(ז) אל ארץ טובה שנקבצו בה מיני הטובו' שלא יקבצו בגליל זולתו וספר חמשת מיני הטוב ובכל אחד מהם אמר ארץ. הראשון הוא ארץ נחלי מים עינות ותהומות לא מי יאורים ואגמים הרעים. על הפך והמים רעים והארץ משכלת. השני הוא ארץ חטה ושעורה הצריכים למזון. השלישי הוא ארץ זית שמן ודבש שהם מעדני מלך. הרביעי ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם שימצאו בה מעות בזול. כאמרו ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו. כי אמנם יוקר המעות קשה מיוקר הפירות. כאמרם ז''ל (תעניות פ' סדר תעניות) לא שנו אלא על בצורת של פידית אבל על בצורת של מעות מתריעי עליהם מיד. החמישי הוא ארץ אשר אבניה ברזל שבה נמצא רבוי אבנים קשות ובהירות יפות וטובות לבנין:
(7) אל ארץ טובה, a land which is the confluence of numerous good, desirable qualities not found together in other districts of the globe. These qualities are the following, the Torah prefacing each with the word ארץ again.
1) ארץ נחלי מים עינות ותהומות, not the waters from polluted rivers or static ponds, waters described as evil waters in Kings II 2,19.
2) ארץ חטה ושעורה , crops which are basic as food.
3) ארץ זית שמן ודבש, products fit for the palate of a king.
4) ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, a land in which money can be found cheaply, a land full of treasures as per Isaiah 2,7 “the land is full of silver and gold and there is no end to the treasures it hides.” Dearth of money is more serious than shortage of the products which can be bought with it, as we know from the Talmud Taanit 19 which declares that whereas the blowing of the shofar in supplication to G’d on account of a shortage of foodstuffs does not have to be arranged immediately, shortage of money, i.e. people not having the money to buy the available food products gives rise to immediate supplication to Gd including the sounding of the shofar at public prayer meetings.
5) ארץ אשר אבניה ברזל, a land whose stones contain iron, i.e. a useful metal, or whose stones are strong as iron, providing excellent building materials.
R. Judah said : It [the Tree of Knowledge of Good and Evil] was wheat, because a child does not know to call "Father, mother" before it has tasted wheat.
Just as the olive has to be crushed and beaten in order to produce the finest olive oil; so too the people of Israel. Their finest comes out only after they go through much crushing and agony.
(א) ... תלמוד לומר: יפרח. מה תמרה זו, אין בה פסולת אלא תמריה לאכילה, ולולביה להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית. כך הם ישראל, אין בהם פסולת.
(1) ..."the righteous shall flourish like the palm tree". The palm tree has nothing wasted from it: the dates are for eating, the young unopened branches are for the lulav, the fibers around the trunk are used to make rope, the empty date cluster stems are used to make sieves, the many branches are used to make a roof for houses. Similarly, the people of Israel have no person wasted.
Rabbi Shimon ben Lakish said: The Jewish people are likened to a grapevine. Its branches are the householders. The grape clusters are the Torah scholars. the leaves are the plain people. The tendrils are the empty ones of Israel. That is why the Sages of the Land of Israel sent a request to Babylon: the grape clusters should pray and ask for mercy on the leaves, for without leaves - the grape clusters will not survive.
(ב) דבר אחר למה נמשלה תורה לתאנה אלא כל הפירות יש בהם פסולת, תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רמונים יש בהם קליפין, אבל תאנה כלה יפה לאכול. כך דברי תורה אין בהם פסולת שנאמר כי לא דבר רק הוא מכם.
Why is the Torah likened to a fig? All the fruits have something inedible in them: dates have pits, grapes have seeds, pomegranates have rinds, but the fig is good to eat in its entirety. Likewise, all the words of the Torah have nothing worthless in them.
פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון
Even the emptiest people of Israel are full of good deeds as a pomegranate is of seeds.