Rabbi Shimon ben Gamaliel said: There were no days of joy in Israel greater than the fifteenth of Av and Yom Kippur. On these days the daughters of Jerusalem would go out in borrowed white garments in order not to shame any one who had none. All these garments required immersion. The daughters of Jerusalem come out and dance in the vineyards. What would they say? Young man, lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty but set your eyes on the family. “Grace is deceitful, and beauty is vain, but a woman that fears the Lord, she shall be praised” (Proverbs 31:30). And it further says, “Give her of the fruit of her hands; and let her works praise her in the gates” (ibid, 31:31). Section three: Similarly it says, “O maidens of Zion, go forth and gaze upon King Solomon wearing the crown that his mother gave him on his wedding day, on the day of the gladness of his heart” (Song of Songs 3:11). “On his wedding day”: this refers to Matan Torah (the Giving of the Torah). “And on the day of the gladness of his heart”: this refers to the building of the Temple; may it be rebuilt speedily in our days, Amen.
וישק יעקב לרחל וגו' ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה ויאהב יעקב לרחל (בראשית, כט י-יז). ולכאורה הפלא ופלא על יעקב אבינו עליו השלום בחיר שבאבות שהתורה מעידה עליו (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם וקיים כל התורה כמאמרו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, יתן עיניו ביופי ומדת הצדיק הוא בהיפוך שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' כו'. ושמעתי ממודי הקדוש בוצינא קדישא המגיד מודינו דוב בער שהענין הוא כך, דהנה ידוע שיעקב אבינו עליו השלום עבד להשם יתברך במדות התפארות וכל דבר שהיה בו ניצוץ מפואר אף על פי שהכלי היה דבר גשמי מן החומריות הגביה את הניצוץ המפואר והעלה אותו לשרשו ועבד בזה להבורא יתברך ובשביל זה וישק יעקב לרחל ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל, שיעקב ראה את רחל שהיה בה ניצוץ מפואר והגביה אותו לשורשו לשורש העליון ועבד בזה להשם יתברך. וזהו כוונת הכתוב (בראשית לט, יב) וינס ויצא החוצה. שהנה ידוע שזאת הרשעה קשטה עצמה לפני יוסף הצדיק כמאמר חכמינו ז"ל בגדים שלבשתה שחרית לא לבשה ערבית. וזהו וינס ויצא החוצה, שהוציא הניצוץ המפואר החוצה מן החיצונים להקדושה והגביה אותו למעלה ועבד בזה להשם יתברך. והנה ידוע שיוסף עבד להשם יתברך במדה אחרת ובזה העת עבד להשם יתברך במדות התפארת כנאמר לעיל.
(Rabbi Levi Yitzchak of Berdichev, 1740-1810)
Genesis 29,17. “and Rachel was shapely and beautiful.” At first glance it is surprising that Jacob [...] would put his eye on beauty, while the saint's (tsaddik) quality is the opposite, since "grace is deceptive, beauty is illusory."
I've heard from my holy teacher Dov Ber that the matter is as follows: It is known that Jacob worshipped God with the quality of glory (מידת התפארות). Everything contains a glorious spark, even while dwelling in a physical vessel, so Jacob raised the glorious spark and used it to worship God. That is why "Jacob kissed Rachel" and "Rachel was beautiful" and "Jacob loved Rachel". Jacob saw in Rachel a glorious spark and raised it to its highest origin and worshipped God through it.
ויהי יוסף יפה תאר AND JOSEPH WAS OF BEAUTIFUL FORM — As soon as he saw himself as a ruler (in the house) he began to eat and drink and curl his hair. The Holy One, blessed be He, said to him, “Your father is mourning and you curl your hair! I will let a bear loose against you” Immediately (Midrash Tanchuma, Vayeshev 8).
והשם השיבו אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו, רוצה לומר עם היותו יפה תואר ויפה מראה וגבוה הקומה אל תבט אל זה, בחשבך שתמיד יהיו המלכים בזה האופן כמו שהיה שאול, כי מאסתיהו, וכנוי מאסתיהו אצלי לא יחזור אל אליאב, אבל הוא לגובה קומתו שזכר, ר"ל כי כבר מאסתי גובה הקומה במלכים, מאחרי שראיתי שאול שהיה גבוה הקומה ושב מאחרי, והעיד ית' על אליאב שהיה לבו בלתי תמים, ושלא היה יפה מבפנים כמו שהיה מבחוץ, וזהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים הדבר החיצוני ויי' יראה לפנימי שהוא הלבב.
And God replied to him "Pay no attention to his appearance..." meaning although he was handsome and tall, pay no attention to that, and do not think that kings will always look like Saul, "for I have rejected him." The rejection does not apply to Eliav but to his stature. In other words, "I have rejected height in kings after seeing that Saul who was tall abandoned me." And God claimed about Eliav that his heart was impure, and that he was not as beautiful from within as he was from without. This is the meaning of "for not as man sees," since man sees only what is visible and God sees inside, to one's heart.
דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא (במדבר טו, כד) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה.
A fast was declared in the house of the Nasi, but rain did not come. Oshaya, the youngest member of the group of Sages, taught them a baraita. It is written: “Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes” (Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation. Oshaya continued: There is a parable that illustrates this, involving a bride who is in her father’s home and has not yet been seen by her bridegroom. As long as her eyes are beautiful, her body need not be examined, as certainly she is beautiful. However, if her eyes are bleary, her entire body requires examination. So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy.
ר' שלמה אפרים מלונשיץ (1550-1619)
[...] ורז״ל אמרו (תענית כד.) כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה. וזה דבר שהחוש מכחיש כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה מה ראו חז״ל על ככה ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה והלא שקר החן והבל היופי, אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה וזאת העצה היעוצה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניה יפות בבריות, אז היא בלי ספק שלימה בכל המדות, ולמדו רז״ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו כי מדה זו בנין אב על כל המדות.
R. Shlomo Ephraim Luntschitz (1550-1619)
[...] And the Sages, may their memory be blessed, said, "Any bride whose eyes are beautiful does not require examination of her whole body." But this is something that the senses contradict; as how many ugly women are there in the world who have beautiful eyes? And there is another difficulty: Why did the Sages, may their memory be blessed, see fit to give advice to ascertain this external beauty - is it not that 'charm is false and beauty is vanity?' Rather it is certain that they gave advice to ascertain her deeds. And this is the advice that was advised: That he check if she has a kind eye and purveys acts of loving-kindness. For if her eyes are kind to the creatures, then she is, without a doubt, perfect in all of her character traits.
[...] רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:
(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב דכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמירי אי הוו סנו טפי הוו גמירי.
And Rabbi Ḥanina bar Idi said: Why are matters of Torah likened to water, as it is written: “Ho, everyone who thirsts, come for water” (Isaiah 55:1)? This verse comes to tell you: Just as water leaves a high place and flows to a low place, so too, Torah matters are retained only by one whose spirit is lowly, i.e., a humble person. And Rabbi Oshaya said: Why are matters of Torah likened to these three liquids: To water, wine and milk? As it is written with regard to water: “Ho, everyone who thirsts, come for water,” and it is written in the same verse: “Come, buy and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.” This verse comes to tell you: Just as these three liquids can be retained only in the least of vessels, e.g., clay pots, but not vessels of silver and gold, as they will spoil, so too, matters of Torah are retained only by one whose spirit is lowly. This is as the daughter of the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya, who was an ugly man: Woe to glorious wisdom such as yours, which is contained in an ugly vessel. Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to her: Does your father keep his wine in simple clay vessels? The emperor’s daughter said to him: Rather, in what, then, should he keep it? Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to her: You, who are so important, should put it in vessels of gold and silver. The emperor’s daughter went and said this to her father. He put the wine in vessels of gold and silver and it turned sour. When his advisers came and told the emperor that the wine had turned sour, he said to his daughter: Who told you to do this? His daughter responded: Rabbi Yehoshua ben Ḥananya. The emperor summoned him and said to him: Why did you say this to her? Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to him: Just as she said to me, so I said say to her, to demonstrate to her that fine material is best preserved in the least of vessels. The emperor said to him: But there are handsome people who are learned. Rabbi Yehoshua replied: Had they been ugly, they would have been even more learned.
יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא.
One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself. Rabbi Yoḥanan taught Reish Lakish Bible, and taught him Mishna, and turned him into a great man.
The Sages taught: How does one dance before the bride, i.e., what does one recite while dancing at her wedding? Beit Shammai say: One recites praise of the bride as she is, emphasizing her good qualities. And Beit Hillel say: One recites: A fair and attractive bride. Beit Shammai said to Beit Hillel: In a case where the bride was lame or blind, does one say with regard to her: A fair and attractive bride? But the Torah states: “Keep you from a false matter” (Exodus 23:7). Beit Hillel said to Beit Shammai: According to your statement, with regard to one who acquired an inferior acquisition from the market, should another praise it and enhance its value in his eyes or condemn it and diminish its value in his eyes? You must say that he should praise it and enhance its value in his eyes and refrain from causing him anguish. From here the Sages said: A person’s disposition should always be empathetic with mankind, and treat everyone courteously. In this case too, once the groom has married his bride, one praises her as being fair and attractive. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: This is what they sing before brides in the West, in Eretz Yisrael: No eye shadow, and no rouge, and no braiding of the hair, and yet she is comparable to a graceful ibex.
מצוה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניהם ולומר שהיא נאה וחסודה (פי' מן ותשא חסד לפניו) אפילו אינה נאה: הגה ומצינו שר' יהודה בר אילעי היה מרקד לפני הכלה ומבטלין תלמוד תורה להכנסת כלה לחופה (דברי הרב) (פ"ק דמגילה ופ' האשה שנתארמלה):
There is a commandment to delight a groom and bride and dance before them and say she is beautiful and graceful (from the words "and she was charming to him"). Even if she isn't pretty. Rem"a: We see rabbi Yehuda the son of Illay was dancing before the bride and one refrains from studying Torah to bring a bride under the canopy.