What is Halacha L'Moshe MiSinai?
(ו) מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו. אמר נחום הלבלר, מקבל אני מרבי מיאשא, שקבל מאבא, שקבל מן הזוגות, שקבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חטין; אם עשאן גרן אחת, נותן פאה אחת. שתי גרנות, נותן שתי פאות.
(6) It happened that Rabbi Shimon of Mitzpah sowed [and came] before Rabban Gamliel, and they went up to the Chamber of Hewn Stone [meeting place of the Great Sanhedrin] and they asked. Nachum the clerk said: I have received it from Rabbi Meyasha, who received it from [his] father, who received it from the Zugot [pairs of leading Sages from the earliest years of the Tannaitic period], who received it from the Prophets, [as a] Law of Moshe from Sinai: in [a case of] one who sows his field with two kinds of wheat - if he makes them into one granary, he gives one Peah; if two granaries, two Peot.
(ז) אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע.
(7) Rabbi Yehoshua said: I have a tradition from Rabbi Yochanan the son of Zakkai, who heard it from his teacher, and his teacher from his teacher - a law to Moses from Sinai! - that Eliyahu will not come to declare people pure or impure, to distance [i.e. make impure] people or to bring [into purity those who are declared impure], but rather to distance those who were brought near by force, and to bring close those who were distanced by force.
(ג) ...צא ואמר להם אל תחושו למנינכם, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני, שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
(3) ...Go forth and tell them, 'Think nothing of your vote! I have a received tradition from Rabban Yochanan ben Zakkai, who heard it from his rabbi, and his rabbi from his rabbi, up to the law of Moshe from Sinai, that Ammon and Moab tithe the tithes for the poor during the Seventh.'"
ואמר רב חננאל אמר רב תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני אמר אביי מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום התפר.
And Rav Hananel said, Rav said The underside of the phylacteries is a law to Moses from Sinai. Abaye said The rim of the phylacteries[through which the strap passes] is a law to Moses from Sinai. And Abaye said The shin of phylacteries is a law to Moses from Sinai, and the groove must reach to the place of the stitches.
אבא שאול אומר ערבי שתים אחת ללולב ואחת למקדש ורבנן למקדש מנא להו הלכתא גמירי להו דא"ר אסי א"ר יוחנן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני.
Abba Shaul says: "willows" [in the plural means] two, one for the lulav and one for the Temple. And the rabbis from where to they derive [the law of the willow] for the Temple? They learned a received tradition; for R. Asi said in the name of R. Yohanan, the laws of ten plants, the aravah and the water libation—are all a halakhah from Moses from Sinai.
תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא, מז) בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו שמונה עשרה טרפות שנאמרו למשה מסיני ותו ליכא והא איכא.
For a Tanna of the school of R. Ishmael expounded: The verse: These are the living things which ye may eat, indicates that the Holy One, blessed be He, took hold of one of each species of animal, showed it to Moses and said to him, ‘This you may eat and this you may not eat’.
Was it actually given to Moshe?
ברטנורה ידים ד:ג
לאו דוקא. דאין זה מן התורה, אלא כאילו היא הלכה למשה מסיני. מיהו בתוספתא משמע דהלכה למשה מסיני ממש קאמר.
Bartenura Yadayim 4:3
Not necessarily. That this is not from the Torah, rather it is like it was a Halacha L'Moshe MiSinai. However, in the Tosefta it implies it is a Halacha L'Moshe MiSinai exactly as it says.
(ז) ...צא אמור להן אל תחושו למנייניכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי שקיבל מן הזוגות והזוגות מן הנביאים ממשה הלכה <למשה> מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
Go forth, tell them, 'Think nothing of your vote! This is how I received it from Rabban Yochanan ben Zakkai that receieved it from the Zugot, and the Zugot from the Neviim, from Moshe, it is a Halacha attributed to Moshe at Sinai that Ammon and Moab tithe the tithes for the poor during the Seventh.
(ג) ...צא ואמר להם אל תחושו למנינכם, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני, שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
(3) ...Go forth and tell them, 'Think nothing of your vote! I have a received tradition from Rabban Yochanan ben Zakkai, who heard it from his rabbi, and his rabbi from his rabbi, up to the law of Moshe from Sinai, that Ammon and Moab tithe the tithes for the poor during the Seventh.'"
וזה ענין מה שאמרו קרא אסמכתא בעלמא בכ"מ שיזכרוהו ואני אכלול בכאן רוב הדינין שנאמר בהן הלכה למשה מסיני ואפשר שיהיה הכל (ג) ויתבאר לך אמיתת מה שאמרתי שאין מהם אפי' אחת שהוציאוהו בדרך סברא ואי אפשר לסמוך אותה לפסוק אלא על דרך אסמכתא כמו שבארנו ולא מצאנו לעולם שחקרו בהן סברות או הביאו עליהם ראיות אלא לקחום מפי משה כמו שצוה אותו הקדוש ברוך הוא. [חצי] לוג שמן לתודה ורביעית (יין) [שמן] לנזיר י"א ימים שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני....
If Halacha L'Moshe MiSinai is not always literal, then what did Moshe recieve from God on Har Sinai?
(כז) וַיֹּ֤אמֶר יי אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
(27) And the LORD said unto Moses: ‘Write thou these words, for after the tenor of these words I have made a covenant with thee and with Israel.’
(כז) את הדברים האלה. ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה:
But you are not permitted to write down the Oral Torah.
דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כתיב (שמות לד, כז) כתוב לך את הדברים האלה וכתיב (שמות לד, כז) כי ע"פ הדברים האלה הא כיצד דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב דבי רבי ישמעאל תנא אלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות
R. Judah b. Nahmani the public orator of R. Simeon b. Lakish discoursed as follows: It is written, Write thou these words, and it is written, For according to the mouth of these words. 'What are we to make of this? — It means: The words which are written you are not at liberty to say by heart, and the words transmitted orally you are not at liberty to recite from writing. A Tanna of the school of R. Ishmael taught: [It is written] These: these thou may write, but you may not write halachot.
We know that Moshe received some sort of Oral Torah, the question now becomes how much did he receive?
Position #1: He received the entire tradition and interpretation.
(א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
(1) Moshe received the Torah from Sinai and transmitted it to Yehoshua, and Yehoshua to the Elders, and the Elders to the Prophets, and the Prophets transmitted it to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be deliberate in judgment, raise up many disciples and make a fence for the Torah.
וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד, יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני:
R. Levi b. Hamma also said in the name of R. Simeon b. Lakish : What means that which is written, "And I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them" (Exod. xxiv. 12)? "Tables of stone," i.e. the Decalogue: "law," i.e. the Pentateuch; "commandment," i.e. the Mishnah ; "which I have written," i.e. the Prophets and Hagiographa; "that thou mayest teach them," i.e. the Gemara. The verse teaches that all of them were given to Moses on Sinai.
חגיגה א:ח
אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני
רבו כבר נאמר למשה בסיני ירושלמי
Yerushalmi Hagiga 1:8
Even that which a seasoned student will declare before his teacher was already said to Moshe at Sinai.
(א) כשבא הקב"ה ליתן את התורה אמר למשה על סדר המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו.
When God gave the Torah he said to Moshe the order of the readings, and the mishna, and the Aggada, and the Gemara, as it says, and God told him all of these things, even what a seasoned student will ask to his Teacher.
רש"י ויקרא כה:א ד"ה בהר
בהר סיני - מה ענין שמיטה אצל הר סיני,
והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים
Rashi Vayikra 25:1 s.v. ּּּBehar
What is the relevance of shemittah to Har Sinai? And weren’t all of the mitzvot said at Sinai?! Rather, just as shemittah was said with its principles and details at Sinai, so too were all mitzvot said with their details at Sinai. This is how it is taught in Torat Kohanim.
רמב׳ם: הקדמה למשנה תורה
כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו. שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב. והמצוה זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה. ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה
Rambam: Introduction to Mishneh Torah
All of the mitzvot which were given to Moshe at Sinai were given together with their interpretations, as it says: ‘And I will give you the tablets and the Torah and the mitzvah’ (Shemot 24:12). ‘The Torah’ refers to Torah shebikhtav, ‘and the mitzvah’ refers to its interpretation. And He commanded us to fulfill the Torah in accordance with ‘the mitzvah.’ This mitzvah is what is called Torah she-be-al peh.
According to this position Machlokes stems from forgetfulness.
Position #2: Even the Halachos D'Rabanan were given at Har Sinai
ואמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב (דברים ט, י) ועליהם ככל הדברים אשר דבר יי עמכם בהר מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה:
R. Hiyya b. Abba also said in the name of R. Yohanan: What is the meaning of what is written, And on them was written according to all the words which the Lord spoke with you in the Mount” (Deuteronomy 9:10)? It teaches us that the Holy One, blessed be He, showed Moses the minute details of the Torah, and the minute details of the Scribes, and the innovations which would be introduced by the Scribes; and what are these? The reading of the Megillah.
דקדוקי סופרים - שדקדקו האחרונים מלשון משנת הראשונים:
Details of the Scribes-That they detailed on the later rabbis from the words of the earlier rabbis.
דרשות הר׳ן ג:כג–כה
ואמרו עוד (חגיגה ג') בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבים אגודות אגודות ועוסקים בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין ללופ וסלין והללו מכשירין הללו אוסרין והללו מתירין שמא תאמר הואיל והללו וכו' היאך אני לומד תורה מעתה ת"ל כלם נתנו מרועה אחד. כלן פרנס אחד אמרן מפי הגבורה ברוך הוא. שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. דרשו מלת כל לומר שאפילו דברי מי שלא השיג האמת נאמר למשה בסיני:
זה הענין צריך עיון איך נאמר ששתי כתות המחלוקת נאמרו למשה מפי הגבורה. הנה שמאי והלל חלקו, שמאי אומר מקב לחלה הלל אומר מקבין, באמת שא' משני הדעות הוא דעת אמיתי והשני דעת הפכו. א"כ אין לדרוש שיצא מפי הגבורה דבר בלתי אמיתי: אבל הענין כך הוא. שכל התורה שבכתב ושבעל פה נמסרה למשה בסיני כמו שאמרו במגלה (דף יט) א"ר חייא בר אבין אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ועליהם ככל הדברים מלמד שהראהו הקב"ה למשה כל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שסופרים עתידים לחדש ומאי ניהו מקרא מגלה. דקדוקי סופרים הם המחלוקת וחלוקי סברות שבין חכמי ישראל וכלן למדן מרע"ה מפי הגבורה. ושתהיה ההכרעה כפי הסכמת חכמי הדור. וזהו ענין ר' אליעזר הגדול ומחלוקתו ואמרו שם בבבא מציעא (דף נ"ט) עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא כבר נתנה למשה על הר סיני וכתוב בה אחרי רבים להטות. הנה ראו כלם שר' אליעזר היה מסכים אל האמת יותר מהם, וכי אותותיו כלם אמיתים צודקים והכריעו מן השמים כדבריו ואעפ"כ עשו מעשה כהסכמתם, אחר ששכלם היו נוטה לטמא אע"פ שהיו יודעים שהיו מסכימים הפך האמת לא רצו לטהר. והיו עוברים על דתם אם היו מטהרים כיון ששכלם נוטה לטמא. שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות
Drashos HaRan 3:23-25
And they stated further (Chagigah 3b): "'the people of the gatherings' (Koheleth 12:11) — these are the Torah scholars, who sit in groups and study Torah. These pronounce unclean and these pronounce clean; these pronounce unfit and these pronounce fit; these pronounce forbidden and these pronounce permitted. Lest you say, this being the case… how can I study Torah from now on [in the face of this variance in the rulings of the Torah scholars]? Scripture tells us that they were all (Ibid) 'given by one shepherd.' All the words of Torah were stated by one leader [Moses] from the mouth of the Omnipotent One, as it is written (Exodus 21:1): 'And G d spoke all of these words, saying…'" They expound the word "all" as implying that even the words of those who did not attain to the truth were stated to Moses on Sinai.
Now this, indeed, must be understood. How can it be said that both rulings in a halachic dispute were stated to Moses by the Omnipotent One! Shammai says (Iddyoth 1:2) that the requirement for chalah begins from a kav; Hillel says that it begins from two kavim. Only one of these can be true; the other must be untrue. How can it be expounded, then, that something untrue issued forth from the mouth of the Omnipotent One? The understanding is as follows: All of the Torah — both the written and the oral — was given to Moses on Sinai, as our sages have stated (Megillah 19b): "R. Chiyya b. Avin said in the name of R. Yochanan: 'From the verse (Deuteronomy 9:13) "…and upon them according to all the words…" we infer that the Holy One Blessed be He showed Moses all of the Torah's deductions and all of the scribes' deductions and what the scribes were destined to originate, namely, the reading of the Megillah.'" "The scribes' deductions are the disputes and differences of view among the Torah scholars — and all of them were taught to Moses our teacher, may peace be upon him, by the Omnipotent One with the provision that the decision be according to the consensus of the sages of the respective generations. And this underlies the episode of R. Eliezer Hagadol and his dispute, concerning which we are told (Bava Metzia 59b) that R. Yehoshua arose and declared (Deuteronomy 30:12): "It is not in the heavens!" What is the intent of "It is not in the heavens"? It has already been given to Moses on Mount Sinai, and in it is written (Exodus 23:2): "After the multitude to incline [judgment]." Now it was clear to all that R. Eliezer was closer to the truth than they, that all of his signs were truthful and righteous, and that heaven itself had ruled him correct — in spite of which they acted according to their consensus. Since their judgment inclined to "unclean," though they knew that their consensus was at variance with the truth, they did not wish to pronounce it clean. What is more, had they pronounced it clean they would have been transgressing against their reason, which inclined to "unclean," the decision having been relegated to the sages of the generations.
(ו) דבר אחר: וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אמר רבי יצחק: מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור, קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט): כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום. עמנו עומד היום אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות, שאין בהם ממש, שלא נאמרה בהם עמידה, שאע"פ שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו. וכן הוא אומר (מלאכי א): משא דבר יי אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר, אלא ביד מלאכי, שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות. וכן ישעיה אמר (ישעיה מח): מעת היותה שם אני. אמר ישעיה, מיום שנתנה תורה בסיני, שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (שם): ועתה אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות, ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור, כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני. וכן הוא אומר (דברים ה): את הדברים האלה דבר יי אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
...That which the prophets would in the future prophesy in every generation...and not only did the Neviim receive their prophecy from Har Sinai, but even the wise men that are standing in every generation, every single one of them received theirs from Har Sinai.
ריטב"א ערובין יג:
שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהו
שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר, ושאל להקב"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר.
Ritva Eruvin 13b
The French Rabbis asked: How is it possible that these and those should be as living words of God, when one permits and the other prohibits? They answered that when Moshe ascended to heaven in order to receive the Torah, he was shown, with respect to each and every matter, forty-nine facets for prohibition and forty-nine facets for license. He asked Hakadosh Barukh Hu about this and he was told that the matter would be handed over to the sages of Israel in each and every generation, and it would be resolved as they would determine. This is correct according to the derash speculation, but at the mystical plane, there is an arcane explanation.
According to this position Machlokes stems from two equally right opinions that were both taught at Har Sinai i.e. "אלו ואלו דברי אלוקים חיים."
Position #3: He only received certain principles
(ו)...כל התורה למד משה?! כתיב בתורה (איוב יא): ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ולארבעים יום למדה משה?! אלא כללים למדהו הקב"ה למשה.
Did Moshe learn the whole Torah? It is written “It is longer than the land and wider than the sea” (Iyov 11) and Moshe learned it in forty days?! Rather, Hakadosh Baruch Hu taught Moshe general principles.
ספר העיקרים ג:כג
במשפטים והדברים הנפעלים הם רבים מאד משיכללם ספר, על כן נתנו למשה בסיני על פה דרכים כוללים נרמזו בתורה בקצרה כדי שעלידם יוציאו החכמים שבכל דור ודור הפרטים המתחדשים
Sefer HaIkarrim 3:23
The laws and things that are acted upon are many more than can be told, therefore Moshe was given at Sinai the ways and rules that hinted at the Torah in short, so that on them the Rabbis learn out in every generation the new explanations.
According to this position Machlokes stems from two ideas both reasoned using principles taught to Moshe at Har Sinai.