(ח) ויקרא אלהים ליבשה ארץ - למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו ולמקוה המים קרא ימים א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:
(8) ‘And [God] called to the dry-place/yabashah, land/arets’ [Gn 1:10]— Why did He call her name arets? Because she ran /rats’tah to do the will/ratson of her Possessor/qonah.
(ג) אמר: אם חביבה היא המילה, מפני מה לא נתנה לאדם הראשון אמר לו הקדוש ב"ה לאברהם: דייך אני ואתה בעולם, ואם אין את מקבל עליך לימול, דיי לעולמי, עד כאן! ודייה לערלה עד כאן! ודייה למילה, שתהא עגומה עד כאן! אמר: עד שלא מלתי, היו באים ומזדווגים לי, תאמר: משמלתי, הן באין ומזדווגים לי! אמר לו הקב"ה: אברהם! דייך, שאני אלוהך! דייך, שאני פטרונך! ולא לך לעצמך, אלא דיי לעולמי, שאני אלוהו! דיו לעולמי, שאני פטרונו! רבי נתן ורבי אחא, ורבי ברכיה בשם רבי יצחק: אני אל שדי, אני הוא שאמרתי לעולמי ולשמים דיי, לארץ דיי, שאלולי שאמרתי להם דיי, עד עכשיו היו נמתחים והולכים. תני משום רבי אלעזר בן יעקב: אני הוא, שאין העולם ומלואו כדי לאלהותי. תרגום עקילוס, אכסיוס ואנקוס:
(ו) ויאמר אלהים אל משה - אמר רבי אבא בר ממל: אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא. פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בה'. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים. וכשאני עושה מלחמה ברשעים, אני נקרא צבאות. וכשאני תולה על חטאיו של אדם, אני נקרא אל שדי. וכשאני מרחם על עולמי, אני נקרא ה', שאין ה' אלא מדת רחמים, שנאמר (שמות לד, ו): ה' ה' אל רחום וחנון. הוי, אהיה אשר אהיה, אני נקרא, לפי מעשי. רבי יצחק אומר: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אמור להם: אני שהייתי, ואני הוא עכשיו, ואני הוא לעתיד לבא, לכך כתיב: אהיה שלשה פעמים. דבר אחר: אהיה אשר אהיה רבי יעקב ברבי אבינא, בשם רבי הונא דציפורן אמר: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אמור להם בשעבוד זה אהיה עמם, ובשעבוד הן הולכין ואהיה עמם. אמר לפניו: וכך אומר אני להם, דיה לצרה בשעתה! אמר לו: לאו, כה תאמר לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם. לך אני מודיע, להם איני מודיע. דבר אחר: אהיה רבי יצחק בשם רבי אמי אמר: בטיט ובלבנים הן עומדים, ולטיט ולבנים הן הולכים. וכן בדניאל (דניאל ח, כז): ואני דניאל נהייתי ונחליתי. אמר לפניו: וכך אני אומר להן?! אמר לו: לאו! אלא, אהיה שלחני אליכם. אמר רבי יוחנן: אהיה לאשר אהיה ביחידים, אבל במרובים על כרחם, שלא בטובתם, כשהן משוברות שיניהן מולך אני עליהם, שנאמר (יחזקאל כ, לג): חי אני נאם ה' אלהים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. דבר אחר: דאמר רבי ענניאל בר רבי ששון: אמר הקדוש ברוך הוא: לכשאני מבקש אחד מן המלאכים, שהוא אחד משלישו של עולם, פושט ידו מן השמים ומגעת לארץ, שנאמר (שם ח, ג): וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי. וכשבקשתי שלשה מהן, עשיתים יושבים תחת האילן, שנאמר (בראשית יח, ד): והשענו תחת העץ. וכשאני מבקש כבודו מלא כל העולם, שנאמר (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. וכשבקשתי דברתי עם איוב מן הסערה, שנאמר (איוב לח, א): ויען ה' את איוב מן הסערה. וכאשר אני מבקש מתוך הסנה:
(6) 6. And God said to Moses. R. Abba b. Mammel said: God said to Moses: 'You wish to know My name; I am called according to My deeds. Sometimes I am called "El Shadday", "Tzveo'ot", "Elohim", "YHVH". When I judge the creations I am called "Elohim" [Judge]. When I am waging war against the wicked I am called "Tzveo'ot" [Lord of Hosts]. When I suspend [punishment] for a man's sins I am called "El Shadday" (Almighty God). When I am merciful towards My world, I am called "YHVH,"' for "YHVH" only refers to the attribute of mercy, as it is said: "The Lord, the Lord (YHVH, YHVH), God, merciful and gracious." Hence, "ehyeh asher ehyeh" [I am that I am, or I will be that I will be] - I am called according to My deeds. R. Yitzhak said: God said to Moses: ' Tell them, that I am who was, that I am now, and that I will be in the future.' For this reason the word "eheyeh" is written three times. Another explanation of "ehyeh asher ehyeh": R. Jacob b. R. Abina in the name of R. Huna of Tzippori: God said to Moses: Tell them, in this servitude I will be with them, and in the continuing servitude I will be with them!' Moses said to God: 'I should tell them this? An evil is sufficient in its time [I should just mention the present servitude and not its continuation]?' God replied: 'No: Thus you shall say to the children of Israel: "Ehyeh has sent me to you." I am [only] revealing this to you, but not to them.' Another interpretation: "Ehyeh." R. Yitzhak said in the name of R. Ammi: They are standing in clay and bricks and they will go on to [another servitude of] clay and bricks. So too in the case of Daniel: "And I Daniel fainted and was sick" (Daniel 8:27).Moses said to God: 'I should tell them this?' God replied: 'No, "Thus you shall say to the children of Israel: "Ehyeh has sent me to you."' R. Yohanan said: I am that I am to individuals, but regarding the multitude I will rule over them even against their will and desires, even though they break their teeth, as it is said: "As I live, says the Lord God, surely with a mighty hand and with an outstretched arm, and with fury poured out, will I be King over you" (Ezekiel 20:33). Another interpretation: R. Ananiel b. R. Sasson said: God said: When I desire, one of the angels who is one third of the world, stretches out his hand from heaven and touches the earth, as it says: "And the form of a hand was sent forth, and I was taken by a lock of my head" (ibid. 8:3). And when I desire three of them, I made them sitting beneath a tree, as it is said: "And recline under the tree" (Genesis 18:4). And when I desire, His glory fills the entire world, as it is said: "'Do I not fill heaven and earth?' says the Lord (Jeremiah 23:24). And when I wished, I spoke with Job from the whirlwind, as it is said: "Then the Lord answered Job out of the whirlwind" (Job 38:1). And when I wish, [I speak] from a thorn-bush.
() וְתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, פֶּתַח הַמְצוּיָין בִּמְזוּזָה, אֵין מַזִּיק וְאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע מִתְקָרֵב אֵלָיו. מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לְמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, זוֹקֵף עֵינָיו, וְרוֹאֶה שֶׁשֵּׁם שַׁדַּי עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח, כְּדִכְתִיב, (שמות יב) וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְהֵא תָּמִיד מָצוּי בְּמִצְוַת מְזוּזָה.
() וְתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, פֶּתַח הַמְצוּיָין בִּמְזוּזָה, אֵין מַזִּיק וְאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע מִתְקָרֵב אֵלָיו. מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לְמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, זוֹקֵף עֵינָיו, וְרוֹאֶה שֶׁשֵּׁם שַׁדַּי עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח, כְּדִכְתִיב, (שמות יב) וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְהֵא תָּמִיד מָצוּי בְּמִצְוַת מְזוּזָה.