מדרשי שופרות

(טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר כזמן שנאמד לו מלמד שהזמן והמעשה מסייעין את השעה שחיים ניתנין בה לכל באי העולם: יכול ניתנה בלילה ת"ל ביום ביום ולא בלילה: יכול ניתנה בשתיקה ת״ל ויהי קולות וברקים קולות וקולי קולות: ברקים וברקי ברקים קולות משונין זה מזה וברקים משונין זה מזה וכן הוא אומר (תהלים כ"ט ג') קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים קול ה' בכוח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים קול ה' חוצב להבות אש קול ה' יחיל מדבר קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כלו אומר כבוד מגיד הכתוב שביום מתן תורה היו עננים וברקים וירידת גשמים וכן הוא אומר (שופטים ה' ד') ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים: ואומר (תהלים ע"ז מ"ט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל וכמו קול שופר נשמע באויר שנ' וקול שופר חזק מאד עד שרעש כל העולם כולו ונתקבצו כל אומות העולם אצל בלעם בן בעור אמרו לו דומה שהמקום מאבד את עולמו במים כענין שנ' (תהלים כ"ט י') ה' למבול ישב אמר להן שוטים שבעולם כבר נשבע שאינו מביא מבול לעולם כענין שנ' (ישעיה נ"ד ט') כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ אמרו לו ודאי מבול של מים אינו מביא אבל הוא מביא מבול של אש אמר להם אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אמרו לו והקול הזה למה אמר להם תורה הוא נותן לעמו שנ' (תהלים כ"ט י"א) ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה שנ' (איוב י"ב ט"ו) עמו עוז ותושיה אמרו לו אם כן ה' יברך את עמו בשלום: ויחרד כל העם אשר במחנה. נזדעזעו והלא דברים קל וחומר ומה ישראל שעתידין ומעותדין לפני הר סיני נזדעזעו אומות העולם על אחת כמה וכמה: וכן הוא אומר (תהלים ע"ו מ') משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה:

ויהי קול השופר הולך וחזק מאד בנוהג שבעולם כל זמן שהקול הוליך הוא תושש אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כל זמן שהקול הולך הוא מתגבר כל זמן שבני תורה הולכין דעתן מתישבת וכן הוא אומר (איוב י״ב י״ב) בישישים חכמה: משה ידבר והאלהים יעננו בקול. ר' אליעזר אומר כבוד גדול חלק לו המקום למשה שלא היה המקום מדבר עד שמשה אומר לו דבר כבר קבלו בניך את דבריך עליהם בשמחה ר' עקיבה אומר [מניין] שבקול ובכוח ובנעימה שהיה משה שומע בו היה משמיע ישראל ת"ל משה ידבר והאלהים יעננו ודאי מה ת"ל בקול מלמד שבקול ובכוח ובנעימה שהיה משה שומע בו היה משמיע:
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (ויקרא כג, כד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, פט): לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בֶּאֱלוּל נִבְרָא הָעוֹלָם וְאַתְיָא דְרַב כְּהַהִיא דְּתָנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתָנִינָן בִּתְקִיעָתָא דְרַב זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן (תהלים פא, ה): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא וגו', וְעַל הַמְדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב אֵיזוֹ לְשָׁלוֹם אֵיזוֹ לָרָעָב וְאֵיזוֹ לַשּׂוֹבַע וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה, בַּשְּׁנִיָּה נִתְיָעֵץ עִם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בַּשְּׁלִישִׁית כִּנֵּס עֲפָרוֹ, בָּרְבִיעִית גִּבְּלוֹ, בַּחֲמִישִׁית רִקְּמוֹ, בַּשִּׁשִּׁית עֲשָׂאוֹ גֹּלֶם, בַּשְּׁבִיעִית נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, בַּשְּׁמִינִית הִכְנִיסוֹ לַגָּן, בַּתְּשִׁיעִית נִצְטַוָּה, בָּעֲשִׂירִית עָבַר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נִדּוֹן, בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה יָצָא בְּדִימוּס. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם, זֶה סִימָן לְבָנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְתָּ לְפָנַי בַּדִּין הַיּוֹם הַזֶּה וְיָצָאתָ בְּדִימוּס, כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לַעֲמֹד לְפָנַי בַּדִּין בְּיוֹם זֶה וְיוֹצְאִין לְפָנַי בְּדִימוּס, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
1 "On the seventh month on the first of the month" (Leviticus 23:24): This is [the understanding of] that which is written (Psalms 119:89), "Forever, O Lord, does Your word stand in the Heavens." It was taught in the name of Rabbi Eliezer, "The world was created on the twenty-fifth of Elul." And that of Rav comes out like that which Rabbi Eliezer taught. As we recite with the shofar blows of Rav, "This day is the beginning of Your works, a memorial for the first day, 'For it is a statute for Israel, etc.' (Psalms 81:5); and about the provinces it is said, which for the sword and which for peace, which for hunger and which for satiation; and for the creatures - on it are they remembered, to remember them for life or for death." It comes out that you say on Rosh Hashanah (the first of Tishrei in the first year) in the first hour, [man's creation] rose in thought; in the second, [God] consulted with the angels; in the third, He gathered his dirt; in the fourth, He kneaded it; in the fifth, He weaved it; in the sixth, He made it a form; in the seventh, He blew breath into it; in the eighth, He placed him into the Garden [of Eden]; in the ninth, he was commanded [about the fruit]; in the tenth, he transgressed; in the eleventh, he was judged; in the twelfth, he was pardoned. The Holy One, blessed be He, said to Adam, "This is a sign for your children: In the same way that you stood in front of Me in judgement on this day and were pardoned, so too in the future will your children stand in front of Me in judgement on this day and be pardoned in front of Me." When? "On the seventh month on the first of the month"
רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (תהלים פא, ד): תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, וְכִי כָּל הֶחֳדָשִׁים אֵינָן חֹדֶשׁ אֶלָּא בַּכֶּסֶה, וְכָל הֶחֳדָשִׁים אֵינָן נִכְסִין אֶלָּא לְיוֹם חַגֵּנוּ, וַהֲלוֹא נִיסָן חֹדֶשׁ נִכְסֶה וְיֵשׁ לוֹ חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁנִּכְסֶה וְיֵשׁ לוֹ חַג, וְחַגּוֹ בֶּן יוֹמוֹ, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, בְּחֹדֶשׁ זֶה תְּחַדְּשׁוּ מַעֲשֵׂיכֶם בַּשּׁוֹפָר, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם שִׁפַּרְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם הֲרֵינִי נַעֲשָׂה לָכֶם כַּשּׁוֹפָר הַזֶּה, מַה שּׁוֹפָר זֶה מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ, כָּךְ אֲנִי עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְהוֹפֵךְ לָכֶם מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
6 Rabbi Berakhiah opened [his discourse]: "Blow the horn (shofar) on the new moon, [on the covered (moon) for our festival day]." (Psalms 81:4). And is it not that all the new moons only become months when they are covered; and all the months are only covered for our festival day; and is Nissan not a month that is covered and has a festival of its own? Rather which month has a new moon that is covered and has a festival, and its festival is on the day [of the new moon]? You only find this in the month of Tishrei. On this month, rejuvenate your deeds with the shofar; on this month, improve (shapru) your deeds. The Holy One, blessed be He, said to Israel, "If you have improved your deeds, I will surely do like this shofar for you: Just like this shofar takes in [air] on this [side] and releases [it] on that [side], so too will I stand up from the throne of justice and sit on the throne of mercy and reverse the trait of justice for you into the trait of mercy." When? In the seventh month.
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְבַךְ בְּקַרְנָיו (בראשית כב, יג), מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאַיִל נִתַּשׁ מֵחוֹרֶשׁ זֶה וְנִסְבַּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לִהְיוֹת נֶאֱחָזִים בַּעֲוֹנוֹת וְנִסְבָּכִים בְּצָרוֹת וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנָיו שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ט, יד): וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּרַבִּי יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אֶת הָאַיִל נִתַּשׁ מֵחֹרֶשׁ זֶה וְנִסְבַּךְ בְּחֹרֶשׁ זֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם כָּךְ הֵם עֲתִידִין בָּנֶיךָ, נֶאֱחָזִין בָּאֻמּוֹת, וְנִסְבָּכִין בְּצָרוֹת וְנִמְשָׁכִין מִמַּלְכוּת לְמַלְכוּת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִמָּדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנָיו שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ט, יד): וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וגו' בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹטְלִין שׁוֹפְרוֹתֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא עוֹמֵד מִכִּסֵּא דִּין לְכִסֵּא רַחֲמִים וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
10 "And Avraham lifted his eyes and saw after it got stuck by its horns, behold a ram" (Genesis 22:13). [This] teaches that the Holy One, blessed be He, showed Avraham our father, the ram separated from one grove and get entangled in another grove. The Holy One, blessed be He, said to Avraham, "So in the future will your children be stuck in iniquities and mired in troubles. But in the end, they will be redeemed by the horns of the ram. This is the [understanding of] that which is written (Zecahriah 9:14), "and the Lord, God, will blast with the shofar." Rabbi Huna beRabbi Yitschak said, "[This] teaches that the Holy One, blessed be He, showed Abraham the ram separated from one grove and get entangled in another grove. The Holy One, blessed be He, said to Avraham, "So in the future will your children be stuck in the nations and entangled by troubles, and going from one empire to [another] - from Babylonia to Medea, from Medea to Greece, from Greece to Edom. But their end is to be redeemed by the horns of the ram. This is the [understanding of] that which is written (Zecahriah 9:14), 'And the Lord will manifest Himself to them, and His arrows shall flash like lightning; etc., will blast with the shofar.'" Rabbi Abba the son of Rav Papei and Rabbi Yehoshua of Sakhnin said in the name of Rabbi Levi, "All of the days of the year, Israel is involved in their work; but on Rosh Hashanah they take their shofars and blast in front of the Holy One, blessed be He; and He stands up from His Throne of judgement and [moves] to the Throne of mercy and is filled up with mercy upon them." When? In the seventh month.
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי נַחְמָן פָּתַח (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹלֶה עַל כִּסֵּא דִּין, בַּדִּין הוּא עוֹלֶה, מַאי טַעַם, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִין אֶת שׁוֹפְרֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים, דִּכְתִיב: ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְהוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
3. Rabbi Yehuda son of Rabbi Nachman opened and said, "God ascends in acclamation (lit. in truah), The Lord in the call of the shofar" (Psalms 47:6). In the moment when the Holy Blessing One sits on the Throne of Judgement, God ascends with judgement. What happens? God ascends with acclimation, at the time when Israel takes their shofarot and sounds them before the Holy Blessing One, God stands up from the Throne of Judgement and sits on the Throne of Mercy, as it says, "Adonai in the call of the shofar," And they are filled with mercy and God has mercy on them, and switches their treatment from the attribute of judgement to the attribute of mercy. When? In the seventh month...

SHOFAROT

Rabbi Rachel Barenblatt

The shofar reminds us

of the ram in the thicket.

Where are we, too, ensnared?

Can our song set us free?

The sound of the shofar

shatters our complacency.

It wails with our grief

and stutters with our inadequacy.

The shofar calls us to teshuvah.

The shofar cries out

I was whole, I was broken,

I will be whole again.

Make shofars of us, God!

Breathe through us: make of us

resonating chambers

for Your love.

We All Stood Together

By Merle Feld

for Rachel Adler

My brother and I were at Sinai
He kept a journal
of what he saw
of what he heard
of what it all meant to him

I wish I had such a record
of what happened to me there

It seems like every time I want to write
I can’t
I’m always holding a baby
one of my own
or one for a friend
always holding a baby
so my hands are never free
to write things down

And then
As time passes
The particulars
The hard data
The who what when where why
Slip away from me
And all I’m left with is
The feeling

But feelings are just sounds
The vowel barking of a mute

My brother is so sure of what he heard
After all he’s got a record of it
Consonant after consonant after consonant

If we remembered it together
We could recreate holy time
Sparks flying

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה (בראשית מט, כא), מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ שֶׁכֻּלָּהּ בֵּית הַשְּׁלָחִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ג, יז): מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה, מִכִּנֶּרֶת רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יֶרַח, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בֵּית יֶרַח. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר סַנְבְּרָאי וּבֵית יֶרַח. אָמַר רַבִּי לֵוִי עַל הַהִיא תְּחוּם בֵּית שְׁאָן וּשְׁמָהּ כִּנֶּרֶת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּל חוֹף יַם שֶׁל טְבֶרְיָא נִקְרָא כִּנֶּרֶת, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ גִּנּוֹסָר, רַבָּנָן אָמְרֵי גַּנֵּי שָׂרִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַל שֵׁם (דברי הימים א יב, לד): וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ד, ו ז): וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק וגו' וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, דְּבֵי רַבִּי נָתָן אָמְרֵי (בראשית מט, כא): שָׁפֶר זוֹ שִׁירָה, שֶׁאָמְרוּ (שופטים ה, א): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְּרַב יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַב אַחָא (בראשית מט, כא): הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, אִמְרֵי שׁוֹפָר, שֶׁהֵן מְשַׁפְּרִין אֲמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִקְבֹּר אֶת אָבִינוּ יַעֲקֹב בָּאוּ בְּנֵי חֵת לְהִתְעוֹרֵר עִמָּהֶן עַל הַקְּבוּרָה וְרָץ נַפְתָּלִי כְּאַיָּלָה וְהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר מִמִּצְרַיִם וְשִׁפֵּר עַל יָדָן.
תקעו בחדש שופר. זה שאמר הכתוב (שם פט טז) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון. יודעי תרועה זה דור המדבר שהיו חונין בתרועה ונוסעין בתרועה שנאמר (במדבר י ד) ואם באחת יתקעו. ה' באור פניך יהלכון שנאמר (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. דבר אחר אשרי העם אלו הזקנים שמעברין את השנה וקובעים את החדשים. באור פניך. ר' אבהו אמר זה הקב"ה שמסכים עמהם. א"ר יוסי בן יעקב בשם רבי אחא (בראשית מט כא) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. אלו דברי תורה שנתנו על ידי שופר שנאמר (שמות כ טו) את קול השופר. לכך תקעו בחדש שופר. אמר רבי יאשיה והלא אומות העכו"ם יש להם ספק ידים אלא ישראל הם יודעים לרצות להקב"ה בשופר דבר אחר אשרי העם אלו ישראל שיודעין לרצות להקב"ה בראש השנה. באור פניך יהלכון זה יום הכפורים שהקב"ה מוחל להם ומאיר להם. תקעו בחדש שופר. באיזה חדש בכסא שהחדש מתכסה בו ואי זה הוא זה ראש השנה. תקעו בחדש שופר. רבנן אמרי חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם שנאמר (תהלים פה ג) נשאת עון עמך כסית כל חטאתם. אמר ר' ברכיה בשם רבי אבא שפרו מעשיכם וחדשו מעשיכם. ומה שופר זה תוקע מזה ומוציא מזה כך כל קטיגורין שבעולם מקטרגין לפני אני שומע מזה ומוציא מזה. הוי תקעו בחדש שופר: