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ,"

הִתְחִיל מֹשֶׁה עוֹמֵד וְתוֹהֶא,

אָמַר, 'אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'

הָלַךְ מֹשֶׁה וְנִמְלַךְ.

וְאָמַר לֵיהּ, "כָּךְ וְכָךְ בָּנֶיךָ מְבַקְּשִׁים."

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

"מֹשֶׁה, אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם!

עַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם הִלְעִיגוּ לִי,

שֶׁנֶּאֱמַר,

'זוֹ לַעְגָם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם' (הושע ז, טז), לְמוּדִים הֵם בְּכָךְ.

לְכָךְ אֵינִי צָרִיךְ,

שֶׁהֲרֵי כְּתִיב,

'יָדַע מַה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא' וְגוֹ' (דניאל ב, כב).

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

"יוֹדֵעַ אֲנִי מַה הֵן אוֹמְרִים,

אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ,

'שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים,'

לְךָ, לְעַצְמְךָ.

מִנַּיִן?

שֶׁכֵּן כְּתִיב,

"אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ."