Stews
וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃ וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃ וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃ וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃ וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃ וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ (ס)
When the boys grew up, Esau became a skillful hunter, a man of the outdoors; but Jacob was a mild man who stayed in camp. Isaac favored Esau because he had a taste for game; but Rebekah favored Jacob. Once when Jacob was cooking a stew, Esau came in from the open, famished. And Esau said to Jacob, “Give me some of that red stuff to gulp down, for I am famished”—which is why he was named Edom. Jacob said, “First sell me your birthright.” And Esau said, “I am at the point of death, so of what use is my birthright to me?” But Jacob said, “Swear to me first.” So he swore to him, and sold his birthright to Jacob. Jacob then gave Esau bread and lentil stew; he ate and drank, and he rose and went away. Thus did Esau spurn the birthright.
מן האדם האדם. עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם... וּבִשֵּׁל יַעֲקֹב עֲדָשִׁים לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל. וְלָמָּה עֲדָשִׁים? שֶׁדּוֹמוֹת לְגַלְגַּל, שֶׁהָאֲבֵלוּת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם (וְעוֹד מָה עֲדָשִׁים אֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ הָאָבֵל אֵין לוֹ פֶה, שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר...
מן האדם האדם הזה FROM THIS RED, EVEN THIS RED THING —red lentils. On that day Abraham had died... Jacob was boiling lentils to provide the customary first meal for the immediate mourners. Why should lentils be the mourner’s food? Because they are round like a wheel and mourning (sorrow) is a wheel that revolves in the world (it touches everyone sooner or later as a revolving wheel touches every spot in turn) (Bava Batra 16b). And a further reason is: just as lentils have no mouth — (the word mouth פה is used in Hebrew of a serrated edge) — so, too, mourners have no mouth (appear dumb), for speech (greeting others) is forbidden to them.
Kashrut in General
(ב) צוֹרֵר אָדָם בָּשָׂר וּגְבִינָה בְּמִטְפַּחַת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ נוֹגְעִין זֶה בָזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שְׁנֵי אַכְסְנָאִין אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, זֶה בָּשָׂר וָזֶה גְּבִינָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין:
(2) A person may bundle meat and cheese in one napkin, a long as they do not touch one another. Rabban Shimon ben Gamliel says, "Two lodgers [may] eat on one table - this one [eating meat] and this one cheese, and we are not troubled."
(ד) בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חַיָּה וָעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, שָׁלשׁ פְּעָמִים, פְּרָט לְחַיָּה וּלְעוֹף וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֶאֱמַר (דברים יד), לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, וְנֶאֱמַר (שם), לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ, יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם:
(4) [A mixture of] the meat of a permitted animal with the milk of a permitted animal is forbidden to cook and forbidden from benefit. [A mixture of] the meat of a permitted animal with the milk of a prohibited animal, [or] [a mixture] of the meat of a prohibited animal with the milk of a permitted animal is permissible to cook and permissible for benefit. Rabbi Akiva says, "Wild animals and birds are not [forbidden in mixtures with milk] from the Torah, as it says, 'You may not cook a kid in its mother's milk,' three times. It exempts the wild animal, the bird, and the prohibited domesticated animal." Rabbi Yose HaGelili says, "It is stated, 'You may not eat any nevelah [an improperly slaughtered animal of a permitted species],' (Deuteronomy 14:21) and it is stated, 'You may not cook a kid in its mother's milk,' (Ibid.). That which [may become] forbidden as nevelah is forbidden to cook with milk. A bird, which [may become] forbidden as a nevelah, one might think that it should be forbidden to cook with milk, [but] the Torah says, "In its mother's milk." This excludes a bird, which does not have mother's milk.
לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תּוֹעֵבָֽה׃ זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃ אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃ וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃ (ס) אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃ וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ (ס) כָּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃ וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃ וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃ וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃ אֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃ וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃ וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃ כָּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃ לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (פ)
You shall not eat anything abhorrent. These are the animals that you may eat: the ox, the sheep, and the goat; the deer, the gazelle, the roebuck, the wild goat, the ibex, the antelope, the mountain sheep, and any other animal that has true hoofs which are cleft in two and brings up the cud—such you may eat. But the following, which do bring up the cud or have true hoofs which are cleft through, you may not eat: the camel, the hare, and the daman—for although they bring up the cud, they have no true hoofs—they are unclean for you; also the swine—for although it has true hoofs, it does not bring up the cud—is unclean for you. You shall not eat of their flesh or touch their carcasses. These you may eat of all that live in water: you may eat anything that has fins and scales. But you may not eat anything that has no fins and scales: it is unclean for you. You may eat any clean bird. The following you may not eat: the eagle, the vulture, and the black vulture; the kite, the falcon, and the buzzard of any variety; every variety of raven; the ostrich, the nighthawk, the sea gull, and the hawk of any variety; the little owl, the great owl, and the white owl; the pelican, the bustard, and the cormorant; the stork, any variety of heron, the hoopoe, and the bat. All winged swarming things are unclean for you: they may not be eaten. You may eat only clean winged creatures. You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat, or you may sell it to a foreigner. For you are a people consecrated to the LORD your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.
(א) כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא עוֹלֶה וְלֹא נֶאֱכָל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, זוֹ מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. בְּאֵיזֶה שֻׁלְחָן אָמְרוּ, בַּשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו. אֲבָל בַּשֻּׁלְחָן שֶׁסּוֹדֵר עָלָיו אֶת הַתַּבְשִׁיל, נוֹתֵן זֶה בְצַד זֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:
(1) All meat is forbidden to cook with milk, except for the meat of fish and locusts. And it is forbidden to place it with cheese on the table, except for the meat of fish and locusts. One who vows [to abstain] from meat, is permitted to [eat] fish and locusts. "A bird may go on with cheese on the table, but is not eaten," in the words of Beit Shammai. And Beit Hillel says, "It does not go and it is not eaten." Said Rabbi Yose, "This is [one] of the lenient rulings of Beit Shammai and stringent rulings of Beit Hillel." About which table were they speaking? About a table on which one eats. But for a table where one sets dishes on it, one puts this next to this and does not worry.
כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדרה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם תשמישן בכלי שני הכשרן בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון: הגה כל הכלים שיש בהם סדקים או גומות או חלודה והוא בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן אין להגעילן וצריכין ליבון במקום הסדק והחלודה: (רשב"א בתשובה):
Objects that were used with hot food should be kashered according to their use. If they are used with a first container, like a spoon that was used in the pot, they must be kashered in a first container. If they are used in a second container, they must be kashered in a second container. For an object that was used when pouring from a first container, it is not sufficient to kosher it in a second container; rather, it must be poured on from a first container. Rem"a: All objects that have cracks or crevices or rust inside them such that it is not possible to pick at them and remove them require libun where they have cracks or rust (Rashba in a responsa).
כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הילכך קערות אע"פ שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בערוי שמערה עליהם מכלי ראשון כך הוא הכשרן: הגה ויש מחמירין להגעיל הקערות בכלי ראשון (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פ' כל שעה ותוס' סוף מסכת ע"ז) וכן הוא המנהג וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדומה לזה (הגהות מיימוני פ"ה ואגור) ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתייה אע"פ שתשמישן בצונן משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין (רבינו ירוח') וכן הוא המנהג להגעילן ובדיעבד סגי להו בשטיפ' וקערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון יתן עליהן אבן מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון והוי ככלי ראשון וכן כל כיוצא בזה ויעביר האבן על כל הכלי שאז מגעיל כולו: (מרדכי פרק כל שעה והגהת מיימוני פ"ה ואגור ואיסור והיתר הארוך כלל נ"ח):
For every object, we follow how it is most used. Therefore, dishes, even if they are sometimes used in a first container on the fire, because they are most often used by pouring from a first container, they should be kashered thus. Rem"a: There are some who are stringent to scour them in a first container (Tur in the name of Avi Haezri and Mordechai Chapter Kol Sha'ah, and Tosafot at the end of Tractate Avoda Zara), and such is the practice. The same is true for everything where there is a concern that it was used in a first container, like spoons and the like (Hagahot Maimoni chapter 5). There are some who are stringent to scour every cup, even though it is used for cold liquids, because sometimes it is used for hot liquids (Rabbenu Yerucham), and it is the practice o scour them, but after the fact, washing them is sufficient. For big pots that cannot be inserted into a first container, one should put a white-hot rock on top of them and pour boiling water from a first container, and it is as if [they are being kashered in] a first container. The rock should be moved around the whole pot, because then it the whole thing is scoured (Mordechai chapter Kol Sha'ah and Hagahot Maimoni chapter 5 and Agur and Issur vHeiter Principle 58).
הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל, יַטְבִּיל. לְהַגְעִיל, יַגְעִיל. לְלַבֵּן בָּאוּר, יְלַבֵּן בָּאוּר. הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכְּלָה, מְלַבְּנָן בָּאוּר. הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה:
If [a Jew] purchases cooking-utensils from a non-Jew, those which are customarily used with cold liquids, he must immerse; Those which are customarily used with hot liquids, he must be dip in boiling water; Those which are customarily made white-hot in the fire, he must make white-hot in the fire. A spit and grill must be made white-hot, But a knife may be polished and is then ritually clean.
הסכין שפה והיא טהורה: אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע אמר רב הונא בריה דרב יהושע ובקרקע שאינה עבודה א"ר כהנא ובסכין יפה שאין בה גומות תניא נמי הכי סכין יפה שאין בה גומות נועצה עשרה פעמים בקרקע אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן
§ The mishna teaches: With regard to the knife, one must polish it and it is rendered pure. Rav Ukva bar Ḥama says: And one must thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: And this must be done in untilled earth, i.e., hard earth. Rav Kahana says: And this applies to a good knife that does not have notches, so that the entire surface of the knife is scraped against the ground. This is also taught in a baraita: With regard to a good knife that does not have notches, one can thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: This is sufficient for the purpose of eating cold food with it.
קדירה שאינה בת יומא דהיינו ששהתה מעת לעת משנתבשלו בה האיסור הויא נותן טעם לפגם ואפילו הכי אסרו חכמים לבשל בה לכתחלה גזירה אטו בת יומא בין שבלועה מאיסור ובא לבשל בה היתר ובין שבלועה מחלב ובא לבשל בה בשר או איפכא: י"א הא דחשיבה פגומה כשאינה בת יומא דוקא שהדיחה יפה וסר ממנה כל שמנונית איסור הדבוק בה אבל אם לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיית מעת לעת (רשב"א וטור וראב"ד): הגה ומ"מ אם יש ששים רק נגד הדבוק בקדרה הכל שרי דמה שבקדרה כבר נפגם וא"צ בטול (כן משמע לעיל סימן צ"ה) י"א דבדברים חריפים לא אמרינן דין נותן טעם לפגם כמו שנתבאר לעיל סי' צ"ה וצ"ו ולכן אם בישל בקדירת איסור שאינה בת יומא מאכיל חריף כגון תבשיל שרובו חומץ או תבלין או שאר דברים חריפין אסור אבל לא מחשב התבשיל חריף משום מעט תבלין שבו (מרדכי פא"מ ורשב"א סי' תמ"ט) וכן נוהגין ועיין לעיל סי' צ"ה וצ"ו אבל אם היה האיסור דבר חריף ואח"כ שהה הקדירה מעת לעת ובשלו בו היתר שאינו חריף מותר דאין החריפות הראשון משוי ליה לשבח (ארוך כלל ל"ח):
2. A vessel which is not bat yoma, meaning that the vessel has sat for 24 hours since prohibited substance was cooked in it, this gives a detrimental taste, but even so, the sages forbade cooking in it initially. This is a decree on account of a bat yoma [vessel], whether it absorbed [taste] from a forbidden substance and one wanted to cook something permitted in it, or whether it absorbed some dairy and one wanted to cook meat in it, or the opposite [it absorbed some meat and one wanted to cook some dairy in it]. 3. There are those who say that the negative taste created by the passing of 24 hours is only relevant when the utensil is washed well and all unwanted residue is removed, however if it was not washed well and the unwanted residue is present (be-en), 24 hours does not make the food stale (pagum). Rashba, Tur, and Raavad: Rama: Nevertheless if there is 60 times the food which is present (be-en) the mixture is all permitted because that which was swallowed in the walls of the pot became stale (pagum) and does not require bitul. (this is also implied in siman 95) There are those who say when cooking sharp food, we don't say the food swallowed in the wall has a status of stale as explained above in Siman 95 and 96. Therefore if you cooked in a forbidden pot a dish which is mostly vinegar or spices or other sharp foods, it is forbidden. However we don't consider the dish sharp if it only contains a small amount of spices. (Mordechai 81:40 and Rashba Siman 449) And this is the custom. Look above in Siman 95 and 96. However if the forbidden food was sharp and the pot rested for 24 hours and you cooked something permitted in it which is not sharp, the food is permitted because the first sharp food doesn't revitalize forbidden taste. (Aruch klal 38)
דיני הגעלת כלים ובו כז סעיפים:
קדרות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה אפילו אותם שעושים בהם דייס' ומיני קמחים משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם ומותר לשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח וטוב לסוגר' בחדר ולהצניע המפתח אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא ע"י האור אלא שעירה לתוכו רותחין: הגה ויש אוסרים אפילו בכלי שני (המגיד פ"ה) ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישי' דלמא חייס עלייהו שמא פקעו (פי' שמא יתבקעו) ולא עביד להו הסקה מעליא ומיהו אם החזירן לכבשן שמצרפן בו כלי חרש חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי אבל לתנורים שלנו לא: הגה כל כלי הצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו אפי' צונן בלא הכשר (מרדכי ר"פ כל שעה) וע' בי"ד סי' קכ"א:
קדרות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה אפילו אותם שעושים בהם דייס' ומיני קמחים משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם ומותר לשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח וטוב לסוגר' בחדר ולהצניע המפתח אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא ע"י האור אלא שעירה לתוכו רותחין: הגה ויש אוסרים אפילו בכלי שני (המגיד פ"ה) ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישי' דלמא חייס עלייהו שמא פקעו (פי' שמא יתבקעו) ולא עביד להו הסקה מעליא ומיהו אם החזירן לכבשן שמצרפן בו כלי חרש חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי אבל לתנורים שלנו לא: הגה כל כלי הצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו אפי' צונן בלא הכשר (מרדכי ר"פ כל שעה) וע' בי"ד סי' קכ"א:
Ceramic dishes that have been used for hametz the whole year, even if they were used for oats or other grains, should be wiped well such that there is no noticeable hametz left, and then it is permitted to keep them until after Passover and use them either for what they were used for before Passover or something different. They should be hidden on Passover in a hidden place where one does not normally go, lest one come to use them on Passover. It is good to close them in a room and to hide the key. But refiring it in fire does not work for any ceramic item that was used for hot things, even if it was not used on the fire and boiling liquid was just poured into it. Rem"a: There are those who forbid even for the second container (the Magid chapter 5). Even if they are filled with coals, we are concerned that he will be worried that the containers will crack (meaning that they will break) and will not do a complete refiring. However, if he returns them to the furnace where they make new ceramic items, it is permitted. Because they are sent into a big fire like this, clearly he will not be concerned that they will break. But this is not true of our ovens. Rem"a: For every object that needs to be made white-hot or scalding, it is forbidden to use it even for cold things without kashering it (Mordechai at the beginning of Chapter Kol Shaah). See in Yoreh Deah Chapter 421.
כל הכלים אפי' של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפי' בחמין חוץ מבית שאור ובית חרוסת שאע"פ שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר אבל אסור ללוש בהם וכל זה בלא הגעלה אבל על ידי הגעלה אפילו בית שאור וחרוסת מותרים אם אינם של חרס אבל לשל חרס לא מהני הגעלה ואפי' לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה אפילו בצונן והאידנא נהגו עלמא דלא לאשתמושי בפסחא במאני דפחר' עתיקי (פי' כלי חרס ישנים) ותנור של בית החורף דינו ככלי חרס ואסור לשום שום דבר על התנור בפסח (מהרי"ו):
All items, even ceramic ones, that were used for cold hametz are permitted to be used for even hot matzo, besides for the yeast or charoset containers. Even though these have only been used for cold hametz, it is forbidden to use them for hot matzah, but it is permitted to put in cold, baked matzah, but it is forbidden to use them to knead. This is all without scouring, but after scouring, even the yeast or charoset containers can be used if they are not ceramic. If they are ceramic, scouring does not work; even if they have only been used for cold hametz, they cannot be used for even cold matzah. Today, the practice is to not use old earthen jars on Passover (meaning old ceramic things). (The winter house-oven is treated like a ceramic object, and it is forbidden to put anything on the oven on Passover) (Mahar"i Weil).
כל כלי השתי' בין צלוחיות בין כוסות מותרי' בשטיפה בין שהם של זכוכית בין שהם של עץ בין שהם של מתכת בין שהם של חרס ואע"פ שלפעמים נותנים בהם לחם חם כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו: הגה מיהו יש מחמירין ומצריכין הגעלה וכן נוהגין וע"ל ס"ו:
All things used for drinking, whether flasks or cups, are permitted after they are washed, whether they are glass, wooden, metal, or ceramic. Even though periodically hot bread is placed in them, because they are usually used for cold things, washing is sufficient, because for every object we follow its usual use. Rem"a: However, there are those who are stringent and require scouring, and such is the practice (see above in paragraph 6).
כלי זכוכית אפי' מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו. הגה ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ"ג ואגור) וכן כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית שקורין גשמעלצ"ט אין להגעילו אבל מבחוץ אינו מזיק. (תה"ד סימן קלב):
...Glass containers, even if one put [hametz] inside for an extended amount of time, and even if they are used with hot food, do not need any kashering, because they do not absorb. Normal washing is sufficient for them. Rem"a: There are those who are stringent and say that even scouring does not work for glass objects, and such is the practice in Ashkenaz and in in these lands (Sma"k and Agur). Silver objects that have glass lining inside called "gishmaltzt" should not be scoured, but if it is on the outside, it does not damage [the kosher status of] the object (Trumat HaDeshen chapter 132).
יש ליזהר מלהגעיל כלי הבשר וכלי חלב ביחד אלא אם כן אחד מהם אינו בן יומו: (וכל שכן כלי של איסור ע"כ נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו):
One should be cautious when scouring a meat vessel and a dairy vessel together unless one of them was not used in the past day. (And certainly regarding a forbidden food vessel and based on this, it is customary to not scour vessels which have been used in the past day.)
אם תחב הכף בקדירה שני פעמים ולא נודע בנתים צריך ב' פעמים ששים (וי"א דסגי בפעם א' ששים וכן נוהגים) (ת"ה סימן קפ"ג והגהות ש"ד וארוך):
If one inserted a spoon into a cooking vessel two times and did not know in the meantime, they need 60 times twice (the amount of food versus the spoon). There are those who say that it is sufficient to have 60 times (the amount) once. This is the custom.
אם אין הכף בן יומו הקדרה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת כיון שלא היתה בת יומא:
If the spoon has not been used in the past 24 hours, the vessel and the food are permitted and the spoon is prohibited a priori, whether with meat or with dairy. Nevertheless, ex post facto, it [the spoon] is not prohibited, since it has not been used within the past 24 hours.
אם בשלו מים בקדרה חדשה ותחבו בה כף חולבת ואחר כך חזרו ובשלו בה מים פעם אחרת ותחבו בה כף של בשר ושתי הכפות היו בני יומן ובשום אחד מהפעמים לא היו במים ששים אסור להשתמש בקדירה לא בשר ולא חלב אבל שאר דברים מותר לבשל מאחר שהיתה חדשה שלא בשלו בה מעולם: הגה מיהו אם עבר ובישל בה בשר או חלב מותר דהוי נותן טעם בר נותן טעם (הגהות מיימוני פ"ט) קדרה שבשלו בה ירקות או מים ותחבו בה כף בן יומו והקדירה אינה בת יומה או להפך או שיש במאכל ששים הכל שרי ונוהגין להחמיר לאכול המאכל כמין הכלי שהוא בן יומו ולאסור הכלי שאינו בן יומו (ארוך כלל ל"ז) ואינו אלא חומרא בעלמא כי מדינא הכל שרי:
[Caro:] If one cooks water in a new pot and dips a dairy spoon into it, and thereafter returns and cooks water again [in the pot] and dips a meat spoon into it, and both spoons had been used within the past 24 hours and neither time was there 60 times in the water against the spoons, it is prohibited to use the pot for either meat or dairy, but it is permitted to cook other [i.e., pareve] things [in the pot] {?} [Isserles:] However, if one proceeds to cook in the pot meat or dairy, it is permitted, since it is a case of secondary transfer of taste (Hagos Maimoni 8:9 {ch. 9?}). A pot in which one cooks vegetables or water and into which one dips a spoon which has been used within the past 24 hours, and the pot has not been used within the past 24 hours, or the opposite [i.e., the spoon has not been used within the past 24 hours and the pot has been used within the past 24 hours], or there is 60 times within the food [against either the spoon or the pot, respectively], everything is permitted. (Aruch, rule 37), It is our custom to be strict to eat the food that is within a vessel that has been used within the past 24 hours, and to prohibit the vessel that has not been used within the past 24 hours but this is only a stringency, according to the letter of the law, all of these cases are permitted.
בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדרה חולבת אם ידוע כמה בשר בלוע בבצלים ובירקות אין צריך ס' אלא כנגד הבשר: הגה דלא שייך לומר חתיכה נעשית נבילה הואיל ועדיין כולו היתר ולכן אין צריך לשער רק נגד מה שבלע וכל שכן בקדירה של חלב שבשלו בה מים תוך מעת לעת ואח"כ בשלו בה בשר לא אמרינן דצריך לשער נגד כל המים רק נגד החלב שבלע הקדירה (משמעות הטור וב"י):
[Caro:] Onions or vegetables that have absorbed meat taste and one cooks them in a dairy pot, if one knows how much meat [taste has been] absorbed by the onions and the vegetables, one only needs 60 times against the [taste of] meat [in the onions and the vegetables]. [Isserles:] It is not appropriate to say [that the onions and vegetables] are inherently, entirely not kosher; they are still entirely kosher, and similarly one only needs to [have 60 times] against that which was absorbed [by the onions and the vegetables]. The same applies to a dairy pot in which one cooks water within the past 24 hours, and thereafter cooks [in the pot] meat, one does not say that it is necessary to have 60 times against all of the water, only against the dairy that was absorbed by the pot. (From that which is implied by the Tur and Beis Yosef).
בשר רותח שחתכו בסכין חולבת כל החתיכה אסורה אם אין בה ששים כנגד מקום הסכין שחתך הבשר אבל אם אינו בן יומו או אם אינו יודע שהוא בן יומו אינו אוסר אלא כדי קליפה : הגה וכל זה בבשר רותח בכלי ראשון ואז אם הסכין בן יומו ואין ס' בבשר נגד הסכין הכל אסור ואף הסכין צריך הגעלה אבל אם הוא כלי שני הבשר צריך קליפה והסכין נעיצה בקרקע (ארוך כלל ל"ז) וכן נוהגין ואפילו אין הסכין בן יומו יש לקלוף הבשר מעט משום שמנונית הסכין (טור וב"י בשם סמ"ק):
[Caro:] Hot meat that one has sliced with a dairy knife, all of the slices are prohibited if there is not 60 times [in the meat] against the place on the knife that sliced the meat. But if [the knife] has not been used within the past 24 hours, the slice is not prohibited except for a thin, outer layer. [Isserles:] All of this applies to meat cooked in primary vessel, further if the knife has been used within the past 24 hours and there is not 60 times in the meat against the knife, all [of the meat] is prohibited, further the knife requires [kashering by] immersion in boiling water. But if the meat is in a secondary vessel, a thin, outer layer needs to be removed from the meat; and the knife [requires kashering by] inserting it into the ground ten times (Aruch, rule 36), and this is the custom. And even if the knife is has not been used within the past 24 hours, there are those who remove a thin, outer layer from the meat a little bit because of fatty material of [on] the knife (Tur and Beis Yosef in the name of the Sefer Mitzvos Katan).
בשלו דבש במחבת של בשר בת יומא והריקוהו חם בקערה של חלב בת יומא מותר משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא (ד"ע):
[If] one cooks honey in a meat pan that has been used within the past 24 hours and empties it [the honey] warm into a dairy vessel that has been used within the past 24 hours, [the honey] is permitted, because this is a case of the secondary transfer of taste between two permitted things [i.e., kosher meat and kosher dairy].
דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה. ובו ז' סעיפים:
דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא ואם לא היתה רחוצה יפה אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים אסור לאכלם בכותח:
דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא ואם לא היתה רחוצה יפה אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים אסור לאכלם בכותח:
Fish that were cooked or roasted in a well-washed meat pot with no fat stuck to it are permissible to eat with kutach [a milk based food], because they [the fish] are two degrees removed from a permissible taste. If the pot was not well-washed, if there is more than 1/60th the fish worth of substance on the pot, it's forbidden to eat them [the fish] with kutach.
ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה אבל אם נתבשלה בקדרה עם בשר ואפילו בקליפה אסור לאכלה בכותח: הגה ויש מחמירים בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז) והמנהג לאסור לכתחילה ובדיעבד מותר בכל ענין (ארוך) ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו אבל ליתנן בכלי שלהם מותר לכתחלה (באיסור והיתר הארוך) וכן נהגו וכן אם לא נתבשלו או נצלו תחילה רק עלו בכלי של בשר מותר לאכלן עם חלב עצמו וכן להפך (סברת עצמו) וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם שלא היה בן יומו נוהגין היתר לכתחילה לאכלן עם המין השני (שם בארוך) וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף אבל אם היה דבר חריף כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר אפי' אינו בן יומו או שדכו תבלין במדוך של בשר אם אכלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהו' ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי) ומכל מקום לא מקרא מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו רק אם כולו הוא דבר חריף ורובו ככולו וע"ל סימן צ"ו:
An egg that was cooked in water in a dairy pot - it is permissible to put it into a chicken, even before the fact. But if it was cooked in a pot with meat, even in its shell, it is forbidden to eat with kutach. There are those that are strict with roasting and cooking and prohibit second-degree taste (Rivan in the name of Rashi, Aruch 34 quotes the Mordechai and ...) and the custom is to prohibit it before the fact. After the fact, it is permissible in every way (Aruch). This [prohibition] is only eating it with milk or meat itself, but it is permissible to serve it on their dishes before the fact (Issur v'Heter, Aruch) and that is the practice. Also, if they weren't initially cooked or roasted, rather they were just on a meat plate, it is permissible to eat them with milk, and the inverse (his own reasoning). Also, if the vessel that they were cooked or roasted in was rancid - meaning it was not used for cooking food within 24 hours - we are lenient even before the fact to eat them with the other type (Aruch, ibid). All of this is assuming that the food is not sharp, but if it was sharp - e.g. you cooked sharp things in a meat pot even if it has not been used that day, or you crushed spices with a meat pestle, if you [cooked] it in milk, it's prohibited even after the fact, until there is 60 times the meat that is absorbed in them. ... And in any event, [this is not with regards to] an instance of sharpness on account of a small [amount of] spice in it, only if it is entirely sharp.
קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן אפילו שניהם בני יומן מותר משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירא והוא שיאמר ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן ואם היה שומן דבוק בהן צריך שיהא במים ס' כנגד ממשות שומן שעל פי הקערה: הגה ויש אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן (טור בשם סה"ת וסמ"ג וסמ"ק וש"ד והר"ף ותוס' ומרדכי ור"ן והגמ"יי ופסקי מהרא"י ואו"ה) אלא א"כ אחד מן הכלים אינן בני יומן מבליעת כלי ראשון ואז כל הכלים מותרים והמים נוהגין בהן איסור לכתחילה אבל אם שניהם בני יומן והדיח אותן ביחד בכלי ראשון הכל אסור והכי נוהגין ואין לשנות ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשון אבל אם הודחו זה אחר זה או בכלי שני אפילו ביחד הכל שרי (בארוך כלל ל"ד) ואם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי חלב דינו ככלי ראשון ואוסר אם היה בן יומו אבל אם עירה מים רותחים שאינן של בשר ולא של חלב על כלים של בשר ושל חלב ביחד ואפילו שומן דבוק בהם הכל שרי דאין עירוי ככלי ראשון ממש שיעשה שהכלים שמערה עליהם יבלעו זה מזה (שם) . ואם נמצא קערה חולבת בין כלי בשר לא חיישינן שמא הודחו ביחד בדרך שנאסרים (הגהות ש"ד ואו"ה):
Plates used for meat that were washed in a dairy pot with water so hot that one's hand recoils, even if both the plates and the pot had been used within the day - all is permitted because they are "nat bar nat" - a second degree impartation of taste of permissible foods and tastes. And this is only if one can say " I am certain that there was no fat stuck to the plates or to the pot." And if there was fat stuck to them then there needs to be 60 times the volume of water to nullify the volume of the fat that is on the plates. REMA: And some forbid even if there is no fat stuck to them unless the pot or the plates had not absorbed the taste within 24 hours. Then the plates and pot are permissible and the water - we are strict before the fact. But if both the plate and the pot had both been used for 24 hours and they were both washed together with piping hot water, then all is forbidden. And this is our practice and we should not change. But this is the case only if they were washed together in a "primary pot" that was on the stove (or heating element). But if dairy and meat dishes are washed one after another or if they are washed together in a secondary vessel, then all is permissible. And if water is poured from a primary meat vessel onto a dairy vessel then its status is like a primary vessel and the dairy vessel is prohibited if it had been used for dairy within 24 hours. But if boiling water, (that was heated in a pot) that is neither dairy nor meat is poured on meat and dairy dishes together, even if there is oil stuck to them, all is permissible since the heat of pouring is not comparable to the heat of a primary vessel such that the vessels that water is poured over can swallow substances one from another. And if one finds a dairy plate among meat plates we are not concerned that they may have been washed together in a way that renders them prohibited.
יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אע"פ שהשומן דבוק בהן מותר דע"י האפר הוא נותן טעם לפגם:
It appears to me that if one places ash in the hot water in a large pot before washing dishes in the pot, even if there is grease stuck to the plates, it is permissible because the ash mixes with the grease to impart a rancid taste.
אם חתך בו שומין ובצלים וכרישין (ותמכא שקורין קרי"ן) (הגהת ש"ד והגהת או"ה שם) וכיוצא בהם מדברים החריפים ופירות חמוצים (אורחות חיים) ודגים מלוחים דינם שוה לחתוך בו צנון (שבולי לקט): הגה ומכל מקום מותר לאכול מרקחת חריפים של עובדי כוכבים כגון זנגביל וכיוצא בו דיש להם כלים מיוחדים לכך או תולשין אותו (מרדכי ואגודה פ' כיצד מברכין):
(2) If one cut garlic, onions, kerishin, and tamcha (known as krayn) and other things that are similarly sharp, or pickled fruits, or salted fish, they all have the same laws as one who cuts a radish. Rema: And it is nonetheless permissible to eat spice mixtures made by gentiles like ginger since they use special tools to prepare it our pull it out of the ground without cutting.
שלא ללוש עיסה בחלב. ובו ג' סעיפים:
אין לשין עיסה בחלב שמא יבוא לאכלה עם בשר ואם לש כל הפת אסור אפי' לאכלה לבדה ואם היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר כיוצא בו אין אופין פת בתנור שטחו באליה ואם אפאו דינו כעיסה שנילושה בחלב: הגה ולכן נוהגין ללוש פת עם חלב בחג השבועות גם בשומן לכבוד שבת כי כל זה מחשב כדבר מועט גם כי צורתן משונה משאר פת וכ"ש פלאד"ן או פשטיד"א דמותרין (הגהות ש"ד) ואין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת ואם זב תחתיו דינו כאלו נילוש עמו (ב"י בשם הגהות אשיר"י) ונוהגין לשום הטפילה בפי התנור (ב"י בשם הגהת ש"ד) ואפי' הוא במחבת נוהגין להחמיר לכתחלה:
אין לשין עיסה בחלב שמא יבוא לאכלה עם בשר ואם לש כל הפת אסור אפי' לאכלה לבדה ואם היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר כיוצא בו אין אופין פת בתנור שטחו באליה ואם אפאו דינו כעיסה שנילושה בחלב: הגה ולכן נוהגין ללוש פת עם חלב בחג השבועות גם בשומן לכבוד שבת כי כל זה מחשב כדבר מועט גם כי צורתן משונה משאר פת וכ"ש פלאד"ן או פשטיד"א דמותרין (הגהות ש"ד) ואין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת ואם זב תחתיו דינו כאלו נילוש עמו (ב"י בשם הגהות אשיר"י) ונוהגין לשום הטפילה בפי התנור (ב"י בשם הגהת ש"ד) ואפי' הוא במחבת נוהגין להחמיר לכתחלה:
One may not knead dough with milk, lest one come to eat it with meat. If one did knead it that way, the whole loaf is prohibited even to eat alone. If it was a small quantity that can be eaten in one sitting, or its shape is unusual so it will be recognizable that it shouldn't be eaten with meat, it is permitted. One may not bake bread in an oven that was smeared with fat, and if one did, the rules are as for a dough kneaded with milk. Rema: Thus we are accustomed to knead bread with milk for Shavuot, and also fat for the honor of the Sabbath, because all of this is considered a small amount. Also, its shape is distinct from other bread. And all the more so [pastries made with meat like] phladan or pashtida are permitted (Hagahot S.D.) One should not bake bread with any [pastries made with meat like] phladan or pashtida in an oven, because it is considered possible that fat may leak onto the bread, and if it leaks under the bread it is as if the bread was kneaded with it (Beit Yosef in the name of the Hagahot Ashiri). The custom is to put the secondary (here: pareve) near the mouth of the oven (Beit Yosef in the name of the Hagahot S.D). And even if the food is in a pan (which would prevent the leaking problem) we are accustomed to be strict in the first instance.
פת שאפאו עם הצלי ודגים שצלאן בתנור אחד עם הבשר אסור לאכלם בחלב והני מילי בתנור קטן אבל בתנור גדול המחזיק שנים עשר עשרונים ופיו פתוח מותר ואם הצלי מכוסה וכן פשטיד"א שמכוסה הנקב שבו מותר אפילו בתנור צר (ועיין לקמן סימן ק"ח כיצד נוהגין):
Bread that was baked together with roasted meat, and fish the was roasted in a single oven together with meat, it's forbidden to eat them with milk. And this applies to a small oven, but with a large oven that holds twelve measures of esronim and has an open mouth, it is permitted. And if the roasted meat was covered, and so too a meat pie that whose hole was covered, it is permitted even in a narrow oven. And see later on in chapter 108 what the custom is.
דין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו. ובו ט' סעיפים:
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו עובד כוכבים אם אומר שאין בו טעם חלב או שאומר שיש בו טעם אלא שהוא פגום מותר והוא שלא יהא סופו להשביח וצריך שלא ידע שסומכין עליו ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו משערינן בס' וכן אם הוא מין במינו כיון דליכא למיקם אטעמא משערים בס' (ואין נוהגים עכשיו לסמוך אעובד כוכבים ומשערינן הכל בס') (באגור ותשובת מהר"מ פדואה סימן ע"ט ושאר אחרונים):
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו עובד כוכבים אם אומר שאין בו טעם חלב או שאומר שיש בו טעם אלא שהוא פגום מותר והוא שלא יהא סופו להשביח וצריך שלא ידע שסומכין עליו ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו משערינן בס' וכן אם הוא מין במינו כיון דליכא למיקם אטעמא משערים בס' (ואין נוהגים עכשיו לסמוך אעובד כוכבים ומשערינן הכל בס') (באגור ותשובת מהר"מ פדואה סימן ע"ט ושאר אחרונים):
A non-permissible [food item] that was mixed with a permissible item that is not of its type, for example prohibited fat that was mixed with meat, a non-Jew should taste it, if [the non-Jew] says that it has no fat taste or if he says that it has taste but the taste is "pagum" (somehow not good), permitted. And this is that it is not for the ends of improving. And it must be that [the non-Jew] doesn't know that he is being depended upon. And if there is not there a non-Jew to taste it, we measure it against 60. And likewise, if it is a [mixture of two things which are] of the same type, because one cannot really upon taste, it is measured against 60. {REMA: It is not done now to trust a non-Jew, and we measure against 60.}