×

בראשית כ"ג מות שרה - שונא מתנות יחיה

Save "בראשית כ"ג מות שרה - שונא מתנות יחיה "
בראשית כ"ג מות שרה - שונא מתנות יחיה
User Profile Picture
Byגיורא אלון
תקציר הסיפור
שרה מתה בגיל 127 בחברון ואברהם רוצה למצוא לה חלקת קבר מכובדת.
הוא מבקש לקנות מבני חת, תושבי המקום בוא הוא נמצא חלקת קבר אך הם מבקשים לתת לו חלקה במתנה מכיוון שמכבדים אותו ומכנים אותו "נשיא אלוהים".
אברהם מבקש לקנות את החלקה בכסף ולא לקבלה במתנה. הוא מנהל מו"מ עם עפרון החתי שנוקב בסכום גבוה במיוחד - 400 שקלים - כדי שאברהם יסוג, אך אברהם מחליט לקבל את ההצעה ורוכש את החלקה.
בראשית כ״ג

(א) וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ (ב) וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ (ג) וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ (ד) גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ (ה) וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ (ו)

שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ (ז) וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃

Genesis 23
(1) Sarah’s lifetime—the span of Sarah’s life—came to one hundred and twenty-seven years. (2) Sarah died in Kiriath-arba—now Hebron—in the land of Canaan; and Abraham proceeded to mourn for Sarah and to bewail her. (3) Then Abraham rose from beside his dead, and spoke to the Hittites, saying, (4) “I am a resident alien among you; sell me a burial site among you, that I may remove my dead for burial.” (5) And the Hittites replied to Abraham, saying to him, (6) “Hear us, my lord: you are the elect of God among us. Bury your dead in the choicest of our burial places; none of us will withhold his burial place from you for burying your dead.” (7) Thereupon Abraham bowed low to the people of the land, the Hittites, (8) and he said to them, “If it is your wish that I remove my dead for burial, you must agree to intercede for me with Ephron son of Zohar. (9) Let him sell me the cave of Machpelah that he owns, which is at the edge of his land. Let him sell it to me, at the full price, for a burial site in your midst.” (10) Ephron was present among the Hittites; so Ephron the Hittite answered Abraham in the hearing of the Hittites, all who entered the gate of his town, saying, (11) “No, my lord, hear me: I give you the field and I give you the cave that is in it; I give it to you in the presence of my people. Bury your dead.” (12) Then Abraham bowed low before the people of the land, (13) and spoke to Ephron in the hearing of the people of the land, saying, “If only you would hear me out! Let me pay the price of the land; accept it from me, that I may bury my dead there.” (14) And Ephron replied to Abraham, saying to him, (15) “My lord, do hear me! A piece of land worth four hundred shekels of silver—what is that between you and me? Go and bury your dead.” (16) Abraham accepted Ephron’s terms. Abraham paid out to Ephron the money that he had named in the hearing of the Hittites—four hundred shekels of silver at the going merchants’ rate. (17) So Ephron’s land in Machpelah, near Mamre—the field with its cave and all the trees anywhere within the confines of that field—passed (18) to Abraham as his possession, in the presence of the Hittites, of all who entered the gate of his town. (19) And then Abraham buried his wife Sarah in the cave of the field of Machpelah, facing Mamre—now Hebron—in the land of Canaan. (20) Thus the field with its cave passed from the Hittites to Abraham, as a burial site.
רש"י על בראשית כ״ג:ב׳

(א) בקרית ארבע. עַל שֵׁם אַרְבַּע עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם, אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם. דָּ"אַ עַל שֵׁם אַרְבַּע זוּגוֹת שֶׁנִקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה (בראשית רבה): (ב) ויבא אברהם. מִבְּאֵר שֶׁבַע:

Rashi on Genesis 23:2
(1) בקרית ארבע literally, the city of the Four, and it was so called because of the four giants who lived there: Ahiman, Sheshai, Talmai and their father (Numbers 13:22). Another explanation is that it was so called because of the four couples who were buried there, man and wife — Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, Jacob and Leah (Genesis Rabbah 58:4). ויבא אברהם AND ABRAHAM CAME from Beer-Sheba. (2) ויבא אברהם AND ABRAHAM CAME from Beer-Sheba (3) לספוד לשרה ולבכותה TO BEWAIL SARAH AND TO WEEP FOR HER — The narrative of the death of Sarah follows immediately on that of the Binding of Isaac, because through the announcement of the Binding — that her son had been made ready for sacrifice and had almost been sacrificed — she received a great shock (literally, her soul flew from her) and she died (Pirkei DeRabbi Eliezer 32).
אבן עזרא על בראשית כ״ג:ד׳

(א) גר. לבדו הוא הלן (ב) ותושב. הוא הגר היושב בארץ. אמר הנה אני תושב עמכם והמות גזור עלינו ואין לי מקום שיהיה לי. אחזה כמו נחלה. או מקו' שאוחז אותו בכסף להיות קבר למתי.

גר ותושב - אדם זר החי בתוך עם שהוא איננו משתייך אליו ולכן גם אין לו זכויות כמו שאר התושבים במקום. מעמד משפטי - חסר נחלה וזכויות.

נשיא אלוהים - כך קוראים בני חת לאברהם - אדם מכובד. הם משבחים ומכבדים אותו אך עדיין אין זה אומר שיש לו זכויות של תושב המקום.

אברהם מכנה את עצמו "גר ותושב" כדי להדגיש עליו לשלם כסף כדי שהקרקע תהיה שייכת לו.

אנשי חת כינו אותו "נשיא אלוהים" כך כדי להסביר מדוע רוצים לתת לו את הקרקע במתנה.

למרות ההבטחות שקיבל אברהם מאלוהים כי הארץ תהיה שלו, בשלב זה הוא עדיין גר, זר החי מתוך עם ואיננו משתייך אליו. ההבטחות תתממשנה בעתיד אבל כעת לאברהם כפי הנראה אין עדיין זכויות על השטח והוא לא יכול לעשות בו כבשלו.

Ibn Ezra on Genesis 23:4
...
בראשית כ״ג

(ח) וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃ (ט) וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ (י) וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃ (יא) לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ (יב) וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ (יג) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃

Genesis 23
(1) Sarah’s lifetime—the span of Sarah’s life—came to one hundred and twenty-seven years. (2) Sarah died in Kiriath-arba—now Hebron—in the land of Canaan; and Abraham proceeded to mourn for Sarah and to bewail her. (3) Then Abraham rose from beside his dead, and spoke to the Hittites, saying, (4) “I am a resident alien among you; sell me a burial site among you, that I may remove my dead for burial.” (5) And the Hittites replied to Abraham, saying to him, (6) “Hear us, my lord: you are the elect of God among us. Bury your dead in the choicest of our burial places; none of us will withhold his burial place from you for burying your dead.” (7) Thereupon Abraham bowed low to the people of the land, the Hittites, (8) and he said to them, “If it is your wish that I remove my dead for burial, you must agree to intercede for me with Ephron son of Zohar. (9) Let him sell me the cave of Machpelah that he owns, which is at the edge of his land. Let him sell it to me, at the full price, for a burial site in your midst.” (10) Ephron was present among the Hittites; so Ephron the Hittite answered Abraham in the hearing of the Hittites, all who entered the gate of his town, saying, (11) “No, my lord, hear me: I give you the field and I give you the cave that is in it; I give it to you in the presence of my people. Bury your dead.” (12) Then Abraham bowed low before the people of the land, (13) and spoke to Ephron in the hearing of the people of the land, saying, “If only you would hear me out! Let me pay the price of the land; accept it from me, that I may bury my dead there.” (14) And Ephron replied to Abraham, saying to him, (15) “My lord, do hear me! A piece of land worth four hundred shekels of silver—what is that between you and me? Go and bury your dead.” (16) Abraham accepted Ephron’s terms. Abraham paid out to Ephron the money that he had named in the hearing of the Hittites—four hundred shekels of silver at the going merchants’ rate. (17) So Ephron’s land in Machpelah, near Mamre—the field with its cave and all the trees anywhere within the confines of that field—passed (18) to Abraham as his possession, in the presence of the Hittites, of all who entered the gate of his town. (19) And then Abraham buried his wife Sarah in the cave of the field of Machpelah, facing Mamre—now Hebron—in the land of Canaan. (20) Thus the field with its cave passed from the Hittites to Abraham, as a burial site.
ופגעו לי = אברהם רוצה שבני חת יעזרו לו לשכנע את עפרון בן צחר למכור לו את המערה.
לא אדני - עפרון החתי אומר לא להצעתו של אברהם לקנות את המערה בכסף, הוא רוצה שאברהם יקבל אותה במתנה.
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ - אברהם נוהג בנימוס במשא ומתן מול בני חת ומודה להם על המתנה שמוצעת לו. לעומת זאת סגנון הדיבור שלו ברור ונחוש - נתתי כסף, קח ממני - הוא מבהיר שאיננו רוצה מתנות אלא לקנות את השטח באופן רשמי.
הסוגייה המרכזית בפרק
מדוע בני חת מעדיפים לתת לאברהם את חלקת הקבר במתנה? ומדוע אברהם מתעקש לקנות אותה בכסף?
על פי חוקי המזרח הקדום אסור למכור בכסף חלקת אדמה לזרים. עסקה כזו חייבת לקבל אישור של המנהיג או של מכובדי העיר.
אברהם לא רוצה מתנות אלא עסקה רשמית בכסף - כדי שלא יוכלו לבוא אליו בטענות ולומר לו שקיבל דבר מה במתנה.
שאלת הבנה (צבעו את הקטע השחור לחשיפת התשובה)
מה ההבדל בין ה"נתינה" 9,13 לבין ה"נתינה" בפסוק 11?
בפסוק 11 - המשמעות היא לתת במתנה, ללא תוקף חוקי
בפסוקים 9,13 - המשמעות היא לתת בתמורה לכסף, כלומר עסקה חוקית.
בראשית כ״ג

(יד) וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ (טו) אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ (טז) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ (יז) וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ (יח) לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃ (יט) וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ (כ) וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ (ס)

Genesis 23
(1) Sarah’s lifetime—the span of Sarah’s life—came to one hundred and twenty-seven years. (2) Sarah died in Kiriath-arba—now Hebron—in the land of Canaan; and Abraham proceeded to mourn for Sarah and to bewail her. (3) Then Abraham rose from beside his dead, and spoke to the Hittites, saying, (4) “I am a resident alien among you; sell me a burial site among you, that I may remove my dead for burial.” (5) And the Hittites replied to Abraham, saying to him, (6) “Hear us, my lord: you are the elect of God among us. Bury your dead in the choicest of our burial places; none of us will withhold his burial place from you for burying your dead.” (7) Thereupon Abraham bowed low to the people of the land, the Hittites, (8) and he said to them, “If it is your wish that I remove my dead for burial, you must agree to intercede for me with Ephron son of Zohar. (9) Let him sell me the cave of Machpelah that he owns, which is at the edge of his land. Let him sell it to me, at the full price, for a burial site in your midst.” (10) Ephron was present among the Hittites; so Ephron the Hittite answered Abraham in the hearing of the Hittites, all who entered the gate of his town, saying, (11) “No, my lord, hear me: I give you the field and I give you the cave that is in it; I give it to you in the presence of my people. Bury your dead.” (12) Then Abraham bowed low before the people of the land, (13) and spoke to Ephron in the hearing of the people of the land, saying, “If only you would hear me out! Let me pay the price of the land; accept it from me, that I may bury my dead there.” (14) And Ephron replied to Abraham, saying to him, (15) “My lord, do hear me! A piece of land worth four hundred shekels of silver—what is that between you and me? Go and bury your dead.” (16) Abraham accepted Ephron’s terms. Abraham paid out to Ephron the money that he had named in the hearing of the Hittites—four hundred shekels of silver at the going merchants’ rate. (17) So Ephron’s land in Machpelah, near Mamre—the field with its cave and all the trees anywhere within the confines of that field—passed (18) to Abraham as his possession, in the presence of the Hittites, of all who entered the gate of his town. (19) And then Abraham buried his wife Sarah in the cave of the field of Machpelah, facing Mamre—now Hebron—in the land of Canaan. (20) Thus the field with its cave passed from the Hittites to Abraham, as a burial site.
מהי מטרת הסיפור?
מדוע רואה צורך הסופר המקראי לפרט ולהסביר בפרטי פרטים אודות המו"מ לרכישת מערת המכפלה?
הוכחת בעלות, זיקה וקשר של אברהם וצאצאיו למקום - מערת המכפלה.
עסקה מפורטת הכולל שם קונה ומוכר, סכום כסף ("בכסף מלא") מדויק ונוכחות עדים.
הסיום - בהקמת מבנה קבוע, אחוזת קבר, המוכיחה ומראה את בעלותו של אברהם.
המטרה – לשמש עדות על זכותו של עם ישראל בארצו.
כמה עולה מערה במקרא?
חפשו בויקרא כ"ז 16 או ב-שמואל ב' כ"ד 24 את התשובה.
האם אברהם עשה עסקה טובה?
על פניו לא! מחיר מערה אמור להיות כ-50 ש"ח בלבד. כפי הנראה עפרון נקב בסכום כזה כדי לפוצץ את העסקה ולטרפד אותה. האם אברהם עשה טעות או שמא היה לו מספיק כסף והוא רצה את המערה בכל מחיר וגם רצה להראות את כוחו ועוצמתו.
עסקות נדל"ן בתנ"ך
עסקת מערת המכפלה איננה היחידה במקרא.
בבראשית ל"ג יעקב קונה את העיר שכם בסכום של מאה קשיטה (כסף עתיק)
בשמואל ב' כ"ד דוד קונה את הגורן בחמישים ש"ח.
במלכים א' ט"ז סיפור רכישת העיר שומרון על ידי המלך עמרי.
הרכישות השונות של אזורים ומקומות שונים בארץ ישראל במקרא באות לסמל את הבעלות ואת הקשר של העם לארץ - זהו אחד הנראטיבים המרכזיים בתנ"ך.
מה קורה היום במערת המכפלה?
צפו בסרטון, קראו עליה ברשת (קישור) וגם חפשו מה התרחש בה בפורים שנת 1993.