(ו) על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן - על שאינן זהירות בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר.
(6) Women die in childbirth for three transgressions: If they are not careful with [the laws] of menstruation; and if they are not careful [to separate some] dough [when baking to give to the priest]; and if they are not careful with the lighting of the [Shabbat] lamp.
בראשית רבה א:א
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
Bereshit Rabbah 1:1
Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse "In the beginning God created" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): "The beginning of your doughs." It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): "The beginning of your grains." It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): "The beginning of the fruits of the land."
(ב) משרשי המצוה. לפי שחיותו של אדם במזונות ורב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו, כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העסה מזון לגוף ומזון לנפש, וגם למען יחיו בו משרתי השם, העוסקים תמיד בעבודתו והם הכהנים מבלי יגיעה כלל, שאלו בתרומת הגרן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחן אותה, אבל כאן יבוא חקם להם מבלי צער של כלום.
(2) It is from the roots of the commandment [that it is that] since the sustenance of a person is through food and most of the world will be sustained with bread, the Omnipresent desired to give us merit with a constant commandment in our bread, so that blessing should rest upon it through the commandment; and through it, we will receive merit for our souls. And [hence] it turns out that the dough is food for our body and food for our soul. Additionally, [it is] in order that the servants of God, those that are constantly involved in His service - and these are the priests - should be sustained without any toil at all. Whereas with the tithe of the threshing floor there is labor for them, to pass the grain through the sieve and to grind it; here, their ration will come to them without any pain whatsoever.
ויקרא רבה פרשה טו מדרש ו
...אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה? לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה, וכל המבטל מצות חלה כאילו קיים עבודה זרה.
Midrash Vayikra Rabbah 15:6
Rabbi Yochanan said: Why is the parsha of Challah juxtaposed to the parsha of idolatry? To tell you that anyone who upholds the mitzvah of challah is considered as if he nullified idol worship, and anyone who nullifies the mitzvah of challah is as if he upheld idol worship.
(א) האהלה שרה אמו וַיְבִיאָהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵית דּוּגְמַת שָׂרָה אִמוֹ, כְּלוֹמַר, וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶמֶת, הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבִרָכָה מְצוּיָּה בְּעִיסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל וּמִשָׁמֵּתָה פָסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזָרוּ (בראשית רבה):
(1) האהלה שרה אמו INTO HIS MOTHER SARAH’S TENT — He brought her into the tent and she became exactly like his mother Sarah — that is to say, the words signify as much as, [And he brought her into the tent] and, behold, she was Sarah, his mother). For whilst Sarah was living, a light had been burning in the tent from one Sabbath eve to the next, there was always a blessing in the dough (a miraculous increase) and a cloud was always hanging over the tent (as a divine protection), but since her death all these had stopped. However, when Rebecca came, they reappeared” (Genesis Rabbah 60:16).
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד)
(4) "In the beginning of God's creating..." Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse "In the beginning God created" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): "The beginning of your doughs."
אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: הגה נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב [סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה] והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מולית"א שקורין פשטיד"א בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה [מהרי"ל ולא ראיתי לחוש לזה]:
Even regarding someone poor who depends on others for his livelihood, if they has even some food of his own, they must make an effort to honour the Shabbat... RAMA: Our custom is to knead a quantity of dough sufficient to become obligated in the mitzvah of challah, in the home. With these we bake breads that we will then break on Shabbat and holidays. This is one of the [many ways] in which we honor Shabbat and holidays, and one must not deviate from this custom.
(יז) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת. אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.
(17) Rabbi Elazar ben Azariah says: If there is no Torah, there is no worldly occupation; if there is no worldly occupation, there is no Torah. If there is no wisdom, there is no fear; if there is no fear, there is no wisdom. If there is no understanding, there is no knowledge; if there is no knowledge, there is no understanding. If there is no flour, there is no Torah; if there is no Torah, there is no flour.
(ג) וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם.
(3) And He afflicted thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that He might make thee know that man doth not live by bread only, but by every thing that proceedeth out of the mouth of the LORD doth man live.