בראשית פרק ב'

מגישות: הילה לוי, לירון מזרחי, מאיה יזהר.
תאריך הגשה: 28.10.2020
מורה: עופר כהן
מקצוע: תנ"ך
נושא: בראשית פרק ב'.

ד) אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ (ה) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ (ו) וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה׃ (ז) וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃ (ח) וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃ (ט) וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃ (י) וְנָהָרּ֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ (יא) שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃ (יב) וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃ (יג) וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃ (יד) וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃ (טו) וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ (טז) וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃ (יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ (יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (יט) וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ (כ) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (כא) וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ (כב) וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ (כג) וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ (כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃ (כה) וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

Genesis 2

(1) The heaven and the earth were finished, and all their array. (2) On the seventh day God finished the work that He had been doing, and He ceased on the seventh day from all the work that He had done. (3) And God blessed the seventh day and declared it holy, because on it God ceased from all the work of creation that He had done. (4) Such is the story of heaven and earth when they were created. When the LORD God made earth and heaven— (5) when no shrub of the field was yet on earth and no grasses of the field had yet sprouted, because the LORD God had not sent rain upon the earth and there was no man to till the soil, (6) but a flow would well up from the ground and water the whole surface of the earth— (7) the LORD God formed man from the dust of the earth. He blew into his nostrils the breath of life, and man became a living being. (8) The LORD God planted a garden in Eden, in the east, and placed there the man whom He had formed. (9) And from the ground the LORD God caused to grow every tree that was pleasing to the sight and good for food, with the tree of life in the middle of the garden, and the tree of knowledge of good and bad. (10) A river issues from Eden to water the garden, and it then divides and becomes four branches. (11) The name of the first is Pishon, the one that winds through the whole land of Havilah, where the gold is. ( (12) The gold of that land is good; bdellium is there, and lapis lazuli.) (13) The name of the second river is Gihon, the one that winds through the whole land of Cush. (14) The name of the third river is Tigris, the one that flows east of Asshur. And the fourth river is the Euphrates. (15) The LORD God took the man and placed him in the garden of Eden, to till it and tend it. (16) And the LORD God commanded the man, saying, “Of every tree of the garden you are free to eat; (17) but as for the tree of knowledge of good and bad, you must not eat of it; for as soon as you eat of it, you shall die.” (18) The LORD God said, “It is not good for man to be alone; I will make a fitting helper for him.” (19) And the LORD God formed out of the earth all the wild beasts and all the birds of the sky, and brought them to the man to see what he would call them; and whatever the man called each living creature, that would be its name. (20) And the man gave names to all the cattle and to the birds of the sky and to all the wild beasts; but for Adam no fitting helper was found. (21) So the LORD God cast a deep sleep upon the man; and, while he slept, He took one of his ribs and closed up the flesh at that spot. (22) And the LORD God fashioned the rib that He had taken from the man into a woman; and He brought her to the man. (23) Then the man said, “This one at last Is bone of my bones And flesh of my flesh. This one shall be called Woman, For from man was she taken.” (24) Hence a man leaves his father and mother and clings to his wife, so that they become one flesh. (25) The two of them were naked, the man and his wife, yet they felt no shame.

לים קשות:המטיר= הוריד גשם (פסוק ה) נלקח מאתר: מילון עברי אנגלי
ויפח= ה' נפח באפו של האדם (ניפח) נלקח מאתר: אוצר התורה
(פסוק ז)
גיחון= מעיין (פסוק יג) נלקח מאתר: מילון עברי
י

סיכום פרק ב':
בתולדות השמיים והארץ עדיין לא נבראו העצים והצמחים וכל העשבים לא צמחו
כי ה' לא הוריד עלינו גשם.
ה' מסיים לעבוד ונח ביום השביעי. ברור מאליו שהתורה מכוונת כבר בפסוקים אלה לדבר על השבת . ה' יוצר את האדם מין האדמה ואחרי בריאת האדם העצים והצמחים יוכלו להתקיים בעולם כפי שנקרא כבר כגן בעדן, ה' יצר את גן העדן ושם שם את האדם ה' בורא עצי פרי למאכל ובנוסף בורא את עץ הדעת. לאחר מכן הנהר הגיע לשטוף את כל הגן ומשם הוא התחלק לארבעה מקומות.
ה' לוקח אדם לשמור על הגן ולעבוד בו, ובנוסף לקח נותן לו לאכול מכל הפירות של העצים, חוץ מעץ הדעת מכיוון שברגע שהוא יאכל מעץ הדעת הוא ימות.
ה' אומר שאדם לא צריך לחיות לבדו ולכן מגיע להחלטה לברוא את האישה.
ה' בורא את האישה מהצלע של האדם זאת אומרת שהאישה בנויה מבשר האדם.
האדם והאישה היו ערומים ולא שכבו.

מדוע ה' אסר לאכול מעץ הדעת?
תשובה: בסיפור אדם וחווה ה' בורא את עץ הדעת אך אוסר לאכול ממנו.
השאלה שלנו היא מדוע אסור לאכול ממנו? ומה הסיבה שהוא אוסר לאכול ממנו?
לפי אתר כיפה התשובה היא כשברגע שאוכלים מעץ הדעת מבחינים בין טוב לרע וזה גורם להם להבין את חשיבות העניין של מיניות, ודברים אחרים שה' לא רוצה שהם יתעסקו בדברים אלו. בנוסף, הידיעה של הטוב והרע גורמת לשינוי בתודעה הפנימית של האדם.
לפי אתר אוניברסיטת בר אילן, המניע היה שהם לא יתפתו לעשות דברים שה' אוסר עליהם כגון מיניות. ה' רצה שהנפש שלהם תישאר טהורה בלי כל הדברים האלו מסביב ויוכלו לחיות בטהרה ובקדושה.
לפי ויקיפדיה , לאחר שחווה אכלה ממנו היא נתנה גם לאדם לאכול, ואז נפקחו עיניהם והם היו מודעים לכך שהם היו עירומים והרגישו לא בנוח עם זה. אז הם הכינו לעצמם חגורות (בגדים). ניתן להבין שעץ הדעת גרם להם להתבייש בגופם. זו הסיבה שה' לא רצה שהם יאכלו מעץ הדעת מכיוון שהוא רצה שהם ישארו תמימים
אנו הכי התחברנו לסיבה השנייה- הסיבה היא שלדעתנו זה שה' רצה שהם ישארו תמימים וטובים בלי שטויות מסביב מוכיח שאולי כך היה להם חיים טובים יותר ושעדיף להם לחיות בדרך הזו. יש פעמים שחוסר מודעות עדיף לך.
לדוגמה מחיינו: כיום אנו מאוד חשופות לדור האינטרנט והרשתות החברתיות, היינו רוצות להיות פחות מעורבות בחיים האלה שיצרנו סביב האינטרנט ולחיות חיים עם הרבה יותר אינטרקציה חברתית בחיים האמיתיים ולא דרך מסך.

2ynet-המהפכה המינית החדשה: להיות באינטימיות
מצאנו כתבה שמסבירה לנו ל המצב של המיניות בימינו, בכתבה מדובר על התפתחות בקרב המיניות בימינו.
הגישות שלנו כלפייה ועל איך שאנחנו מבטאים אותה,שינוי גישות כלפי חופש במיניות וכו... ולעומת זאת בסיפור של בריאת העולם ה' אוסר על אדם וחווה לאכול מעץ הדעת מכמה סיבות. ואחת הסיבות הן שהוא לא רוצה שהם יהיו חשופים לעולם של המיניות ושל התשוקה. מה שיוצר השוואה גדולה מאוד בין הדור הזה ובין הדור הקודם. בדור שלנו כולם הרבה יותר חשופים למיניות בקרב כמעט כל הגילאים והמינים. לעומת זאת פעם המיניות לא הייתה משהו נגיש ופתוח כמו היום.
אתר MAKO נותן לנו מידע על מיניות בקרב בני נוער.
מסקר חדש שנערך בין 385 מתבגרים בישראל עולה כי הגילאים הנפוצים ביותר לקיום יחסי מין\מגע מיני הם בין 15-17.
מה שנותן לנו מידע על כך שהיום המיניות בקרב בני נוער מתחילה בגילאים צעירים מאוד וכולם חשופים לכך..
הכתבה מוסיפה על כך שחברות שונות מייצרת אמצעי מניעה במבנה מיוחד לצעירים.
2ֵֵ5% מבני הנוער מקיימים יחסי מין. מתוכם 13% אחוזים מאלה עושים זאת בתדירות גבוהה, 37% אחוזים העידו על תדירות בינונית, ואצל 8% אחוזים מדובר באירוע חד פעמי שטרם חזר על עצמו .
בני נוער אולי מרגישים מוכנים ליחסי מין אך 15% אחוזים מהם העידו שאינם משתמשים כלל באמצעי מניעה.
לדעתנו,המצב של היום מבחינת מיניות במצב נוראי בקרב בני הנוער.
אנחנו חושבות שזה משהו שצריך להיעשות בצורה שונה ובגילאים שונים,במיוחד בדור הזה שהכל נורא פתוח וחופשי בדיוק בגלל זה צריך לשמור ולנסות להימנע מזה.
המון נערים לא בהכרח מבינים את ההשלכות של לקיים יחסי מין בלי לשמור על עצמם,מה שמוביל לעלייה בקרב ההפלות בני בנות נוער וכו...
המון בני נוער חושבים שאם הם יקיימו יחסי מין הם יהפכו להרבה יותר מקובלים בחברה מה שלא בהכרח נכון.

https://www.minamin.org/mechkar2015