Skiing on Shabbat

Scenario: You decide to spend winter vacation in the Alps and you absolutely fall in love with skiing. Shabbat morning after downing the Chulent, you go outside to get some fresh air and see all the other people skiing, and you want to join.

Halachic Questions:

  1. When you Ski on Shabbat:
    • you are moving around snow. Is snow "muktzeh" and if so, is moving around the snow permissible?
    • your skis make indents in the snow. Is that considered a problem of "Horesh" (plowing)?
    • the weight of your body crushes the snow, possibly creating water. Is this considered a problem of "Molid" (creating a new entity as your changing the snow into water)?
    1. your body is moving. Is skiing considered exercising and if so, is exercise allowed on Shabbat?
  2. Can you carry your skis, ski poles and lift ticket from the chalet to the lift?
  3. Can you ride the lift to the top of the trail?
  4. When skiing, you are moving a considerable distance from where you are sleeping. Is there a problem of how far you travel outside of the "Techum Shabbat"?

ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש:

The Gemara here states that you may not crush snow or ice, but you may put it in a cup to melt. How can you move snow if it's Muktzeh? Or is it?

Sources for Question 1

מתני׳ אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש...המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:

MISHNA: The main categories of Melachot Shabbat are forty minus one: Seeding, plowing... Transporting from one domain to another. These are main categories of Melachot Shabbat: forty minus one.

(א) אקדים לסימן זה הקדמה קצרה והיא. חורש הוא אחד מל"ט אבות מלאכות וכיון שכונת החורש לרפויי ארעא דאז טוב לזריעה וגם כוונתו להשוות הגומות וליפותו כדי שיהיה המקום שוה...

(ט) הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד, אֵין מְרַסְקִין אוֹתָם, דְּהַיְנוּ לְשַׁבְּרָם לַחֲתִיכוֹת דַּקּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו(לג) , אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ כּוֹס שֶׁל יַיִן אוֹ מַיִם וְהוּא נִמּוֹחַ מֵאֵלָיו וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ; וְכֵן אִם הִנִּיחָם בַּחַמָּה אוֹ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה וְנִפְשְׁרוּ, מֻתָּרִים.

(יג) דּוֹרֵס שֶׁלֶג בְּרַגְלָיו וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ(לד).

(לג) מימיו - דדמי למלאכה שבורא המים הללו ואסור מדרבנן א"נ גזירה שמא יסחוט פירות העומדין למשקין:

(לד) ואינו חושש - כיון דלא עביד מעשה בידים לא גזרו ביה ויש מתירין אפילו לרסק בידים לתוך הכוס והטעם דכיון שנתערב במה שבתוך הכוס ואינו בעין לא גזרו ביה כלל:

(יג) אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ (יד) אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ (ס)
(13) If thou turn away thy foot because of the sabbath, From pursuing thy business on My holy day; And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable; And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; (14) Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.

(א) אֵין לָרוּץ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לִדְבַר מִצְוָה כְּגוֹן לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ. הַגָּה: וְאָסוּר לִפְסֹעַ יוֹתֵר מֵאַמָּה בִּפְסִיעָה אַחַת, אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּפָחוֹת.

(ב) בַּחוּרִים הַמִּתְעַנְּגִים בִּקְפִיצָתָם וּמְרוּצָתָם, מֻתָּר. וְכֵן לִרְאוֹת כָּל דָּבָר שֶׁמִּתְעַנְּגִים בּוֹ וְכֵן מֻתָּר לְטַיֵּל.

(1) One should not run on Shabbat unless it is to perform a mitzvah, such as running to the Shul. (And it is forbidden to walk more than an Ama in one step.)

(א) אין לרוץ בשבת - שנאמר וכבדתו מעשות דרכיך ודרשו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול שדרך האדם למהר ולרוץ אחר עסקו ואף בחול אין לפסוע פסיעה גסה דנוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו אלא דבשבת איכא נמי איסורא משום מעשות דרכיך:

(ב) ואסור וכו' - וה"ה שאסור לקפוץ:

(ה) מותר - אפילו לכתחלה שזהו עונג שלהם:

(ו) וכן לראות - פי' שכל אדם מותר לרוץ כדי לראות דבר שמתענג בו:

(ז) וכן מותר לטייל - אפילו אם כונתו להתעמל ולהתחמם משום רפואה מ"מ שרי כיון דלא מוכחא מילתא שעושה כן לרפואה אבל אסור לרוץ כדי שיתחמם לרפואה כיון דמוכחא מילתא ואסור משום שחיקת סממנין ויש מחמירין אפילו בטיול אם כונתו להתעמל לרפואה:

Sources for Question 2

Points to ponder:

  • What type of domain is the mountain?
  • Would an Eiruv help? (Ask a Rabbi!)

(א) אַרְבַּע רָשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת; רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכַּרְמְלִית וּמְקוֹם פְּטוּר.

(ב) אֵיזֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, מָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, וְכֵן חָרִיץ עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וְכֵן תֵּל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעֵינָן בְּאֵלּוּ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סי' שמ''ט (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ''ק דְּשַׁבָּת וְתוס' עֵירוּבִין דַּף נ''א).

(ה) אֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ.

(ז) אֵיזֶה רְשׁוּת הָרַבִּים, רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים הָרְחָבִים ט''ז אַמָּה וְאֵינָם מְקֹרִים וְאֵין לָהֶם חוֹמָה, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם חוֹמָה אִם הֵם מְפֻלָּשִׁים מִשַּׁעַר לְשַׁעַר וְאֵין דַּלְתוֹתָיו נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה (טוּר) הָוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים.

(יד) אֵיזוֹ הִיא כַּרְמְלִית, מָקוֹם שֶׁאֵין הִלּוּךְ לָרַבִּים כְּגוֹן יָם וּבִקְעָה וְאִצְטְוָנִית וְאִצְטַבָּא (פֵּרוּשׁ אִצְטְוָנִית מָקוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם הַסוֹחֲרִים, וְאִצְטַבָּא הוּא מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו פְּרַקְמַטְיָא) שֶׁלִּפְנֵי הָעַמּוּדִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִיא רְחָבָה אַרְבָּעָה וְגָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה

(יט) מִקוֹם פְּטוּר הוּא מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד', וְגָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ; אוֹ חָרִיץ שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' וְעָמֹק יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה. וְכֵן הַמְּחִצּוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה.

(א) מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּמוֹצִיא, וּמַכְנִיס, וְזוֹרֵק, וּמוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד; וַחֲכָמִים אָסְרוּ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ מֵהֶם לְכַרְמְלִית; אֲבָל מְקוֹם פְּטוּר, מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ. אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹצִיא, אוֹ מַכְנִיס אוֹ מוֹשִׁיט וְזוֹרֵק, לִרְשׁוּת הָרַבִּים דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר אוֹ אִיפְּכָא, חַיָּב. וְכֵן לֹא יַעֲמֹד אָדָם עַל מְקוֹם פְּטוּר וְיִקַּח חֵפֶץ מִיַּד מִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִתְּנֶנּוּ לְמִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ אִיפְּכָא. וּלְהַחֲלִיף דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר בְּרָשֻׁיּוֹת דְּרַבָּנָן, יֵשׁ אוֹסְרִים וְיֵשׁ מַתִּירִים וְע''ל סִימָן שע''ב סָעִיף ו'.

(ב) מִן הַתּוֹרָה אֵין חַיָּב אֶלָּא בְּמַעֲבִיר ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וַחֲכָמִים אָסְרוּ לְהַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית. וְיָם וּבִקְעָה, תְּרֵי גַּוְנֵי כַּרְמְלִית נִינְהוּ וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לְזוֹ תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

Sources for Question 3

Points to Ponder:

  • How does a ski lift work? Is it automatic or manned? Electric powered? Gas powered? Do some research online.
  • Based on these answers, you can find out whether it is permitted to take a lift on Shabbat.

Sources for Question 4

Points to Ponder:

  • Is their a limit for how far one can travel on Shabbat?
(כט) רְא֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃

(29) See that the Hashem has given you the sabbath; therefore He gave you on the sixth day bread for two days; remain every man in his place, let no man go out of his place on the seventh day.’

מתני׳ ... ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ...

...and he said, " I shall remain in this place," he has gained 2000 amot from that point in every direction...

הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא "שבו איש תחתיו" אלו ארבע אמות "אל יצא איש ממקומו" אלו אלפים אמה

... where does the idea of "2000 amot" come from? For the Braita said: "remain every man in his place" this teaches that every man has 4 amot (once he leaves the techum) "let no man go out of his place" this teaches that every man has 2000 amot (from wherever he decides to rest on Shabbat)