Being a Jew #1 // intro + Elul

עין יעקב בהקדמת הכותב

בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא שמע ישראל וגו'. בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך. שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי, דכתיב (שמות כה ט): "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו".

R. Jacob ibn Habib, Introduction to Ein Yaakov (1516)

Ben Zoma says: We have found a more inclusive verse, and it is, “Shema Yisrael.”

Ben Nanas says: We have found a more inclusive verse, and it is, “Love your neighbor as yourself.”

Shimon Ben Pazi says: We have found a more inclusive verse and it is, “The first lamb you shall sacrifice in the morning and the second lamb you shall sacrifice in the evening.”

Rabbi Ploni stood up and said: The halakha is in accordance with Ben Pazi. As it says: "Exactly as I show you—the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its furnishings—so shall you make it" (Exodus 25:9).

שבת ל״א א:ו׳

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת! דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, גַּיְירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד — זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר.

Shabbat 31a:6

There was another incident involving one gentile who came before Shammai and said to Shammai: Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot. Shammai pushed him away with the builder’s cubit in his hand. This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile came before Hillel. He converted him and said to him: That which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study.

עין יעקב, הקדמת הכותב

בן פזי דקדק בזה יותר, וראה כי המעשים טובים נחלקים לשני מינים. הא' בין אדם לחבירו כמו ואהבת לרעך כמוך. הב' בין אדם למקום. כמו מעשה הקרבנות. ולזה ייחד פסוק את הכבש אחד, כי הוא מעשה הקרבנות לעבודתו ית', בעבור זה נקבעה הלכה כבן פזי, לפי שהוא מקבץ מעלות הדעות האמיתיות, ומעלת מעשה הטוב, וראיה לזה פסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, כי מעשה המשכן שרשו דבר עיוני אמוניי, וצוה וכן תעשו, שהמעשה והעיון יהיו נקשרים יחד, והיתה כוונת שמעון הצדיק, לומר כי מעמודי העולם אשר הניחם הקב"ה ועליהם בנאו והעמידו, הם שלשה אלה: התורה זה עיון בדעות אמוניות • עבודה ענין הקרבנות שהם כוללים עיון ומעשה • וגמילות חסדים הוא מעשה פשוט בין אדם לחבירו.

Introduction to Ein Yaakov

Ben Pazi was more careful in reading this. He realized that good deeds are of two kinds: One is between people as it is written "Love your neighbor as yourself" and the other is between man and God, like in the act of sacrificing.

Therefore he specified the verse “The first lamb you shall sacrifice in the morning and the second lamb you shall sacrifice in the evening” for the act of sacrificing is to worship God. Ben Pazi's approach brings together good intentions and good deeds. Proof of this lies in the verse "Exactly as I show you—the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its furnishings—so shall you make it." For the root of the Tabernacle is intellectual, followed by the commandment: "so shall you make it."

The Month of Elul

שיר השירים ו׳:ג׳

אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים׃ (ס)

Song of Songs 6:3

I am my beloved’s And my beloved is mine; He browses among the lilies.

סליחות לפי נוסח עדות המזרח

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת. בּוֹחֵן לְבָבוֹת. גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת. דּוֹבֵר צְדָקוֹת. חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ: הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת. וָתִיק בְּנֶחָמוֹת. זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת. חוֹקֵר כְּלָיוֹת: חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ: טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת. יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת. כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת. לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת: חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ:

Selihot according to the Mizrahi tradition

Master of Forgiveness, examiner of hearts, the revealer of depths, speaker of justice. We have sinned before You; have mercy upon us! He who is magnificent in wonders, who is expert in comforting, who recalls the covenant with the Patriarchs, who investigates the emotions. We have sinned before You; have mercy upon us! He who is good and does good for his creations, who knows all hidden things, who overlooks iniquities, who is clothed in righteousness. We have sinned before You; have mercy upon us!

משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳

אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִּילוֹ. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשָׂרָה יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבְכִבּוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:

Mishneh Torah, Repentance 3:4

Notwithstanding that the blowing of the ram's horn trumpet on Rosh ha-Shanah is a Scriptural statute, its blast is symbolic, as if saying: "Ye that sleep, bestir yourselves from your sleep, and ye slumbering, emerge from your slumber, examine your conduct, turn in repentance, and remember your Creater! They that forget the truth because of the vanities of the times, who err all of their years by pursuing vanity and idleness, which are of neither benefit nor of salvation, care for your souls, improve your ways and your tendencies, let each one of you abandon his evil path and his thought which is not pure! It is, therefore, necessary for every man to behold himself throughout the whole year in a light of being evenly balanced between innocence and guilt, and look upon the entire world as if evenly balanced between innocence and guilt; thus, if he commit one sin, he will overbalance himself and the whole world to the side of guilt, and be a cause of its destruction; but if he perform one duty, behold, he will overbalance himself and the whole world to the side of virtue, and bring about his own and their salvation and escape, even as it is said: "But the righteous is an everlasting foundation" (Prov. 10. 25), it is he, by whose righteousness he overbalanced the whole world to virtue and saved it. And, because of this matter, it became the custom of the whole house of Israel to excel in alms-giving, in good conduct and in the performance of duties during the intervening days of Rosh ha-Shanah and Yom ha-Kippurim above what they do during the whole year. It also became a universal custom to rise early during those ten days, to deliver in the synagogues prayers of supplication and ardor till the dawn of the day.⁵Kiddushin, 39b–40a. C.

תהילים כ״ז:א׳-י״ד

לְדָוִ֨ד ׀ יְהוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃ בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃ אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י ׀ מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃ אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃ כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי ׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה׃ שְׁמַע־יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃ לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃ אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי׃ ה֤וֹרֵ֥נִי יְהוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃ אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃ לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ קַוֵּ֗ה אֶל־יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהוָֽה׃

Psalms 27:1-14

Of David. The LORD is my light and my help; whom should I fear? The LORD is the stronghold of my life, whom should I dread? When evil men assail me to devour my flesh— it is they, my foes and my enemies, who stumble and fall. Should an army besiege me, my heart would have no fear; should war beset me, still would I be confident. One thing I ask of the LORD, only that do I seek: to live in the house of the LORD all the days of my life, to gaze upon the beauty of the LORD, to frequent His temple. He will shelter me in His pavilion on an evil day, grant me the protection of His tent, raise me high upon a rock. Now is my head high over my enemies roundabout; I sacrifice in His tent with shouts of joy, singing and chanting a hymn to the LORD. Hear, O LORD, when I cry aloud; have mercy on me, answer me. In Your behalf my heart says: “Seek My face!” O LORD, I seek Your face. Do not hide Your face from me; do not thrust aside Your servant in anger; You have ever been my help. Do not forsake me, do not abandon me, O God, my deliverer. Though my father and mother abandon me, the LORD will take me in. Show me Your way, O LORD, and lead me on a level path because of my watchful foes. Do not subject me to the will of my foes, for false witnesses and unjust accusers have appeared against me. Had I not the assurance that I would enjoy the goodness of the LORD in the land of the living… Look to the LORD; be strong and of good courage! O look to the LORD!